- שבוע חמישי ברציפות: "חרבו דרבו" במקום הראשון בהיטליסט - מצעד המוזיקה הרשמי של ישראל. הפער בין הלהיט של נס וסטילה ל"פחד אלוהים" (2) ממשיך ומצטמם, בספוטיפיי צפריר תפס כבר את המקום הראשון, אבל ביוטיוב - הפלטפורמה המרכזית שבה הישראלים צורכים מוזיקה - הוא עדיין לא מצליח לכבוש את המקום הראשון ולכן עדיין נשאר במקום השני.
- הקפיצה המפתיעה (במחשב שנייה, לא כל כך מפתיעה) היא של "ואיך שלא" של עומר אדם, שנולד כביצוע מאולתר בהופעה באחד מבסיסי צה"ל ששודרה בלייב באינסטגרם וטיקטוק. השיר של אריאל זילבר זכה לעדנה מחודשת בטיקטוק בחודשים האחרונים וגם הוא נכנס למצעד (בשיאו היה במקום 55), אבל אין מה לעשות, כשאדם מקליט בעצמו התהודה תהיה גדולה יותר, ולראייה, השיר נכנס בשבוע שעבר למצעד ישירות למקום 13 והשבוע כבר טיפס למקום 3.
- "גן עדן של משוגעים" של ששון איפרם שאולוב נכנס השבוע לראשונה למצעד (77) וזה אומר שלזמר הצעיר יש בסך הכל 8 שירים השבוע ושניים מהם בעשירייה הראשונה: "משהו אמיתי בעיניים" (6) ו"בואי נדבר" (9). שאולוב הכריז השבוע על צמד הופעות בהאנגר 11 שיתקיימו בסוף פברואר ותחילת מרץ, וזו תהיה הזדמנות מעולה לבחון על אמת כמה תופעת הטיקטוק והשטח מחזיקה על במה.
- "אין לי מקום אחר" של איתי לוי ממשיך לטפס לאט ובזהירות לעבר עשרים הראשונים. השבוע הוא במקום 26 - עם קפיצה של 19 מקומות - "בגלל הרוח", להיט התקופה השני שלו נמצא במקום 54. לוי הוא הזמר הראשון שחוזר לבמות הגדולות ויופיע כבר בשבוע הבא בהיכל מנורה, לא מן הנמנע ש"אין לי מקום אחר" יטפס עוד יותר גבוה אחריה.
כניסות חדשות למצעד | שבוע 52: "קווים לדמותו" של אושר כהן (42), "זה בסדר" של בניה ברבי והחברים מנובה (67), "גן עדן של משוגעים" של ששון איפרם שאולוב (77), "לא יהיו פה מלחמות" של משה כורסיה (78), "קרץ - לייב" אורי קומאי בהופעת אורח של דודו פארוק (98) ו"My Love Mine All Mine" של מיטסקי (100).
מחוץ למצעד (עדיין)
מאור אשכנזי, שלאחרונה שחרר את "השיר של נעם 2", הוציא השבוע את "חיכיתי" יחד עם ליאל נחתום (מדור זמרות הים תיכוני של טיקטוק). באופן כללי הכתיבה של אשכנזי מגיעה ממקום רגשי ואישי, ולא נעים לומר, אבל המלחמה כיוצר עושה לו טוב, גם אם זה לא מקרה אישי שלו.
גם בשיר של חברו, נעם כהן, וגם ב"חיכיתי" הוא מספר סיפור מנקודת מבט של אדם אחר והפעם של נועה טרבסקי, מי שהייתה בת זוגו של יובל זילבר ז"ל, חברו שנפל בקרב בצפון עזה. הוא כתב את המילים יחד איתה ואי אפשר שלא להצטמרר מהשורות: "אם היית בוחר בי במקום לבחור במדינה, אני הייתי אומרת כן לחתונה" או מהפזמון: "אם זה באמת הסוף, תדע שלא אהבתי אף אחד ככה, ושהייתי מחליפה הכול, בשביל עוד יום אחד של שנינו ביחד, פצועים חוזרים ממלחמות, ורק אתה עוד, לא חזרת, הביתה אליי אני חיכיתי לך קצת יותר מדי".
גם בגזרה הבינלאומית לא קרה משהו מרעיש. האלבום של קניה ווסט עדיין לא בחוץ, אריאנה גרנדה הכריזה על פרויקט שיצא ב-2024 וליל עוזי ורט הכריז שהוא (אולי) פורש אחרי האלבום הנוכחי לטובת עיצוב בגדי נשים. בינתיים הוא משחרר את Red Moon, מתוך Luv Is Rage 3, וקשה שלא להתבאס אם באמת יתברר שזה הפרויקט האחרון. אין יותר מדי מוזרים בתעשיית מוזיקת המיינטסרים ובטח שלא בסצנת ההיפ הופ כמו עוזי.