_c.jpg "שרית חדד פארק שרון (צילום: אולג חמלניץ)")
הזמרת שרית חדד זוכה לכבוד ממלכתי ותשיר בטקס האשכבה הממלכתי לראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון ז"ל. הטקס יתקיים מחר (שני) בשעה 9 וחצי בבוקר ברחבת משכן הכנסת בירושלים.
חדד תעלה לבמה אחרי ההספדים שיישאו נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ולפני הדברים שיישאו דברים סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ושליח הקוורטט טוני בלייר. האירוע יועבר בשידור חי ברשתות הטלוויזיה בארץ, וגם בעולם.
שרית חדד, אחת הזמרות האהובות על אריאל שרון ז"ל בימי חייו, תבצע את השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר", שכתבה והלחינה המשוררת הלאומית נעמי שמר ז"ל.
השיר נכתב על חברו של שרון ז"ל, שנהרג כשהיה לצידו
השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר" נכתב על חברותם יוצאת הדופן של זאב עמית ז"ל ויוסף רגב. זאב "זאבל'ה" עמית ז"ל היה גם חברו של אריאל שרון ז"ל ונהרג במלחמת יום הכיפורים כשהתנדב לשרת לצידו. זאב עמית ויוסף רגב, בני מושב נהלל וילידי שנת 1927, היו חברים קרובים וניהלו מסלול חיים דומה, שהיה דומה גם לזה של אריאל שרון ז"ל - מהחקלאות והאדמה אל שדות הקרב. כמוהו הם שירתו בקרבות מלחמת העצמאות ובצנחנים, והיו פקודיו של שרון ביחידה 101 לאחר קום המדינה. בשנות ה-60' שירתו ב"מוסד" בשנות השישים.
ב-1964 שהתה נעמי שמר בפריז, הכירה את השניים ושמעה את סיפורם. כששניהם עוד בחיים היא כתבה את השיר, הכולל בית אחרון, שמתאר את מותו של אחד מהם - בית שהתברר בהמשך כ"נבואי". השיר בוצע במקור ב-1969 על ידי להקת פיקוד מרכז בחלק האמנותי של פסטיבל הזמר, והפך ללהיט גדול.
כאמור, במלחמת יום הכיפורים התנדב זאב עמית ז"ל והצטרף למפקדת אוגדה 143 בפיקוד חברו, אריאל שרון ז"ל, בקרבות בסיני. ב-17 באוקטובר 1973 נהרג בהפגזה מצרית על חצר צליחת התעלה, והבית האחרון בשיר הפך למציאות. ב-1993 נבחר השיר, במצעד שירי נעמי שמר ששודר ברשת ג' כשירה האהוב ביותר (פרט ל"ירושלים של זהב", שלא השתתף בתחרות).
"אנחנו שנינו מאותו הכפר"
"אנחנו שנינו מאותו הכפר, אותה קומה, אותה בלורית שיער, אותו חיתוך דיבור מה יש לומר, הן אנחנו מאותו הכפר / אנחנו שנינו מאותו הכפר, שדה ירוק חצינו עד צוואר, בערב שבנו יחד לכיכר, כי אנחנו מאותו הכפר
ובלילות שישי, כשרוח חרישי, בצמרות שחורות עובר, אז אני אותך זוכר
תמיד בפרדסים ובשדרות, אהבנו את אותן הנערות, אבל תמיד אמרנו - אין דבר, זה הכל נשאר בתוך הכפר / ברחנו אל אותם המקומות, לחמנו בשלוש המלחמות, זחלנו על קוצים ועל דרדר, אבל שבנו יחד אל הכפר
ובלילות שישי, כשרוח חרישי, בצמרות שחורות עובר, אז אני אותך זוכר
אני זוכר בקרב שלא נגמר, פתאום ראיתי איך אתה נשבר, וכשעלה השחר מן ההר, אז אותך הבאתי אל הכפר / אתה רואה - אנחנו כאן בכפר, כמעט הכל נשאר אותו הדבר, בתוך שדה ירוק אני עובר, ואתה מעבר לגדר
ובלילות שישי, כשרוח חרישי, בצמרות שחורות עובר, אז אני אותך זוכר".