עדי ג'רבי, בן 21 מחדרה, היה ילד מוכה שסבל מהתעללות פיזית ומילולית מצד הוריו מאוחר יותר גם מצד אחיו הגדול, שהכה אותו ואת הוריו. בנוסף סבל ג'רבי מעודף משקל.
בגיל 19 ברח מהבית והסתובב ברחובות כשבידיו רק חלומות - להיות רזה, ליצור מוזיקה, לקבל אהבה, להיות חלק ממשפחה נורמאלית. אבל בשל מצבו הקשה חשב ג'רבי שאין לו עתיד ואין לו זכות לחלום, עד שהגיע לבית השאנטי. את רגע הגעתו לבית הוא מתאר כלידה מחדש.
את סיפורו האישי מתאר ג'רבי בשיר "סמטת שלוש 17", אותו כתב והלחין. השיר נקרא על שם כתובתו של בית השאנטי ומספר על התהליך שעבר בדרך להגשים את חלומותיו ולמצוא שלווה.
סיפורו של עדי ג'רבי והביצוע לשיר שודרו ברדיו "מהות החיים".