לששון איפרם שאולוב היה קשה מאוד להצליח אם השנה הייתה 1985. קודם כל, הוא היה צריך לשנות את השם שלו למשהו מעודן כמו שי אפי שאול. שנית, הוא כנראה לא יכול היה להרשות לעצמו לשיר בסגנון טורקי כבד כמו שהוא עושה היום. למזלו אנחנו ב-2023, והרדיו הוא כבר לא כל כך המלך. אפילו לדבר על כמה שהטיקטוק פרץ את כל הגבולות (ואז ערבל את הכל מחדש) מרגיש כמו נושא של שנה שעברה, אבל במקרה של שאולוב זה הכרחי.
מי שעוקב אחרי היטליסט - מצעד המוזיקה הרשמי של ישראל (שהשקנו כאן ב-mako בשנה החולפת) יזהה אולי את השם שצמוד לשירים כמו "משהו אמיתי בעיניים", "בואי נדבר" ולאחרונה גם בקאבר לשיר של רביד פלונטיק "נתראה בגלגול הבא". הזמר הצעיר רותח עד כדי כך שגם אם יקליט "צבע אדום" מולחן - זה יהפוך להיות להיט של עשירייה ראשונה. אבל איכשהו, הוא עצמו עדיין לא מוכר.
"האמת, רצינו להביא אותו לתוכנית של שישי (שישי שמח עם ירון אילן) כי שמעתי מעוד כל מיני מקומות את השם שלו", מספר האיש שראה מקרוב כמה וכמה זמרים אנונימיים שהופכים לכוכבי ענק, ירון אילן. "אני לא זוכר איזה שיר זה היה, אבל אני זוכר שהבת שלי הראתה לי לפני כמה שבועות סרטונים שלו בטיקטוק ושאלה אם אני מכיר אותו. היא כל פעם מראה לי עוד שמות, הם פורצים חזק חזק חזק לעולם מתוך הטיקטוק. בלי רדיו, בלי כלום".
הדרמה שבאה לידי ביטוי ב"משהו אמיתי בעיניים" (למשל: "כל כך סירבתי להאמין שזה שקר, אתה הצלת אותי בין היתר. אתה לא אשם, אתה יצאת בסדר, הציפיות הן שמילאו לי ת'חדר") הולמת את התקופה. לא סתם התרבות הטורקית מאופיינת בטלנובלות ומוזיקה - עוצמות הרגש זהות. זה מסוג השירים שחיילים (אבל לא רק) יצרחו בפול ווליום כשהיד חותכת את האוויר כמו באיצטדיון כדורגל, בטח כשליטרלי יש סאונד של חרבות בין הפזמון לבית השני. גם הקול הגבוה (מאוד) ששאולוב שר בו מזוהה עם הז'אנר. אצלנו בארץ זה עדיין לא מתעכל במאה אחוז, בזמן שבטורקיה זה בסיסי כמו סלסולים.
אבל זה לא מסתכם רק בשירים. שאולוב התחיל לתפוס תאוצה אחרי שהעלה סרטונים שלו שר מהאולפן או סתם בחדר, כשהוא זז עם הגוף שלו לפי המנגינה של השיר. לחלק זה נראה כמו בדיחה, אולי אפילו לרוב הצופים, אבל בסוף זה תפס, והיום כבר רואים את הקהל מחקה אותו בהופעות בבסיסים.
"הוא נראה מלהיב, ילד שמבין את העבודה", אומר אילן, "ראיתי את הקאבר שלו לפלוטניק ('נתראה בגלגול הבא') ואת הסרטון שלו עם החיילים שמתפוצץ. אין לי היכרות איתו מעבר, אבל אני כבר מריח מה הולך להיות". הסרטון עם החיילים צולם בהופעה שלו השבוע אצל יחידת כפיר. בסך הכל יש לתיעוד הזה למעלה ממיליון צפיות בסרטונים שונים. אגב, להאשטאג של השם שלו יש 31 מיליון צפיות. לשם ההשוואה, לעדן חסון יש 229 מיליון - פי שבע אמנם, אבל יש לו פור של שש שנים ומספר מכובד של להיטי מדינה.
כיאה לתופעת שטח, באינטרנט אי אפשר למצוא יותר מדי פרטים יבשים עליו. מתישהו ב-2022 הוא עבד בקפיטריה (היינו צריכים לצלם מסך מסרטון שלו ולהפוך את התמונה בשביל להבין את הכיתוב שעל החולצה). אבל אולי הגיע הזמן לציין עובדה קטנה ומזערית: איפרם הוחתם לפני כמה חודשים על ידי אבי גואטה, מי שהיה במשך 25 שנה האיש מאחורי שרית חדד (וגם שריף, דקלה, מאיה בוסקילה לתקופה, ועוד). כנראה שלקפיטריה הוא לא יחזור בזמן הקרוב.
בחישוב כל הנתונים במשוואה - ילד פלא, מוזיקה טורקית, אהבה מהשטח - זה היה מפתיע אם הוא לא היה אמן של אבי גואטה. בשיחת טלפון מקדימה עם גואטה הצלחנו לגלות שהוא בן 21 מהקריות. גואטה הוא אדם שלא מתראיין יותר מדי וחרד לפרטיותו. ניסינו לדבר איתו בטלפון ולשאול מדוע החתים דווקא את שאולוב. הוא הסכים לשלוח הודעה כתובה.
"נחשפתי לששון לראשונה בטיקטוק, זיהיתי שמדובר בכוכב. הוא מוכשר וחרוץ מאוד, זה שילוב מנצח. לא רבים האמנים שיוצרים הכל לעצמם. האישיות הבימתית שלו כובשת וייחודית וחסר אמנים מהסוג הזה בשוק המוזיקה המקומי. ששון מביא משהו חדש שאין פה. בכל מילה שהוא שר – אי אפשר שלא להאמין לו".
גואטה אמנם טוען שחסרים אמנים מהסוג הזה בשוק המקומי, אבל ראינו כבר זמרים כמו שאולוב, מעומק הז'אנר הטורקי, שהצליחו עם להיט ענק - מתן גלילוב שפרץ עם "זוכרת" ב-2010, חיים דדון ו"באתי" ב-2012, וחיים איפרגן עם "פרק אחר" מ-2013. אלא שבפועל, הם לא הצליחו לעשות את המעבר לקהל הרחב. טוב, להם לא היה את אבי גואטה.
לששון, כמו שכולם קוראים לו בטיקטוק, יש בינתיים כבר שבעה שירים במצעד השבוע, כש"משהו אמיתי בעיניים" מככב בעשירייה הראשונה שבוע שלישי ברציפות. כך או כך אנחנו לא בתקופה של גלילוב, דדון ואיפרגן. הרבה יותר קל להקליט שירים, ובעיקר להפיץ אותם. יוטיוב זה אחלה, אבל אין תחליף לאלגוריתם הסיני. אהבת את השיר? קבל אותו עכשיו בעוד מאה סרטונים עד שהוא ייתקע לך במוח. ואז נדחוף לך גם את גרסאות הפרודיה.
"אבי אבורומי עשה ככה את הקריירה שלו", משחזר ירון אילן. "כמעט שנה וחצי רק השטח דיבר איתו. המודל של בניית זמר הוא מודל שונה לגמרי מלפני עשרים שנה או עשור. לא בטוח שאתה חייב היום כל כך הרבה רעש של יחסי ציבור. השטח מבעיר אותך. זו הדוגמה הכי טובה, ששון ואבי אבורומי. השטח חם עליו, רתח עליו. כל הקריירה תמיד אמרתי - אני מעדיף ללמוד מהשטח מאשר לנסות ללמד את השטח".
אתה חושב שהוא יהיה הכוכב הבא בישראל?
"לפי מה שראיתי בסרטונים, במיוחד בזה עם החיילים, הוא יודע לדבר עם הקהל - אבל בין זה לבין לדעת אם הוא יכול לתחזק קריירה, אי אפשר לדעת. אני עוד לא יודע כמה ההייפ שלו ברמה התקשורתית, זאת אומרת, אני לא חושב שכרגע השם שלו אומר משהו למישהו. אני מבטיח שאחרי שהוא יישב לידי בתוכנית אני אדע להגיד".