חמש שנים לקח לאסף אמדורסקי לעבוד על האלבום החדש שלו, "פה". אמדורסקי, שקנה לו ובצדק מעמד של כבוד במוזיקה הישראלית, עומד מאחוריי אלבומי מופת כמו "מנועים שקטים", "הרי את", ומופע משותף עם ישראל גוריון שמצליח על הבמות כבר 6 שנים. באלבום החדש אמדורסקי מהדק את החיבוק שהיה לו לאורך כל הקריירה עם המוזיקה האלקטרונית, והחיבוק הזה הולך להגיע לשיאו במופע השקה חגיגי שיתקיים היום (ה-14 ביולי) בבארבי, ואמור להיות יותר מסיבה מהופעה סטנדרטית.

"יש לי רומן די ארוך עם המוזיקה האלקטרונית", מספר אמדורסקי, "ומצד שני יש את ההופעות ואיכשהו זה לא תמיד התחבר לי. מה שקורה בבארבי בחמישי זה בעצם השקה של ניסיון ראשון לעשות חיבור אמיתי בין השניים. לייצר מסיבה, ממש מסיבה, שכוללת את רוב שירי האלבום החדש, וגם להיטים מכל הזמנים, אבל בניסיון לתת לאלקטרוני כן ללכת לקדימה של הסיפור הזה, לא להתנצל על זה אלא להפוך את האירוע למסיבה אחת ארוכה".

מה החיבור שלך למוזיקה האלקטרונית?

"זה דבר שתמיד התעסקתי בו מהאלבום הראשון, סאמפלר, לופים, טכניקות לא מעולם הרוק. האלבום הזה אמור היה להיות עוד יותר אלקטרוני ממה שהוא יצא בסוף, אבל היה לי חשוב שזה יהיה אלבום שיהיה כיף להקשיב לו לאורך כמה שנים אז עיגלתי כמה פינות. זה מסע שאני עושה עם עצמי ועם הקהל, כבר לא מעט שנים. אני מתקלט במועדונים ומנגן את המוזיקה הזאת הרבה מאוד שנים והחיבור ליצירה שלי כזמר היא דבר שהיה לי קשה לחבר אותו, למצוא את החיבור הנכון. חיבור שלא יוזיל את המילים ולא יפגע בריקוד".

ואיך החיבור בין השניים קורה דווקא עכשיו?

"אני חושב שזו שעת כושר עכשיו, אני מרגיש שזה זמן טוב, זה טבעי יותר גם לי וגם לקהל. אני חושב שהמחיצות בין הז'אנרים כבר פחות גבוהות, החומות נהיו פחות חד משמעיות. זה נהיה פחות מוגדר איפה מתחיל ונגמר ז'אנר. זה דבר שאני ייחלתי לו ופעלתי בשביל שזה יקרה לאורך השנים. בסופו של דבר זה פשוט קרה".

בשירים באלבום כמו "מגדלים" ו"אנשים שקופים" יש ביקורת חברתית, זה משהו שחשוב לך?

"אני לא רואה באמירה שלי ביקורת. אני מעט מתנגד למילה ביקורת. אני רואה הסתכלות עם הרבה חמלה ועם הרבה הכלה, אני לא תופס צד לא בנדל"ן ולא בהומלסים ולא בקצב ההפיכה שלך החיים שלנו לקרים וזרים יותר. זה דבר שאני מנסה להפנים אותו, לכתוב עליו כמשקיף וכמשתתף. ביקורת זה מילה קשה בעיניי. אני מנסה להיזהר מזה. אני לא חושב שאני מנסה להפנות אצבע מאשימה".

אז אין ביקורת?

"אם יש פה ביקורת אז זו ביקורת עצמית שמונעת ממני מלקיים מניפסטים כמו פעם. אני טיפה יותר ציני ממה שיוצר מחאה בשנים עברו היו יכולים להרשות לעצמם. אני גם ציני וגם באמת מכיר את הצדדים. אני לא כועס על עשירים, זו נראית לי הסתכלות שטוחה על הסיטואציה. אני מנסה להסתכל בצורה יותר הגיגית. חשוב לי להאיר את הנושאים האלו, של הצפיפות ההולכת ומחניקה, של הפניית העורף כלפי החלש, של התעלמות מהומלסים ואנשים חלשים יותר בשולי החברה, לשאול מה יש בזה שגורם לנו לכל כך הרבה אי נוחות. אבל יש גם צדדים יותר בהירים באלבום, שמדברים על תקשורת טובה ללא מילים, ועל יופי, ועל דברים שהאדם עוד לא הצליח להרוס. אני חושב שהדברים האלו ביחד לא מהווים מניפסט, אלא איזו מניפה".

אחרי כל כך הרבה שנים בתחום, יש חששות סביב להישאר רלוונטי?

"כן, זו אחת הדאגות היותר נפוצות אצלי באולפן. אני רוצה להישאר רלוונטי כלפי עצמי. אני מאזין מאוד פעיל, אני מאוד מחובר למוזיקה חדשה כל השנים זה חלק מאוד גדול בחיים שלי ולכן האלמנט הזה של להשוות את העבודה שלי לדברים אחרים הוא בלתי נמנע. כשאתה עושה אלבום במשך חמש שנים אז זו משימה קשה שבעתיים שהוא ישמע עדכני. השאיפה שלי היא שאם עבדתי 5 שנים על האלבום הזה הייתי רוצה שהוא יהיה לפחות 5-10 שנים. זה ביחס ישיר. אני מאוד מצפה מעצמי לא ליפול".

מימנת את האלבום דרך הדסטארט. איך זה היה בשבילך?

"אפשר לומר שנעזרתי בחלק מהאלבום בהדסטארט, אבל רק חתיכה קטנה, כי האלבום עלה הרבה יותר. עקבתי אחרי אמנים אחרי שעשו את זה, חשבתי שזה אולי קצת מסוכן מבחינה תדמיתית, אולי זה נראה שאתה מקושש נדבה או משהו כזה. אז עברתי את השלב הזה בצורה יותר שפויה, באתי להציע משהו שהוא שווה לאללה - חולצות ותקליטים וכל מיני דברים שבזכות ההדסטארט נזכרתי שאפשר לקיים אותם בכלל".

אתה מרגיש שזה משנה את החיבור למעריצים?

"בתחילת הקריירה שלי היה רק ערוץ טלוויזיה אחד ואיזה 4 תחנות רדיו, שני עיתונים, רשת מקומונים וחצי וזהו. היום בעידן המולטי ערוצי יש לך את היוטיוב ואת הבנדקמפ ואת הסאונדקלאוד ואת הסנאפצ'אט ואת הפייסבוק ואת האינסטגרם ואלף ערוצי טלוויזיה. היום אתה צריך לעבוד בהרבה מאוד ערוצים במקביל בשביל בכלל להודיע שהוצאת איזו שיר. בתוך המציאות הזאת ההדסטארט הוא ערוץ מאוד חשוב שמגשר בין האמן והיצירה העכשווית שלו לבין הקהל שהיום חי וסקרן ורוצה לדעת מה חדש. זה צינור מאוד מבורך. זה שאמן כמוני נכנס למערכת הזאת זה גם הכשיר את הקרקע לאמנים בוותק שלי ובפופולריות שלי להשתמש בערוץ הזה, שאולי לפני כן קצת פחדו מטעמים תדמיתיים. אני חושב שטיפה הכשרתי את הקרקע, במידה צנועה".