שארל אזנבור, 89, מגדולי זמרי צרפת בכל הזמנים, נחת בסוף השבוע בישראל לקראת הופעה אחת שתתקיים במוצאי שבת (20:30) בהיכל נוקיה בתל אביב. באחד מרגעי השיא בהופעה הוא צפוי לארח את אחינועם ניני ולשיר איתה במשותף את "She", אחד משיריו האהובים, כשניני תשיר בעברית.
מה עוד צפוי בהופעה של אזנבור? גם הוא לדבריו לא בדיוק יודע: "אין לי סדר שירים או רפרטואר קבוע. אני משנה את דעתי כמה פעמים לפני שאני עולה לבמה ובסוף אני שר מה שבא לי. יש לי שירים בצרפתית, באנגלית, איטלקית, רוסית וארמנית, כתבתי יותר מאלף שירים. לכן קשה לי לומר מה אשיר מתוכם".
"אני מרגיש כאן כמו בפסטיבל קאן"
אזנבור שב לישראל יותר מ-30 שנה מאז הופעתו האחרונה בארץ, ונראה שגם בגילו, הפרפורמר הותיק ממשיך ליהנות על הבמה. "הזמינו אותי לחזור לישראל ולכן באתי", הוא מסביר את שובו אלינו. "אף פעם לא סירבתי להופיע כאן או בכל מקום אחר. אני פשוט לא אחד שנדחף. אני מרגיש כאן כמו בפסטיבל קאן".
שארל אזנבור החל להופיע על במות בגיל 9, כלומר הוא עושה זאת כבר 80 שנה. "אני יודע שאנחנו נולדים כדי למות ולכן צריך ליהנות מכל רגע, לחיות טוב ולחיות הרבה", הוא אומר. "החיים ממציאים את עצמם כל יום מחדש, זו הרפתקה נהדרת, גדולה. אני אוהב ללמוד כל הזמן ולהעשיר את עצמי, לכן אני נהנה להופיע רחוק מהבית, לראשות אנשים, להכיר עמים ותרבויות".
על הקשר המיוחד שלו עם הקהל אזנבור מוסיף: "אני אוהב את האינטימיות, להיות קרוב לקהל, מדבר איתו בגובה העיניים, נותן לו את התחושה שאני לא איזה סלב מפורסם. אני משתף את הקהל בכל מה שקורה לי, אומר לו הכל, וגם אם כואב לי מתברר שהקהל אוהב לשמוע, כי זה מקרב אותי אליהם. כנראה גם שמה שאני כותב נוגע בקהל שלי".
למען השלום
אזנבור תומך עקבי בשלום בין ישראל לפלסטינים, מלווה את המדינה מתחילת דרכה: "אני חושב שאני הזמר האירופי הראשון שהגיע לישראל אחרי שהמדינה קמה, לפני המון שנים. רציתי הפעם לבקר גם בפלסטין, לצערי זה לא הסתדר". מנד ממשיך אזנבור להוביל מסר של הידברות וקידום השלום. הוא נפגש במהלך ביקורות עם הנשיא פרס ועם פורום משפחות שכולות, ארגון ישראלי-פלסטיני, אליו משתייכות משפחות משני הצדדים שאיבדו קרוביהן במהלך הסכסוך על הארץ.
"אני יודע שאפשר לפתור את הסכסוך", הוא אומר. "לדעתי אנשים לא מצליחים לגשר ביניהם כי הם אלה שלא רוצים להבין או לקבל את האחרים. לכן המופע שלי מוקדש למען השלום".
לאזנבור כואב שממשלת ישראל לא הכירה רשמית בשואת העם הארמני, אליו הוא משתייך ואף מכהן כשגריר ארמניה בשווייץ ופעיל מאוד בקידום המודעות לנושא. "עצוב שזה המצב", הוא מודה, "אבל יש לי חברים יהודים בצרפת וכולם מכירים בטבח העם בארמניה. כנראה שלממשלת ישראל מפריעה המילה 'שואה', אבל זה משחק סמנטי-פוליטי שלא מעניין אותי. מה שמשותף הוא שהיהודים והארמנים כבר היו נעלמים מזמן, לולא היו נאחזים בחיים באהבה".