_b.jpg "מחווה לחלונות הגבוהים, שמוליק קראוס (צילום: טל קירשנבאום)")
המוזיקאי והזמר שמוליק קראוס בן ה-77 אושפז הלילה במצב קשה במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים איכילוב, בעקבות התדרדרות במצבו הבריאותי.
קראוס פונה הערב (ד') לבית החולים ואושפז כשהוא מורדם ומונשם, כאמור במצב קשה. בבית החולים אישרו את הגעתו, אך עדיין לא ידועים פרטים נוספים על מצבו, כך מפרסם אתר גלי צה"ל.
בשנים האחרונות התדרדר מצבו הבריאותי של שמוליק קראוס, וכבר תקופה ממושכת שהוא מתנייד בעזרת כיסא גלגלים ונעזר לעיתים בטיפול סיעודי צמוד. כעת ככל הנראה חלה החמרה במצבו.
עמוד תווך תרבותי ומוזיקלי
שמוליק קראוס הוא זמר אהוב ויוצר חשוב ונפלא, שיצר כמה מהקלאסיקות הישראליות היפות של הזמר הישראלי ועבד עם אמנים כמו ג'וזי כץ (אשתו לשעבר) ואריק איינשטיין. קראוס הלחין את שירי שלישיית "החלונות הגבוהים" בה היה חבר עם כץ ואיינשטיין ואת שירי "כף התקווה הטובה". בין להיטיו הגדולים של קראוס: "רואים רחוק רואים שקוף", "איך שגלגל מסתובב לו", "אחרי עשרים שנה", "זה קורה", "הגיטרה", "סוס עץ" ו"בלדה לעוזב קיבוץ".
שמוליק קראוס נחשב לעמוד תווך בתרבות ובמוזיקה בישראל. הוא תרם רבות למהפכת הרוק והפופ בשנות ה-60' וה-70' וקיבל את פרס שר החינוך למפעל חיים. לפני קצת יותר משנתיים זכה קראוס למופע מחווה משיריו בפסטיבל "הפסנתר מארח", ולפני פחות משנה, באפריל 2012, היה אורח הכבוד בערב מחווה שנערך ל"החלונות הגבוהים" בפסטיבל חולון. לפני שנתיים וחצי יצאו מיטב שיריו באוסף מיוחד, כאשר השיר האהוב ביותר, כפי שנבחר במצעד שירי שמוליק קראוס שנערך ב-mako בשיתוף רשת ג', היה "זמר נוגה".
לצד היותו ענק מוזיקלי, ידע שמוליק קראוס חיים סוערים. הוא היה רקדן, שחקן קולנוע (בסרט "סוס עץ") וימאי והיה ידוע כאדם בעל מזג חם. המזג העצבני הוביל אותו ברבות הימים לישיבה בכלא. זה קרה בשנת 1971, שהיתה שנה קשה במיוחד לקראוס, עם התפרצויות אלימות, ניסיון התאבדות ואשפוז פסיכיאטרי. לכלא הגיע אחרי שאיים על שוטר בנשק. הוא היה משוכנע ששטח אדמה בנבי סמואל בדרך לירושלים שייך לו, סירב להתפנות מהמקום והתעמת עם המשטרה. בכלא קיבל גיטרה מהסוהרים, תמורת הסכמתו להסתפר. עם הגיטרה יצר שירים, הקליט אותם בחופשה מהכלא וב-77' הוציא את הלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל". האלבום, שהפך לפריט אספנים, זהו אחד מחמשת אלבומי הסולו היחידים שהוציא קראוס בימי חייו.
מי שעוד סבלה ממזגו החם של קראוב היתה אשתו ואם ילדיו ג'וזי כץ, שספגה ממנו מכות עד שהתגרשה ממנו. לשניים נולדו שני בנים - בן ושם קראוס. שמוליק וג'וזי הכירו בתחילת שנות ה-60' כשג'וזי כץ הגיעה לישראל מארצות הברית כדי להתנדב בקיבוץ. הוא הפך לבן זוגה והחל להפיק אותה כזמרת במועדוני אילת ותל אביב. לאחר מכן הם נישאו והופיעו כצמד. אחר כך הקימו את "החלונות הגבוהים" המיתית עם אריק איינשטיין ובהמשך השתתפו ב"הטוב, הרע והנערה".
אבל קריירת השירה של שמוליק קראוס החלה עוד קודם לכןץ הוא החל לשיר בסוף שנות ה-50' כחלק מצמד "העופרים" יחד עם אבי עופרים (לפני צירופה של אסתר עופרים). קראוס הלחין וביצע אז את "בית הערבה", שיר שנכתב לזכר אביו, מוסה שעבד כנהג ופעיל בהקמת קיבוץ בית הערבה. אמו של קראוס, רוזה, היתה עקרת בית. הוא גדל כבכור מבין ארבעה אחים בשכונת נחלת אחים בירושלים. בנעוריו רקד סטפס והתפרנס מהופעות כרקדן וכמורה לריקוד בבית ספר לסטפס בחיפה. קראוס שירת בצבא בחיל הים ולאחר מכן עבד כימאי בצי הסוחר. את אהבתו למוזיקה גילה לראשונה בבר "העוגן" בחיפה, כאשר חבר ביקש ממנו להחזיק עבורו לרגע את הגיטרה. לימים כתב את "הגיטרה", אחד משירי הרוק הגדולים בעברית, שנפתח במשפט: "אמרו שזה הסוף שלו, אמרו שהוא הלך...".