- שבוע רביעי ברציפות: "חרבו דרבו" במקום הראשון בהיטליסט - מצעד המוזיקה הרשמי של ישראל. עם כמה שזה מפתיע, דווקא בתקופה של המלחמה, יש טוען לכתר חדש: "פחד אלוהים" של כפיר צפריר, שמטפס השבוע למקום השני במצעד. אולי זה הצורך באסקפיזם, אולי זו שגרת המלחמה ואולי גם אין סיבה משמעותית, אבל השיר של צפריר ממשיך לצבור תאוצה. אם מסתכלים על הדירוגים בסטרימינג, בספוטיפיי הוא אפילו במקום הראשון.
- הרבה נאמר על הקריירה של עומר אדם בשנים האחרונות - הירידה הצפויה, משבר האמון מול הקהל, תיקון התדמית שלו בחודשיים האחרונים - אבל מה שבטוח זה שכרגע הוא על תקן קראוד פליזר: הוא לא בא לאתגר, הוא לא בא לבחון גבולות, מה שהקהל רוצה זה מה שהוא יקבל. אהבו את "סטלות" של שרק? הוא יעשה קאבר, אהבו את הביצוע של "ואיך שלא" שעשה בבסיס עם החיילים? יקבלו "קאבר". קשה לדעת איך זה ישפיע לטווח הרחוק על הקריירה, אבל השבוע זה עובד לו כי הוא נכנס ישירות לעשרים הראשונים (במקום 13) וסביר שייכנס לעשירייה הראשונה כבר בשבוע הבא.
- ששון איפרם שאולוב ממשיך לככב עם 7 שירים במצעד השבוע. "משהו אמיתי בעיניים" לא זז מהחמישייה הראשונה כשהוא עוקף להיטים כמו "עם ישראל חי" של אייל גולן או "תרקדי 07.10.23" של אושר כהן. לשאולוב יש יותר שירים במצעד מאודיה, אייל גולן או יסמין מועלם. השבוע הוא שחרר את "גן עדן של משוגעים" שאפשר לשער מעכשיו כבר שיכנס למצעד בשבוע הבא, נשאר לתהות אם לעשרים או עשירייה ראשונה.
- אגב, אייל גולן. המחרוזת שהוציא השבוע וכוללת את "חייל של אהבה", "מבקשים חיים" ו"אם יש גן עדן" נכנסת גם היא למצעד במקום 30. אייל גולן של פעם הוא מונח שגור בשפה העברית שמשתמשים בו מעריציו, אבל לא רק, אלא גם אלה שלא מרגישים בנוח להאזין למוזיקה שהוא מוציא היום. השיר שפותח את המחרוזת נחשב באמת לאחד מהשירים האהובים בתרבות הישראלית, מתקופת השיא של גולן עם אתניקס וקצת לא נעים להודות, אבל חבל שהוא לא יצאה לבד בגרסה המחודשת ומרסקת.
- כניסה חדשה נוספת ומרגשת: "יחפים" בביצוע של מ', המסתערב ממג"ב במקום 50. השמועות אומרות שמ' מנצל את האפטרים שלו בשביל להקליט שירים מקוריים משלו ו"יחפים" הייתה רק ההתנעה "עד שיגיע היום שאוכל לשיר בלי המסכה" כמו שהוא אמר כשהוציא את הסינגל בשבוע שעבר.
מחוץ למצעד (עדיין)
אביב גפן שובר את השיאים אפילו של עצמו. השבוע הוא שחרר את "זריחה שחורה", יחד עם החטופה מיאה ליימברג. את האמת, זה אפילו לא באמת שיר יחד איתה, היא עושה לו קולות רקע. כל המהלך שלווה ביחסי ציבור נרחבים מהפצת התמונות שלה מהשחרור ועד הכתבה במהדורה, מריח לא טוב בכלל.
הפעם האחרונה שאביב גפן הוציא מוזיקה שהייתה רלוונטית למישהו הייתה כנראה בעשור הקודם-קודם, ומאז הוא פשוט רוכב על מה שטרנדי. ב2020 הוציא את "בצורת" עם כוכב מוזיקה החסידית אברהם פריד, ב-2021 הוא הוציא את "לאן אלך" יחד עם כוכבי הסדרה "שבאבניקים", ב-2022 את "ורוד מבריק" יחד עם אלה לי ועכשיו מגיע תורה של מיאה ליימברג להיות כלי נגינה בהפקה של אביב גפן.
כשצוללים למילות השיר, הבעיה מתבהרת אפילו יותר. שורות כמו "מנהיגים מנסים להרגיע, ואומרים שלא נוותר, ואני מחכה רק לראות עוד חטוף חוזר, וכלום לא עובר" או "ולחשוב שהיה לנו שקט בזמן שנלחמנו אחד בשני, האויב שראה איך אנחנו נפרדים" כאילו שאין סאבטקסט בעולם.