1. יש תחושה לאחרונה שחזרנו לתחילת שנות האלפיים. אותה תקופה שבה סלבס ואנשי יחסי ציבור היו עושים הכל בשביל לקבל אייטם - רק שפעם זה היה קובייה ברייטינג והיום זה סטורי. רועי סנדלר, שנפרד לאחרונה מאנה זק, המחיש את זה יפה השבוע כשהוציא את "שמועות".

    השיר של סנדלר עוסק בפרידה והשורות "את לבושה פחות/ אבל יוצאת יותר/ אכלת סרטים עלי/ עכשיו על אחד אחר" ו"מה עשית מהומה/ מה/ תחזרי למאמא/ כל הדברים שלך בדלת" והטיימינג של השיר גרמו לעמודי האינסטגרם הוויראלים לדווח שמדובר בשיר על אנה זק. התגובות לטובתו הביאו את מיילי סיירוס כדוגמה והשיר שלה על האקס או שירה מרגלית ו"אחותי כבר לא סובלת אותך", אבל אחרי שחיכה מספיק זמן, סנדלר קטע את השמועות עם סרטון מהאולפן וחותמת זמן באייפון שמוכיחה שהשיר נעשה לפני חצי שנה כבר.

    הוא לא שם לב שהוא הוכיח משהו אחר על הדרך: מדובר במהלך יח"צ טהור. אם השיר לא נכתב על אנה והוא היה בעבודה כבר ביוני האחרון, מה דחוף להוציא אותו דווקא עכשיו? הרי הוא ידע שהתגובות ישייכו אותו לאקסית הטרייה. אולי הוא באמת האמין לעצמו שהוא עושה אומנות וזה יעצר בהשוואה של מיילי סיירוס. אבל מרועי סנדלר למיילי סיירוס הדרך עוד ארוכה, גם אל שירה מרגלית ו"אחותי כבר לא סובלת אותך" או אפילו מרגי עם Sucks To Know You.


  2. הטיקטוקרית רומי משה הסעירה את הטוויטר הישראלי השבוע. הסרטון מהפלטפורמה הסינית, שבו היא מהללת את הסמפולים של טונה, הגיע לפיד בפלטפורמה הצינית והכעיס את כולם: "בדרך כל אמנים מסמפלים משתי סיבות: להגדיל את הסיכויים של שיר להצליח וליצור באזז על השיר, אמנים פחות משתמשים בזה ככלי אומנותי - ואז הגיע טונה". כולם ירדו על הטון הנלהב של רומי ששידר ילדותיות באווירת "מה-מצאתי-ולא-ידעתי", והקביעה הנחרצת שמתעלמת מהעובדה שההיסטוריה התחילה לפני אוליביה רודריגו.

    אני מודה שגם האינסטינקט שלי הלך לכיוון המזלזל בהתחלה, אבל אחרי שחשבתי על זה קצת, בחרתי להסתכל על זה בצורה די חיובית. בעידן שבו המבוגרים אוהבים להיכנס לפאניקה מהדור הצעיר שלא מעניין אותו כלום ולא חוקר, הנה אחת שמוזיקה דווקא כן מרגשת אותה ועושה את הצעד הבא של לבדוק מה עומד מאחורי השירים. נכון שהסרטון המדובר משדר בורות נאיבית של נעורים, אבל את החורים בהשכלה אפשר להשלים - אני עדיין משלים - וסקרנות או התרגשות ממוזיקה קשה לייצר באופן מלאכותי. בקיצור, אפשר להתעצבן ולהילחם בדור הצעיר, אבל לגמרי עדיף לתת להם לעשות את מה שהם עושים - רק עם הכוונה קלה.

    @romi_moshe תכתבו לי מה עוד אני צריכה לדעת על טונה שעדיין לא הספקתי לגלות! #רומימנתחת #טונה #סימפול #שירים #מוזיקה #פוריו ♬ סחרחורת - טונה


  3. משעמם בגראמי. המדיניות שלי בשנים האחרונות כלפי הגראמי די ברורה: אין ציפיות - אין אכזבות. הייתי יכול להתאכזב בשביל רוסליה שהאלבום המעולה שלה MOTOMAMI לא נכנס לאף קטגוריה משמעותית, אבל מה הטעם? דה וויקנד הבין את זה כשהאלבום שלו לא הועמד לאלבום השנה כשהוא סירב להופיע בטקס. כשדרייק זכה היה לו חשוב להדגיש שלפרס אין שום משמעות ובשנה שעברה הוא קרא באופן גלוי להקים טקס פרסים חדש שלא קשור בשום צורה לאקדמיה למוזיקה. בגדול, הוא לא טועה וקשה לי להאמין שמשהו טוב או לפחות עדכני יכול לצאת מהאקדמיה, הפיתרון היחיד הוא לסגור ולפתוח. קצת כמו רשות השידור והתאגיד.


  4. עומר אדם ברגע חמוד דווקא. אפשר להיפגע בשביל הכלה שהזמינה את עומר אדם לחתונה שלה ובסוף קיבלה ממנו את פליטת הפה "לא סובל את השיר הזה" באמצע "את בליבי". אפשר גם להיפגע בתור מעריצים של עומר ולומר שזה לא מפתיע שהוא לא סובל את השירים הישנים שלו, עוד לפני שהיה את המותג "עומר אדם" והיה רק את זה של השטח, אבל הרגש העיקרי שחוויתי מהסרטון היה דווקא "איזה חמוד".

    עומר אדם לא האמן המצליח הראשון שאחד מהשירים שלו כבר נמאסו עליו. זה יכול להיות כי הוא לא מתחבר לסגנון יותר או פשוט הביצוע שלו בלייב שחק אותו כבר. בתכלס, אפשר להבין אותו.


  5. אייל גולן טען שלחפלות ביתיות יש "מיתוג נמוך ומדובר בזילות" בכתב התביעה נגד לואי עלי - את זה קצת קשה יותר להבין. עד כמה שידוע לי גולן מעולם לא הפסיק להופיע בחפלות ובעיקר מי שמגיע אותם חפלות הם אותם אנשים שהולכים אחריו באש ובמים, בעיקר בשנים האחרונות בעקבות "משחקי חברה". פי 1000 יותר לירוק לבאר ממנה סלסלת.