חוקרי המשטרה שעצרו אמש את המוזקאי אילן בן עמי, החשוד ברצח אשתו לשעבר דפנה בר-ציון ז"ל, גילו במקום המסתור שלו באתר בנייה בתל אביב, כתובות שכתב על קירות הבתים. באחת מהן הופיע ציטוט מהשיר "ניגון עתיק" של נתן אלתרמן, המתאר קנאה הרסנית של גבר לאישה, שנולדת מאהבה אובססיבית, ומובילה למעשה אלימות:
"אך אם פעם תהיי צוחקת, בלעדיי במסיבת מרעייך, תעבור קנאתי שותקת, ותשרוף את ביתך עלייך"
ככל הנראה, חוקרי המשטרה רואים בבחירה של בן עמי בציטוט הזה מעין ניסיון להסביר לעצמו את המעשה שעשה.
השיר "ניגון עתיק" שכתב המשורר נתן אלתרמן, הולחן על ידי מרדכי זעירא, וזכה ברבות השנים לכמה ביצועים מפורסמים, בין היתר של בני אמדורסקי ז"ל, אריק לביא ז"ל, יהורם גאון ואושיק לוי. מנגינת השיר אף הפכה פסקול לריקודי עם. יש כאלה הרואים ב"ניגון עתיק" שיר-אח ל"זמר שלוש התשובות", גם הוא של אלתרמן, על אישה המתמסרת לגבר שלה עד כדי השפלה ואיבוד העצמי שלה.
שיר נוסף שציטט אילן בן עמי על קיר הבית בו הסתתר הוא ככל הנראה שיר מקורי שלו, עם המילים: "זה סיפור אהבה... יותר מדי רומיאו, פחות מדי יוליה....אין שלום, אין צדק... לאחד גיהינום, לאחר גן עדן". השורה הזו מזכירה, כמובן, את שירו של מוקי "כולם מדברים על שלום", שאולי היווה השראה לבן עמי, שייתכן שהאמין שהוא שולח את בר-ציון ז"ל לגן עדן, בעוד הוא ראוי לגיהינום.
דפנה בר ציון: "צבע הפרידה צבע אותי בחושך ואפלה. הדמעה שטפה אותי בעצב וקינה"
אחד הפרויקטים המוזיקליים האחרונים להם היתה שותפה דפנה בר-ציון המנוחה הוא פרויקט "גרוב כנעני" של שי וצר. בר-ציון ז"ל כתבה מילים, טקסטים, בסגנון עברי ישן, שהולחנו על ידי וצר והיוו את הבסיס לאלבום, שבהקלטתו השתתפו אמנים כמו אריאל זילבר.
כעת החליט וצר להוציא מחדש את השיר "צבע החיים", שביצע אריאל זילבר במסגרת הפרויקט ויצא לראשונה לפני ארבע שנים. בר-ציון ז"ל כתבה:
"מהו צבע החיים, שצבע אותי בכחול ממעמקים. מהו צבע הזריחה, שמדיר שינה מעיני האנשים / איפה היא השמחה, איפה הוא האושר. איפה היא האהבה,שהשאירה בי רק עצב ותוגה
מהו צבע הנשמה, שצבע אותי כמו אש הלהבה. מהו צבע השקיעה, שמציף אותי בשקט וכמיהה. איפה היא השירה, איפה הוא האושר. איפה היא התפילה, שנותנת לי שקט ותקווה / איפה היא השירה, איפה הוא האושר. איפה היא התפילה, שנותנת לי שקט ותקווה
מהו צבע הפרידה, שצבע אותי בחושך והאפלה. מהו צבע הדמעה, ששטפה אותי בעצב וקינה / איפה היא השמחה, איפה הוא האושר. איפה היא אהבה, שהשאירה בי רק עצב ותוגה / נה נה נה, נה נה נה נה, נה נה נה נה אה, שמציף אותי בשקט וכמיהה, שנותנת לי שקט ותקווה".
