לשירים החדשים של אפרת בן צור יש תכונה נהדרת - אפשר לשמוע אותם בלופ והם לא נמאסים. השיר מסתיים ואתה מיד רוצה לשמוע אותו שוב. כזה היה "Robin" שיצא לפני כחודש ואף יותר ממנו השיר החדש שלה "Storm", בו הלחינה בן צור פואמה קצרה של הסופרת אמילי דיקנסון.
יחד עם ההפקה המוזיקלית שלה ושל עומר הרשמן, מגישה כאן בן-צור את אחד מקטעי הפופ החביבים של התקופה האחרונה. הוא נשמע כמו מאה שירי פופ קטנים, נשיים, איכותיים ובריטיים ששמענו לפניו - ועדיין הוא נעים, מתוק, מסתורי ומריר, בדיוק במידות הנכונות. קצת קשה להאמין שהדבר הזה הוקלט בשמונה ערוצים באולפן ביתי, אבל עובדה. וכשבן-צור משתמשת בקול הגבוה והמיוחד שלה בתבונה - היא זמרת שמסבה הנאה מידית.
"Storm"
It sounded as if the streets were running,
And then — the streets stood still —
Eclipse — was all we could see at the Window
And Awe — was all we could feel.
By and by — the boldest stole out of his Covert,
To see if Time was there —
Nature was in an Opal Apron,
Mixing fresher Air.