ואז ללי גילתה דרכי שזאת תהיה הפעם ה-14 שלה בישראל. שש הופעות, 14 ביקורים, ומדינה אחת רחוקה מארגנטינה שהפכה לבית השני שלה. "תחשוב איזה דבר משוגע זה לא לזכור כמה פעמים היית במקום רחוק כל כך מהמקום שבו נולדת. ישראל היא לגמרי הבית השני שלי, ובכל פעם שאני מתחילה סיבוב הופעות אני תמיד מדמיינת שאני אגיע אליכם".
בגיל 31, עם למעלה מ-20 שנות קריירה (תעשו את החישוב המשוגע רגע), לאלי שוב מגיעה לישראל להופעה אחת בספטמבר הקרוב בהאנגר 11, ואם חשבתם שרק המעריצות והבייס החזק שיש לה בארץ מחכה לזה, מתברר שהיא מתרגשת הרבה יותר. "כשאני מתחילה סיבוב הופעות, בדיוק כמו שאני יודעת שאני אופיע בארגנטינה, אני גם יודעת שאני אגיע לישראל וזה תמיד מרגש אותי כמו בפעם הראשונה כשהגעתי לכאן בתור ילדה. אני יודעת שהקהל שלי בארץ הכיר אותי בעיקר דרך הסדרות בהתחלה, ולגלות בשנים האחרונות שהוא התחבר ואהב גם את המוזיקה שלי זה מעיף אותי הכי גבוה שיש".
אני תופס אותה לשיחת זום במדריד, העיר שהפכה להיות הבסיס ממנו היא זזה ממקום למקום, מיבשת ליבשת. מהופעה להופעה. בספרד היא כמובן נחשבת לכוכבת ענק בזכות המוזיקה והסדרות בהן הופיעה, ובין לבין, בין מדריד לתל אביב, היא נותנת גיחות למזרח אירופה, דובאי וכל מקום ששמח לקבל את החיוך הענק הזה שלא השתנה מגיל 8. "עד ההופעה בישראל אני מתכוונת להישאר כאן, מדריד זאת עיר שאני מאוד אוהבת, למרות הגעגוע הקבוע לארגנטינה ולבואנוס איירס".
ראיתי שלפני כמה ימים הגעת כאחרונת המעריצות להופעה של הארי סטיילס. איך היה?
"אוי הארי...", היא מחייכת במבוכה ומתמוגגת. "הארי, בעלי, כמה אני אוהבת אותו. כמעט כמו שאני אוהבת ללכת להופעות חיות ולא משנה של מי".
ואת מצליחה ליהנות? נותנים לך?
"לגמרי. אני הולכת להמון הופעות, אני ממש אוהבת וזה הדבר הכי יפה בעולם בעיני. הופעות חיות זה עולם - לצפות או להיות חלק מהן. לא תמיד אני הולכת כמעריצה, ולפעמים אני הולכת להופעות רק כדי ללמוד, כדי לקבל השראה, זה באמת הדבר שאני הכי אוהבת בעולם".
ההופעה הכי טובה שהיית בה? זוכרת?
"אין כמו ביונסה בהופעה חיה, זה משהו שאין שני לו. אבל אם אני צריכה לבחור אחת, זו תהיה הופעה יוצאת דופן שהייתי בה בלאס וגאס לפני כמה שנים. מלא אמנים הגיעו ונתנו חצי שעה של מיטב הלהיטים שלהם. ג'סטין היה שם, מארי ג'יי בלייג', ריהאנה ואפילו בריטני העניקה שם איזה פרס. זה לחלוטין האירוע הכי וואו שהייתי בו".
DE ARGENTINA PARA EL MUNDO, LALI ESPÓSITO pic.twitter.com/y6LCnji9Js
אם כבר מדברים על הופעות שלאלי לא תשכח לעולם, אז יש את זו שהיא צפתה בה ויש את זו שהיא הופיעה בה. זה קרה לפני שבעה חודשים, במקום די רחוק: קטאר, מול עשרות אלפי אנשים, 21 שחקנים שהחזירו את גביע העולם לארגנטינה אחרי יותר מדי שנים וליונל מסי אחד ששם יד על הלב בזמן שהיא פתחה גרון. "לשיר את ההמנון בגמר המונדיאל? אולי הדבר הכי גדול שקרה לי", היא נזכרת בערב ההוא באצטדיון בלוסייל.
הבנתי שזה קרה בהפתעה, בכלל לא היית אמורה להופיע והוקפצת ממש ברגע האחרון.
"הייתי בטוחה שאני יוצאת לחופש. הייתי שם עם חבר מארגנטינה, מנחה טלוויזיה, שהזמין אותי לבלות איתו את הימים האלה בקטאר. יום לפני הגמר התקשר אלי המנהל שלי וסיפר לי שרוצים שאני אשיר את ההמנון. לא האמנתי ונשארתי המומה. בהתחלה גמגמתי ואז אמרתי לו שאין מצב שאני עושה את זה, שאני אשיר בגמר המונדיאל? בחיים לא".
אבל אז זה קרה.
"המנהל שלי מיד אמר שאין מצב שאני לא עושה את זה, ואני המשכתי להתעקש שאין מצב שאני כן. הרגשתי שהאחריות היא ענקית ואין סיכוי שאני אעמוד בזה וזה חייב להיות מישהו אחר. אבל אז, כל מי שהיה סביבי אמר לי שאני חייבת לשיר ולא משנה מה עובר עליי. בסוף זה לייצג את המדינה באירוע כל כך מטורף, אז אספתי כוחות ורעדו לי הברכיים, אבל שרתי ולשמחתי זכינו. איזה מטורף זה להיות חלק מההיסטוריה הזאת, מהרגע הזה".
לאלי כבשה פסגה נוספת שלושה חודשים אחרי האירוע ההוא בקטאר. הפעם במדינה בה נולדה, שם היא עשתה את הנועה קירל ופתחה מופע באחד האצטדיונים הגדולים בבואנוס איירס, והפכה לאישה הראשונה שמצליחה למלא את האצטדיון של קבוצת "ולז סארספילד" עם 45 אלף איש שבאו לראות רק אותה. לא עניין מובן מאליו למישהי שהתחילה בתור כוכבת ילדים ועשתה חתיכת דרך כדי להפוך לאחד הקולות הכי בולטים היום במדינה שבאמת לא חסרים בה קולות.
"תשמע, זה היה וואו", היא עונה בהתלהבות והעיניים שלה נוצצות. "טירוף מוחלט. כל החיים שלי היו שם על הבמה הזאת. מבחינתי זה היה לראות את החיים שעשיתי והדרך שהלכתי הופכים לאירוע אחד ענק. האצטדיון של ולז קרוב לשכונה בה גדלתי וזאת פשוט הייתה פנטזיה שהתגשמה. אין לי איך לתאר את זה במילים".
ואם ננסה בכל זאת.
"הדבר הכי חזק שהרגשתי שם הייתה האהבה של האנשים שלא הרגשתי הרבה זמן. זה קרה אחרי תקופה ארוכה בה הייתי בספרד וצילמתי סדרה, תקופה שקצת התרחקתי מהמוזיקה, ופתאום חזרתי הביתה לעשרות אלפי האנשים שלא ישבו לרגע. זאת הייתה מסיבה מדהימה, אני נזכרת ביום הזה ועדיין מרגישה כמו בחלום משוגע".
בראיון האחרון שלה ל-mako, לפני כשלוש שנים, שאלתי את לאלי על המוזיקה הארגנטינאית החדשה, ואיך למרות הטירוף הלטיני שהפך לגלובאלי, משהו במוזיקה של העם שלה נשאר מאחור, עדיין בתוך תחומי המדינה, והתקשה לפרוץ החוצה. אלא שמאז, ובעיקר בשנה וחצי האחרונות, האמנים הארגנטינאיים הצעירים, ולאלי בראשם, הצליחו לפרוץ את תקרת הזכוכית של הרוק המקומי, השתלטו על הפלייליסטים במדינתם ואז גם עשו את הצעד הגדול החוצה, לבוגוטה ומיאמי, מדריד ומילאנו.
איך את מסבירה את הטירוף היום סביב האמנים שגדלו איתך. מביזאררפ ועד מריה ברסרה. העולם בשיגעון עליכם.
"לפני הכל זה כמובן הכישרון של הצעירים הארגנטינאיים. בעיקר מהז'אנר האורבני שיש לו תחרות בכל אמריקה הלטינית, ואנחנו מצליחים לייצג אותו בכבוד. זה מרגש לראות את מה שקורה ואני חושבת שהסוד לדבר הזה, ואולי זה יישמע רע, אבל זאת הכריזמה הארגנטינאית. הווייב שלנו בשילוב מוזיקה טובה זה פשוט מתכון קטלני, וכמו שכולם יודעים - אנחנו הארגנטינאים עולים למגרש בשביל לנצח. יש פה מלא כישרון וזה משמח אותי בשבילי ובשביל כולם".
היא גדלה על קווין ("הלהקה האהובה עליי מגיל 6") ומדונה, דילגה בין דסטניז צ'יילד לביונסה סולו, אבל אם יש מישהי אחת שמרגשת אותה בימים אלה זאת בריטני ספירס, פחות בגלל הריקודים בעיניים חלולות ויותר בגלל הסינגל החדש שלה (יחד עם וויל איי אם והמפיק הישראלי ג'וני גולדשטיין). לאלי היא מעריצה, יותר מזה, לאלי אפילו קצת דומה לילדה שהחלה את דרכה בגיל צעיר מאוד והפכה להיות אישה מול עיניים בוחנות ומבקרות של מיליונים ברחבי העולם.
אני מניח שאת רואה מה קורה עם בריטני, ובגלל הקווים הנושקים בקריירות של שתיכן, אני מניח שגם את חווית רגעים לא קלים נפשית אחרי שני עשורים של קריירה.
"ברור. ברור שהיו לי רגעים לא קלים. עברו עליי דברים שהתעלמתי מהם כי היה צריך להמשיך לעבוד. זה עניין של גיל, של התבגרות. היום, כשאנחנו יכולים לדבר על זה בחופשיות יותר, אני יכולה להגיד לך שאני לומדת עכשיו מה זו בריאות הנפש בזמן שאני חיה אותה".
למה את מתכוונת?
"התחושה היום היא שאפשר רגע לעצור ולהגיד: 'היי, אני לא יכולה יותר'. כשהתחלתי בגיל צעיר לא הייתה האפשרות הזאת של 'לא יכולה', לא היה דבר כזה אי אפשר. לעשות מאות הצגות, סדרות, פרסומות, סיבובי הופעות. לא יכולתי להגיד 'אני לא יכולה'. לפחות ככה חינכו אותנו אז".
והיום?
"היום זה אחרת, בעיקר בזכות הרשתות. האינטימיות התרחבה, אתה משתף יותר, מרגיש יותר בנוח לדבר גם על מה שלא נוח. תראה את ג'סטין ביבר, שעוצר סיבוב הופעות או אמן אחר שעוצר ראיון. תמיד חשבנו שהאמנים הם גיבורי על כי יש להם כסף והחיים של זהב, אבל זה לא אמיתי. היום אנחנו מדברים על בריאות נפשית כי הבנו שלא משנה מה יש לך ואיזה כאבים מהעבר כואבים, אתה חייב לדאוג לעצמך ולשמחה שלך. אז במקרה שלי אני רק עכשיו מבינה מה עברתי בילדות כ'ילדה עובדת' ומה עבר עליי בגיל ההתבגרות. היום אני שואלת את עצמי מה היה שם באיזון הזה שהיה מוזר או נגע בי. היום אני מרשה לעצמי לחפור הרבה יותר פנימה".
בזמן שהיא חופרת בתוך עצמה ומתמודדת עם שדים מעבר, היא עדיין לא עוצרת לרגע, וכאמור תגיע לפה בספטמבר הקרוב לעוד הופעה מול הקהל שלא הפסיק לאהוב אותה לרגע. "אם יש משהו שאני מבינה בו זה מסיבות, וזה בדיוק המופע שנבוא איתו בספטמבר - הופעה שהיא מסיבה", היא מסבירה על ההופעה המדוברת שלה בארץ. "הסטליסט וכל מה שמסביב מרכיבים מסיבת קיצית ברמה הגבוהה ביותר. אנחנו מכינים מופע מיוחד מאוד וספציפי לישראל, עם שירים שאני לא שרה בדרך כלל. זאת תהיה הופעה ארוכה יותר, הופעה בה אני אציג יותר מעצמי, זאת תהיה הופעה מאוד 'פאוור', מאוד כיפית. אני מחכה לכם שם".