מי ייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון ה-59 שתתקיים ב-10 במאי בקופנהגן בירת דנמרק? שאלה נהדרת. רשות השידור הממלכתית הישראלית אישרה את השתתפותה באירוויזיון הקרוב, ותצטרך להציג עד לאמצע חודש מרץ את האמן, השיר והקליפ שייצגו את ישראל. כמו בכל שנה בשנים האחרונות, כך גם השנה, מתלבטים ברשות השידור כיצד יתבצע תהליך בחירת השיר והאמן הישראלים שייסעו מטעמם לדנמרק. כרגיל, הדברים קורים לאט מדי ומאוחר מדי, ולאמן שייבחר לא יהיה מספיק זמן (וכנראה שגם לא תקציב) כדי לנהל קמפיין באירופה לקידום השיר שייצג את ישראל בתחרות הזמר הבינלאומית.
זוכרים את הקדם-אירוויזיון הרב-שלבי המפואר שהתקיים בשנה שעברה, עם חמישה שלבים, 30 משתתפים, פרישה מהדהדת של קטלין רייטר, ביקורת על השופטים וזכייה דרמטית של מורן מזור? יופי, אז תשכחו ממנו. למרות הדיבור, העניין וה"באזז" שעוררה התחרות בשנה שעברה, והרייטינג הגבוה יחסית, שברשות השידור היו שמחים מאוד לחזור עליו (8.4 אחוזים ושיא של 11.2 אחוזים לגמר של ה"קדם" - יותר מ-4.9 ו-4.1 אחוזים של חצי גמר וגמר האירוויזיון עצמו), השנה אין לרשות השידור תקציב להרים הפקה כל כך מושקעת.
אז מה יעשו השנה? ראשי מוסדות רשות השידור - המליאה והועד המנהל - צפויים להתכנס בשבוע הבא לישיבה מיוחדת כדי להחליט מה לעשות. על פי גורם ברשות, ככל הנראה יחזרו השנה לפורמט הועדה, ועדת האירוויזיון המפורסמת, בה יישבו אנשי מקצוע מטעם הרשות, יחד עם נציגים מהמליאה - למשל נציגי האמנים קובי אוז ונמרוד לב. הוועדה תתכנס בשבועות הקרובים, כדי לבחור את הזמר, הזמרת או הלהקה שייצגו את ישראל. אותו אמן שייבחר יגיש לוועדה אופציות לשירים, והיא תבחר מביניהם את השיר הזוכה. בלי קדם-אירוויזיון, וכנראה שאפילו ללא "קדם פרטי", כפי שעשו בעבר להראל סקעת, בועז מעודה ואחינועם ניני ומירה עווד.
השאלה החמה היא, אם כן, באיזה אמן תבחר הועדה. אחרי שמורן מזור לא הצליחה להעפיל לגמר האירוויזיון, ישאפו ברשות לבחור אמן עם ניסיון במה מוכח, שיכול לכבוש בשלוש דקות את לב הצופים (זאת למרות שגם דנה אינטרנשיונל נכשלה במשימה בצ'אנס השני שלה). כדי לנסות ולהעלות את הרייטינג, ינסו ברשות השידור לבחור אמן שהוא קונצנזוס, שם שסביבו תתכנס מחדש מדורת השבט הותיקה.
לפחות חלק מאנשי רשות השידור היו שמחים מאוד לראות את רוני דלומי מייצגת את ישראל באירוויזיון. אחרים דבקים ברעיון שמירי מסיקה היא השם הטוב ביותר. שם ששוב חוזר ועולה הוא שמה של מאיה בוסקילה, המועמדת הנצחית של השנים האחרונות, שלפני שנתיים הפסידה ברגע האחרון ללהקת "איזבו" בהצבעה באותה ועדה מפורסמת.
שם חם נוסף הוא השם של חן אהרוני, כי ברשות השידור יודעים עד כמה אהרוני רוצה, יכול ומסוגל וכמה הוא ישקיע בייצוג של ישראל. בהקשר הזה גם ולדי בלייברג הוא תמיד אופציה, אם כי קצת פחות רלוונטית. שם נוצץ נוסף שעולה בימים אלה הוא שמה של מארינה מקסימיליאן, אלא שהמכשול בדרכה לקופנהגן הוא העובדה שלא שירתה בצה"ל - ברשות היו שמחים להימנע מ"עליהום" צדקני של פוליטיקאים תופסי-טרמפ בעקבות בחירה בה.
שמות מקוריים של אמנים שגם הם נלקחים בחשבון לקראת דיוני הועדה הם של אסף אבידן, הרוקר הירושלמי שעושה חיל באירופה, אם כי לא בטוח שהוא מתאים לפורמט ובכלל ירצה להשתתף באירוויזיון. שם נוסף שנלחש בחדרי חדרים הוא שמה של נינט טייב, שיכולה לשיר בעברית באנגלית ולהפתיע ממקום בלתי צפוי, דווקא בפורמט רוקיסטי.