שלושת השירים האחרונים שהקליט אריק איינשטיין ז"ל יחד עם גיא בוקאטי ושני שירים שהתגלו לאחרונה יראו אור בקרוב, במסגרת הוצאה מחודשת לאלבומם הקלאסי של אריק איינשטיין ויוני רכטר, "משירי אברהם חלפי". חלק מהשירים, באורח מצמרר, עוסקים בנושא המוות.
זה הוא הפרוייקט האחרון עליו עבד איינשטיין בחייו - הוצאה מחודשת לאלבום המשותף לו וליוני רכטר "משירי אברהם חלפי" שיצא במקור ב-1988. האלבום שנחשב לאחד מאלבומיו הטובים והאהובים ביותר, כולל עשרה שירים של המשורר שאריק איינשטיין כה אהב, ביניהם "עטור מצחך", "צער לך" (עם יהודית רביץ), "סתיו יהודי", "שיר על התוכי יוסי" ו"שיר על יונה בחלוני".
לצורך ההוצאה המחודשת של האלבום הקליט אריק איינשטיין במהלך השנתיים האחרונות ,יחד עם היוצר והמפיק גיא בוקאטי, שלושה שירים חדשים למילים של אברהם חלפי: "אדם בחדרו" ו"נותרו שנים ספורות" שהלחין בוקאטי ו"אימי" שהלחין היוצר והפסנתרן עומר קליין.
לאחר מותו, במהלך החיפושים אחר סרטי ההקלטה המקוריים של האלבום בארכיון חברת אן אם סי, התגלו למרבה ההפתעה שירים נוספים של חלפי שהקליט אריק איינשטין ללחניו של יוני רכטר. השירים, "ולמות" ו"על ענף" הוקלטו על ידי איינשטיין ורכטר בתחילת שנות ה-90' אך השניים לא סיימו את העבודה עליהם.
בתחילת השנה נכנס רכטר לאולפני "ברדו", שם הוקלטו השירים במקור ובעזרת הפרטיטורות המקוריות וחבורת נגנים השלים את העבודה על שני השירים אשר רואים כעת אור לראשונה.
כל חמשת השירים יכללו בהוצאה המחודשת אשר תראה אור במהלך חודש מרץ. "אדם בחדרו", סינגל ראשון, שיר חדש שהולחן על ידי גיא בוקאטי למילותיו של חלפי צפוי לצאת במהלך השבועיים הקרובים.
מילות שניים מהשירים:
אָדָם בּחְַדרְוֹ
"לוּ ראִיתָ אדם בְּחַדְרוֹ, מול רְאִי שֶׁהִזקְִין מִמַּרְאוֹת. ולוּ שָׁמַעְתָּ תֻּכִּי ירְַקְרַק, מְשׂוֹחֵחַ עִם פֶּרַח ורָֹד.
שָׁרוּי לוֹ הַפֶּרַח בַּכּוֹס, שָׁביּ הַתֻּכִּי בַּדִּמְיוֹן והַזּמְַן אֶת הַפֶּרַח ירְִמֹס, ואְֶת חֲבֵרוֹ יחֲַמֹס. הִכּוֹן, הַתֻּכִּי הִכּוֹן.
הַדֶּלֶת פִּתְאֹם תִּפָּתַח, ויְכִָּנסֵ הַגּוֹרָל. מִי יוֹדֵעַ מַה צֶּבַע בִּגדְוֹ, אִם יפֶָה הואּ ואְִם מְגאָל.
עַל הַסַּף יתְִיצב כְּנוֹשֶׁה. ישְִׁאַל מִי בַּבַּיתִ ישְִׁכֹּן. ואְֶת שְׁנוֹת הַחַיּיִם,והְַשֵּׁם, הִכּוֹן, בֶּן-אָדָם, הִכּוֹן."
"ולמות"
"ולמות - למות בסתר, פה בחדר, ולדעת כי מחר עוד ישתאו למוות זה - ולא יותר. ילווני אנשים (שטרם מתו), ובלי רעד ידברו בינם בלחש על דבר מה אחר, אחר.
ולמות. למות בסתר. בלי לשאול על מה ולמה. לעצום עיני הלב בעוד הכל-הכל קיים. הן כנשור כוכב גבוה בדרכו עמוק הימה, מרקיעיו נושר אדם.
כי הכל, הכל רק שיר, אשר תמיד נגמר לפתע, בין היות או לא היות, בערב שבכל כופר. ואני - אני רק בן לאם אחת שפעם מתה. לא יותר".
