פסטיבל העוּד הבינלאומי ירושלים 2010 יתקיים בשנתו ה-11 ב- 11-25 בנובמבר בירושלים באולמות בית הקונפדרציה, תיאטרון ירושלים ובית שמואל, וכן יתקיימו ממופעי הפסטיבל בשלוחתו שבנצרת.
המופע המרכזי והפותח של הפסטיבל יהיה איחוד היסטורי של ההרכב האגדי "נייט-ארק" עם להיטים מוכרים ויצירות חדשות, ובכללן יצירה שחוברה במיוחד עבור הפסטיבל. לפני 25 שנה הוציאה "נייט ארק" את אלבומה הראשון ושינתה את פני מוזיקת עולם. האלבום ההיסטורי, שראשיתו במפגש בין נגן העוּד ארא דינקג'יאן לבין נגן כלי ההקשה ארטו טונצ'בויאצ'יאן פרץ את הדרך עבור אלפים של הרכבים ומוזיקאים מרחבי העולם.
כעת, למעלה מעשור לאחר פירוקו של ההרכב הנערץ, ובעיצומן של קריירות סולו מצליחות, מתאחדים דינקג'יאן וטונצ'בויאצ'יאן להופעה מיוחדת, כמחווה לפסטיבל העוּד, שצבר בשנים האחרונות מעמד בינלאומי נחשב. אל השניים יצטרפו ואהאגן הראיפטיאן בפסנתר וארטיום מאנוקיאן בבס.
אהוד בנאי, סאלם דרוויש, ג'ורג' סמעאן וגיל סמטנה יעלו מופע משותף המשלב בין שירים של אהוד בנאי לבין שירי עם ערביים ושירים שכתבו האחים רחבאני לזמרת הלבנונית פיירוז. השיר הפותח את המופע הוא שיר עם ערבי שלמנגינתו היה אביו של בנאי שר את הפיוט "צור משלו אכלנו". גיל סמטנה יצטרף לשלושה על הבס.
בנאי, דרוויש וסמעאן בשיתוף פעולה יהודי-ערבי
המופע הוא חלק משיתוף פעולה הנמשך כבר 23 שנים מאז נפגשו אהוד בנאי, ג'ורג' סמעאן וסאלם דרוויש לסשן מוסיקלי לילי ארוך, שהוליד גם ידידות אישית המתפתחת ומתעצמת עם השנים וכוללת דואט בין-תרבותי, ערבי-עברי, הנרקם לכדי שפה עשירה ורבת ניואנסים. בעקבות מפגשם הראשון הזמין בנאי את סמעאן ודרוויש, מוסיקאים מהכפר ראמה שבגליל, לשמש כמופע הפתיחה בהופעת הבכורה של להקתו, הפליטים, ב-1987. לפני עשר שנים, בנאי ועובד אפרת הפיקו והשתתפו באלבומם של סמעאן ודרוויש, "הלה", שכלל שירים עממיים מאגן הים התיכון. השלושה המשיכו להיפגש ולנגן יחד בהזדמנויות שונות.
יאיר דלאל ודודו טסה במחווה במחווה לאלע'זאלי העיראקי
במופע אחר יארח נגן העוּד והכינור יאיר דלאל את דודו טסה במופע מחווה לאחד מגדולי הזמרים העיראקים: נאזם אלע'זאלי, ששיריו עדיין מושרים ברחבי המזרח התיכון כולו. אלעז'אלי נפטר באופן פתאומי מהתקף לב ב-1963, כשהיה בשיא תהילתו.
במופע המחווה יתארחו זמרים ונגנים שכמה מהם נולדו בבגדד וזכו להכיר את שיריו של אלע'זאלי בזמן אמת, ובהם דלאל סלאם, יוסי בגדדי וחיים אנקרי, וכן המוזיקאי והזמר דודו טסה, שהקליט באחרונה את "פוג אל נח'ל" המפורסם של אלע'זאלי.
מאסטר מצפון הודו
הפסטיבל יארח את המוזיקאי החשוב איקבאל אחמד חאן ניזאמי (צפון הודו) במופע שכולו מיצירותיו של חזראת אמיר ח'וסרו, מוסיקאי ומשורר דגול מן המאה ה-13 שנחשב לאבי מוסיקת הקוואלי. שירת הקוואלי, הסגנון המוסיקלי הסוּפי, החלה את דרכה בהודו כשילוב בין מסורות מוזיקליות קלאסיות הודיות, פרסיות וערביות. ראשיתה מיוחסת לחזראת אמיר ח'וסרו, המשורר והמוסיקאי הנודע בן המאה ה-13, שהיה איש המסדר הסוּפי ההודי הגדול, הצ'יסטי, וראה בשירת הקוואלי אמצעי דתי מרכזי.
מאסטר איקבאל אחמד חאן ניזאמי ממשיך במסורת זו. הוא בא ממשפחה ענפה של מוסיקאים חשובים, ורכש השכלה קלאסית כזמר. כיום הוא משמש ח'ליפה (ממונה) של אסכולת דלהי של שירת הקוואלי, ונחשב למייצג המורשת האמנותית של אמיר ח'וסרו. הוא הקליט למעלה ממאתיים יצירות קלאסיות, ופועלו המוסיקלי זיכה אותו בפרסים רבים בהודו ומחוצה לה. משתתפים: איקבאל אחמד חאן ניזאמי (שירה), ד"ר אניס אחמד חאן (הרמוניום), אפזאל זאהור חאן (כינור), שרי אכבאר לטיף חאן (טבלה), שרי סעד איקבאל (טמבורה).
מוזיקה אינסטרומטאלית מגיאורגיה
במופע אחר תתארח להקת השין (The Shin) מגיאורגיה, שתעלה את המופע "אגארי!" המציג את המוסיקה הגיאורגית האינסטרומנטלית, הריקוד העממי והשירה הפוליפונית. אלה שלושה מרכיבים נבדלים של התרבות הגיאורגית המתאחדים לראשונה במופע של להקת השין (בגיאורגית, "השיבה הביתה"). להקה יוצאת דופן זו מביאה בכפיפה אחת מסורות ממחוזות גיאורגיה השונים, ויוצרת שילוב בלתי רגיל בין הארכאי והמודרני, עם השפעות של ג'אז, פלמנקו ומוסיקה הודית.
משתתפים: זאזא מימינושבילי (גיטרות ופנדורי), זוראב גגניז'ה (גיטרות בס, קונטרבס וגורולי גזנג), מאמוקה גגניז'ה (שירה וכלי הקשה), אלכסנדר צ'ומבריצה (ריקוד, דולי, שירה וגודאסטריבי), בידונה מורגוליה (שירה), ולריו בוגהינו (קוואל, דודוקי, שירה), אלכסנדר קיליאן (פנדורי, צ'ונגורי), גיאורג שאפר (ריקוד).
ויקטוריה חנה במחווה לקלאסיקות מן הזמר העברי
אמנית הקול הבינלאומית ויקטוריה חנה והמפיק המוסיקלי גיא שרף יציגו עיבודים חדשים לנכסי צאן ברזל מן הזמר העברי לצד פנינות נשכחות מתקופת קום המדינה במופע "לךְ מחכים כל הפרחים". המופע יכלול שירים כ"צריך לצלצל פעמיים", "חנה'לה התבלבלה" ו"זמר" לצד שירים אחרים, בהם כאלו של זמרות שנשכחו לגמרי. זהו מופע שבמרכזו עבודת קול ושפה וירטואוזית, בעיבודים אקוסטיים ואלקטרוניים עכשוויים הכוללים ציטוטי צלילים מהתקופה ההיא – ונגינת עוּד.
מורין נהדר – זמרת וחוקרת שירתה של יהדות איראן – אשר נולדה באיספהאן ועלתה לירושלים בהיותה ילדה, תופיע עם התזמורת הסימפונית רעננה בעיבודים חדשים לשירים עממיים פרסיים, לפיוטים של יהודי פרס ולשירים העבריים הקלאסיים. הערב, בניהולו האמנותי של ד"ר מיכאל וולפה, ייחתם בשירים פרי עטם של המלחינים דוד זהבי, מרדכי זעירא, משה וילנסקי וסשה ארגוב, המתכתבים עם השירים הפרסיים שפתחו את המופע.
ינון מועלם הישראלי ושירין פאנגראולו הטורקיה
במופע נוסף, יופיעו יחד נגן כלי ההקשה הישראלי ינון מועלם והנבלאית הטורקייה שירין פאנגראולו שגם שחררו ב-2009 את אלבומם המשותף "טלווטן" (Telveten), ובו יצירות בארוק מצרפת וספרד, טנגו ארגנטינאי ומוסיקה מסורתית מאנטוליה, יצירה מודרנית של המלחין האזרביג'אני אפטאנדיל ישראפילוב ויצירה מקורית של מועלם עצמו, ואף את נעימת הנושא של הסרט "החיים יפים", שכתב ניקולה פיובאני. בהופעה בפסטיבל העוּד יארחו השניים את נגן הקמנצ'ה מארק אליהו.
שיתוף הפעולה בין השניים הוא נדבך נוסף בדרכם כיוצרים וכמבצעים, ונוסף על שיתופי הפעולה של מועלם עם מוסיקאים דוגמת רוס דאלי ועומר פארוק טקבילק, כמו גם על התנסויותיה המוסיקליות של פאנג'ראולו בשילוב בין נבל לבין הרכבים קאמריים, הרכבי ג'אז ועוד.
"מוצארט בטורקיה"
המופע "מוצרט בטורקיה: פגישה מאוחרת" מציג רפרטואר נדיר של שירים עות'מאניים אמנותיים מהמאות ה-18 וה-19 לצד יצירות של מלחינים מערביים פוסט-קלאסיים: המופע המשותף של זמרת הסופרן קלאודיה נורית הניג, הבאה מעולם האריה והלידר, ושל פרופ' וולטר זאב פלדמן, המתמחה במוסיקה הטורקית מן התקופה העות'מאנית.
ביצועיה של הניג מן הרפרטואר העות'מאני הקלאסי זיכו אותה בתשואותיהם של גדולי המבצעים הטורקים, אשר החמיאו לה באומרם שהיא נוגעת בעומקה של המוסיקה ממש. משתתפים: קלאודיה נורית הניג (שירה), אינה אבקוב (פסנתר), וולטר זאב פלדמן (טנבור, דיירה, קודום), בועז גלילי (קמנצ'ה), אסף אור (צ'לו), ב. איתן (עוּד), יובל הרפז (דיירה), חי מאירזדה (עיבוד מוסיקלי), הנרייטה וודובודוב (נגנית אורחת, כינור).
מחווה לפריד אל-אטרש
מחווה ל"מוסיקאי העצוב" פריד אלאטרש - מגדולי זמרי מצרים ומהנערצים ביותר בעולם הערבי.המופע, בביצוע הכשרונות הצעירים והמבטיחים של תזמורת תרשיחא, ובהם הסולנים מאמון זיוד ומאג'ד עזאם לידי, ובניצוחו של תייסיר חדאד – ישקף את מסעו המוסיקלי רב ההשפעה של אלאטרש בזמר הערבי של המאה העשרים, ויכלול מבחר יצירות מן הרפרטואר הענק שהותיר אחריו מאז תחילת דרכו כנגן עוּד, דרך השירים והיצירות שחיבר ועד תפקידיו הבולטים בסרטי קולנוע רבים שהופקו במצרים. תזמורת תרשיחא פועלת זה כ-18 שנה כדי להעשיר את קהליה במיטב המוסיקה הערבית הקלאסית, כמו גם כדי להעמיק את השכלתם של הדורות הצעירים בתרבות מוסיקלית עשירה זו.
במופע נוסף בפסטיבל, יחברו הסקסופוניסט אבטה בריהון ונגן העוּד והגיטריסט עמוס הופמן למופע המגשר בין מסורות מוסיקליות אתיופיות לבין אלתורי ג'אז. אליהם יצטרפו המקישן אלון יפה והפסנתרן עמרי מור.
"מוזיקה יהודית מהמרחב הכורדי"
בהפקה המיוחדת "ארם נהריים: מוסיקה יהודית מהמרחב הכורדי", תבטא להקת בית אבא והפייטן דוד מנחם את הצליל הירושלמי השורשי. ארבעת חבריה מביאים בכפיפה אחת פיוטים מסורתיים מבית אבא והשפעות מודרניות יותר של מסורות מוסיקליות אתניות. החיבורים הללו – מסביר אלעד גבאי, מייסד הלהקה ונגן הקאנון שלה – הם חלק אורגני מן ההוויה הירושלמית. המרחב הכורדי, חבל הארץ המוכר כיום ככורדיסטן (ארם נהריים, במקורות), היה משופע בקהילות יהודיות בעלות מסורות מוסיקליות עשירות. העתק מצומצם של מרחב זה ניתן למצוא כיום בשכונות הוותיקות של ירושלים, דוגמת נחלאות הסמוכה לשוק מחנה יהודה, שנוסדו ונבנו בידי יהודים שהגיעו מקהילות שונות במרחב הכורדי. המוסיקה של הקהילות הכורדיות, על גווניה השונים, בוקעת בטבעיות מבתי השכונות הוותיקות של ירושלים, מן החצרות ומן הסמטאות, והיתה לאחד מסימני ההיכר של העיר.
במופע "קלאסיקה, אוונגרד ועוּד" יבוצעו יצירותיה של המלחינה ציפי פליישר. יצירותיה הצבעוניות של פליישר הן תחנות רבות משמעות במסלול חייה: "גלימת הלילה" לקולות ילדים בדואים נוצרה בתהליך עבודתה עם ילדים ברהט בשנות השמונים; "בהרי ארמניה" נוצרה בהשראת מקהלת הנערות של הכנסייה הארמנית בעיר העתיקה בירושלים; את "דניאל בגוב האריות", המתארת את השר היהודי בחצר מלך פרס, הפיקה פליישר כווידיאו-ארט במסעה למצרים בשנות התשעים, שם ביקרה במנזרים קופטיים במדבריות שעל גבול סודן; ואילו "מוֹדֶרְנָה" המסקרנת נוצרה בעקבות שירתה הנועזת של המשוררת המצרית העכשווית אִימַאן מַרְסאַל, תושבת קהיר. יצירה זו, לזמרת סופרן, עוּד, צ'לו ופסנתר, תושר בערבית ובעברית. משתתפים: אֶמִיל גַ'מאַל (עוּד), רונה ישראל-קולת (סופרן), יוני גוטליבוביץ' (צ'לו), פיליפ לוריא (פסנתר).