כשעוברים על 100 השירים שנכנסים מדי שבוע להיטליסט - מצעד הלהיטים הרשמי של ישראל, אפשר למצוא את השירים הכי אהובים בישראל. אותם שירים שאנשים שומעים ביוטיוב, בשירותי הסטרימינג וברדיו, מככבים שם, עם כל החשודים העיקריים: "פחד אלוהים" של כפיר צפריר, "חרבו דרבו" של נס וסטילה, מיליון ואחד שירים של ששון איפרם שאולוב ו"אהבה" של אושר כהן. אבל שבוע אחר שבוע, אי שם בשורות התחתונות של מצעד 100 הלהיטים הגדולים של ישראל, מופיע שיר שמסרב להיעלם, למרות שהוא יצא כבר לפני יותר מעשור ושייך ללהקת רוק בריטית שמעולם לא הגיעה לארץ: I Wanna Be Yours של הארקטיק מאנקיז.
נכון לכתיבת שורות אלה, I Wanna Be Yours ניצב במקום ה-72, ובשיאו עלה עד המקום ה-68. לא להיט מדינה, אבל אחד השירים הכי מתמידים במצעד הלהיטים הישראלי, שם הוא נמצא כבר 42 שבועות. איך שיר מינורי יחסית של להקת אינדי-רוק בריטית הפך, כעבור עשור, ללהיט בישראל? יצאנו לבדוק. לא בטוח שנחזור עם תשובות.
כמו בכל תיק חקירה, בואו נתחיל עם העובדות היבשות: I Wanna Be Yours יצא באלבום החמישי של המאנקיז, AM. מדובר באלבום שהוא אחת ההצלחות המסחריות הכי גדולה של רביעיית המוזיקאים משפילד, אחד שלקח את הצליל הרוקיסטי שלהם ושילב אותו עם פופ והיפ הופ. התוצאה זכתה לשבחי המבקרים אבל גם הפכה ללהיט מסחרי ענק, עם מכירות של 1.8 מיליון עותקים בממלכה המאוחדת ואפילו יותר מכך בארצות הברית - 3 מיליון עותקים.
בטיקטוק, I Wanna Be Yours הוא להיט ענק, עם קרוב ל-300 אלף סרטונים שהוא מככב בהם כפסקול. אבל עדיין, זה יותר הסימפטום מאשר שורש העניין - איך הוא הפך ללהיט טיקטוק, ספוטיפיי, יוטיוב, היטליסט - כל כך גדול?
ברשותכם, נחזור רגע ל-2013. מתוך האלבום AM הוציא ארקטיק מאנקיז 6 סינגלים - אבל אף אחד מהם הוא לא השיר החשוד שלנו, שבכלל לא יצא כסינגל. וזה לא הדבר היחיד שמפריד אותו משאר האלבום: I Wanna Be Yours כלל לא נכתב על ידי חברי הלהקה. כלומר, הלחן שלו כן - אבל את המילים שלו כתב משורר בריטי בשם ג'ון קופר קלארק, שפרסם אותו בשנת 1982. קלארק הוא משורר שצמח בדור הפאנק הבריטי של סוף שנות השבעים, ואפשר לראות את זה עליו: את שירתו הוא נוהג להקריא כשהוא עולה לבמה בשיער מתולתל פרוע ומנופח כמו קן עורבים, לעיניו משקפי שמש כהים ולגופו חליפה צמודה - מעין בוב דילן על ספידים.
אלכס טרנר, סולן ה"ארקטיק מאנקיז", לא נתקל בשיר של קופר קלארק במועדון פאנק אפלולי - אלא בבית הספר, בשיעור ספרות. "הייתי טינאייג'ר טיפוסי, ניסיתי להיות מגניב ולא להתעניין, אבל אז המורה הקריא את I Wanna Be Yours ועשה חיקוי של ההקראה של ג'וני. האוזניים שלי התחדדו, זה לא נשמע כמו שום דבר שהכרתי בתוכנית הלימודים שלנו", סיפר בראיון סביב צאת האלבום AM. "אם לא הייתי רואה אותו מופיע, לא הייתי מתחיל לכתוב כמו שאני כותב". חתיכת הצהרה.
ובאמת, כמו קלארק, גם ארקטיק מאנקיז הם מעין משוררי ביבים - הביבים, במקרה שלהם, הם הפאבים והמועדונים של שפילד, עיר הולדתם האנגלית. כמו קלארק גם הם שרים על להיות צעיר, שיכור, חרמן, מאוהב - כל מה שראוי לשיר עליו, בקיצור. אבל שירי אהבה, ביביים או לא, יש מכאן ועד הודעה חדשה. מה סוד הקסם של השיר הספציפי הזה, שזכה כבר ל-1.8 מיליארד השמעות בספוטיפיי, ואפילו הפך לשיר פופולרי להקראה בחתונות בממלכה המאוחדת?
בואו נעשה רגע זום אאוט, ובמקום להסתכל על השיר ספציפית נסתכל על ארקטיק מאנקיז. המאנקיז הם מעין שריד אחרון לרוק - עדיין יש אינספור להקות שיחזיקו גיטרה באס תופים עד יום מותן ומעבר לו, אבל הם אולי להקת הרוק הגדולה האחרונה, כזו שממלאת אצטדיונים, כזאת שיש לה מעריצים אדוקים - גם בארץ וגם בחו"ל - שטסים באופן קבוע להופעות. אפשר לכלול גם את קולדפליי בקטגוריה הזאת, אבל בשלב זה של הקריירה שלהם אחרי שיתופי פעולה עם קארדי בי ומארון פייב, אולי "רוק" זו לא קטגוריה בשבילם. ושלא נתחיל לדבר על מארון פייב.
כן, המאנקיז הם באמת השריד אחרון לכוכבי ענק שעדיין אכפת להם מסולואי גיטרה. גם למונסקין, חבורת הרוקרים האיטלקים הסליזיים מהאירוויזיון, היה את הרגע שלהם - אבל הם עדיין קוריוז בתחילת דרכו, לא להקה ותיקה עם שבעה אלבומים. כמו כן, במדינה כמו ישראל, בה מצב הרוח הקולקטיבי נעה בין "אולי מתישהו יהיה בסדר" ל"וואו, דברים ממש ממש ממש מזעזעים" - בלדה נוגעת ללב כמו I Wanna Be Yours מתקבלת בזרועות פתוחות, יותר מקטעי רוק כסאחיסטיים - כאלה, נכון לכתיבת שורות אלו, לא תמצאו במצעד על בטוח.
בניסיון למצוא תשובה, בכל זאת, לתעלומה המצעדית הזאת, פנינו לעוד מעריץ נאמן של ארקטיק מאנקיז - מגיש הטלוויזיה וחובב המוזיקה המושבע, ליאון רוזנברג. "זו אולי הבלדה הכי מרגשת שלהם, עם טקסט מתוחכם, לא משפטים קלאסיים של שירי אהבה", הוא מנסה להסביר בשיחה עם mako. ובאמת, טרנר וקלארק אומרים בשיר הזה דברים שלא היינו ממליצים לכם (ואולי כן?) להגיד למושא אהבתכם בדייט ראשון: "אני רוצה להיות שואב האבק שלך, לנשום את עפרך\אני רוצה להיות מכונית הפורד שלך, לעולם לא אחליד. אם את אוהבת את הקפה שלך חם, תני לי להיות הקומקום שלך. את תחליטי, מותק, אני רק רוצה להיות שלך".
"גם הבנות שלנו, בנות 14 ו-16, אוהבות את השיר הזה", מספר רוזנברג. "אלכס טרנר הזה הוא משהו שאי אפשר להסביר. זה שיר עם מהלכי אקורדים מאוד פשוטים אבל יש לו פזמון שחוזר על עצמו שוב ושוב ופשוט לא עוזב אותך: I wanna be yours, I wanna be yours", הוא מנסה לעמוד על טיבו. "זה שיר אהבה עם טקסט שהוא לא טריוויאלי".
ואולי זו הפואנטה: זה שיר מאוד לא טריוויאלי דווקא בגלל הטריוויאליות שבאהבה שמופיעה בו. כל כך הרבה שירי אהבה מבטיחים להוריד אבנים מהירח ("אם את עדיין אוהבת אותי", בועז שרעבי), להביא "פניני גשם מארצות שחונות" ("Ne me quitte pas", ז'ק ברל) ועוד שלל הבטחות מהמחוזות הפנטסטיים. הפואמה של קלארק שהפכה ללהיט של המאנקיז אמנם גם היא גולשת למחוזות הפנטסטיים אבל מדברת על צרכים של היום יום: אני רוצה להיות שואב האבק שלך, הקומקום, המכונית שאת מגיעה איתה לעבודה, גוף החימום שמונע ממך להתקרר, הקרם לשיער שמחזיק לך את התסרוקת - כל הצרכים היומיומיים והשגרתיים, בלי אוצרות תבל ובלי לנצח את המוות. אולי זו סוג האהבה שאנחנו זקוקים לו כרגע - כזו שאנחנו יודעים שתהיה שם כל יום, בלי זיקוקים אבל עם נאמנות גבוהה.