הפזמונאי, המשורר והכותב חיים חפר בן ה-85 נבחר לקבל אות הוקרה על מפעל חיים מטעם נשיא אוניברסיטת בן אילן, פרופסור משה קוה. אות ההוקרה יוענק לחפר במסגרת הכנס השנתי של עולם המוזיקה הישראלית "מי אני? שיר ישראלי!", הנערך על-ידי המרכז לחקר המוזיקה העממית הישראלית באוניברסיטת בר אילן בשיתוף עם מחלקת המוזיקה של גלי צה"ל.
בפס הקול התרבותי של מדינתנו שמור לחיים חפר מקום של כבוד ולא רק בתחום המוזיקה. חפר הוא פזמונאי, מתרגם וכותב מקאמות, שעל שירי הזמר המשובחים שלו גדל דור המדינה והשירים האלו משמשים בבואה לכל מה שקרה בארץ, החל מימי "המדינה שבדרך" ועד לתקופתנו אנו. חפר, הפלמ"חניק, הכל-כך ישראלי, נולד בפולין ועלה לארץ בהיותו בן 11 ומאז חי את חיי הארץ הזו ותעד אותה בשיריו, שירי הפלמ"ח, שירי המלחמות, שירים של יום-יום, וגם שירים שובבים עם קריצה.
חיים חפר כתב עד היום למעלה מ- 1000 שירים ופזמונים להצגות תיאטרון ולסרטים. החל דרכו ככותב המרכזי ללהקת ה"צ'יזבטרון" של הפלמ"ח ובהמשך כתב ללהקות הצבאיות ולהרכבים כמו "רביעיית מועדון התיאטרון", "בצל ירוק", "התרנגולים", "שלישיית גשר הירקון", החלונות הגבוהים" ורבים אחרים. בין הזמרים שהרבו לבצע את שיריו נמנים שושנה דמארי, יפה ירקוני, אריק לביא ויהורם גאון. חפר שיתף פעולה עם טובי המלחינים, ביניהם סשה ארגוב, משה וילנסקי ודובי זלצר. הוא כתב פזמונים למחזות זמר ביניהם קזבלן, אי לייק מייק, תל-אביב הקטנה וסלאח שבתי. השירים שלו משקפים למעשה את מיטב הבידור הישראלי.
חפר גם תרגם מחזות לתיאטרון וכתב תסריטים לסרטי קולנוע ולטלוויזיה. בין היתר כתב עם מנחם גולן את התסריט לסרט "קזבלן". בצד היותו כותב שירים ופזמונים, חיים חפר ידוע גם כ"מלך המקאמות" (מאמרים בחרוזים) וכתב עד היום למעלה מ - 1000 מקאמות, שכונסו אף הן בספרים. במשך שנים רבות היה לחיים חפר טור קבוע בעיתון "ידיעות אחרונות" ובו פרסם מדי שבוע מקאמה על ענייני היום. זכורה במיוחד המקאמה "מסדר הנופלים", על נופלי מלחמת ששת הימים.
חיים חפר זכה בפרסים רבים על פעילותו האומנותית ביניהם פרס סוקולוב לעיתונאות לשנת 1969 וביום העצמאות תשמ"ג (1983) הוענק לו פרס ישראל לזמר העברי. נשיא האוניברסיטה,פרופ' משה קוה,אומר על הבחירה בחיים חפר: "היום מבקשת אוניברסיטת בר-אילן לציין את תרומתו החשובה של היוצר חיים חפר לזמר ולתרבות הישראלית בתקופה הסוערת של ערב מלחמת העצמאות ובשנים שלאחריה, תקופות שבהן עוצבה התרבות הישראלית, ולהעניק לו אות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי".
מי אני ? שיר ישראלי!
מי אני? שיר ישראלי ! – הכנס השנתי של עולם המוזיקה הישראלית יתקיים השנה ביום שני ה-23 במאי החל מהשעה 09.30. זו השנה השמינית בה נערך הכנס על ידי המרכז לחקר המוזיקה העממית הישראלית של המחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר אילן בשיתוף עם גלי צה"ל – מחלקת המוזיקה. המחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן חוגגת השנה 40 להקמתה, עוסקת בתחומים השונים של המוזיקה האמנותית והפופולארית בהיבט התיאורטי והמעשי.
הנושאים שיועלו בכנס:
הרצאת פתיחה: השיר כאידיאל וכמציאות במוסיקה האמנותית ביישוב ובישראל –פרופ. יהואש הירשברג
שם המושב: "השיר לא תם"
הן דמה בדמי זורם' -המלחין ויקטור אולמן מתכתב בגטו טרזין עם המשוררת רחל. ד"ר מיכאל וולפה
נחום נרדי – אוריינטליסט או פרשן (במלאות 110 להולדותו)-אפרת ברט
השירים ה'תימניים' של וילנסקי - האם הם תימניים? – ד"ר עטרה איזקסון
שם המושב: מאה שנה להולדתה של לאה גולדברג: "אנודה עם שיר ותיבת נגינה"
שירי לאה גולדברג לארץ אהבתה - "פזמון של תיבת הזמרה" ד"ר רוחמה אלבג
שירי הטבע של לאה גולדברג ואימוצם על-ידי מלחיני הרוק המתקדם ד"ר אלון שב
מלאה גולדברג אל "שדות גולדברג" - מאיר אריאל מתכתב עם לאה גולדברג עופר גביש
שם המושב: מאה שיר תת מודע זמני
מאיר אריאל – אלכימאי לשון רוביק רוזנטל
איזה אופי לובש חידוש שירים ישנים בקליפים – הרטרו בקליפים ד"ר אביבית אגם דאלי
השלכות ההפרטה בשדה הרדיו על "מהפכת הפופ הים תיכוני" ומשמעותה- ד"ר דני קפלן
הכתובת על הקיר- שירי מחאה במוזיקה הפופולארית והשימוש בגרפיטי – עופר ברנשטיין
שם המושב: שיר הוא לא רק מילים
קונצרט בוקר שבועי בעת טיפולים כימותרפיים – השפעתו על החולים – מסקנות לאחר שנה- ד"ר אילן אטלס
מהאימא הדואגת לאימא המכה מ-"לילה ראשון בלי אימא" ועד "שקי האיגרוף של אבא ואימא" - הענישה הגופנית בשירה ובמשפט - ד"ר בנימין שמואלי
שירי הילדים של לוין קיפניס ומרים ילן שטקליס האם הם רלוונטיים בדור הטלוויזיה והפסטיגל –ד"ר עדית סולקין