ז'ילברטו ז'יל, מחשובי הזמרים והיוצרים הברזילאים, יופיע בהיכל התרבות בתל אביב ב-14.4.11 (התאריך בו יופיע ג'סטין ביבר בפארק ירקון) במסגרת סיבוב הופעותיו העולמי "String Concert" - מופע אינטימי במסגרתו מציג ג'יל את להיטיו הגדולים ביותר בגרסאות אקוסטיות (199-399 ש"ח בהדרן).
במופע ילווה ז'יל בבנו, נגן הגיטרה וכלי ההקשה ג'ילברטו באם ונגן הצ'לו ג'אקוס מורלנבאום, שלאורך הקריירה הארוכה שלו ליווה את אנטוניו קרלוס ג'ובים, קייטנו ולוזו ,דיויד ביירן ואחרים. זהו ביקורו השני של ג'יל בן ה-58 בישראל, ביקורו הראשון היה בשנות ה-80'.
ז'ילברטו ז'יל נושא מאחוריו קריירה מפוארת. במהלך השנים הוא הוציא מעל 30 אלבומים שנמכרו בלמעלה מ-4 מיליון עותקים ברחבי העולם. הוא זכה ב-7 פרסי גראמי ואף נבחר לכהונת שר התרבות בברזיל. ז'יל נולד ב-1942 בסלבאדור באהיה והחל את דרכו כזמר בוסה נובה בשלהי שנות ה-60', יחד עם זמרים ברזילאים כקייטנו ולוזו, גל קוסטה, שיקו בוארקי ואחרים. הוא שילב בוסה נובה עם השפעות רוק ויצר סגנון שנתן את הטון באלבומיו הראשונים בשנות ה-'60. בשנות ה-70' הוסיף ז'יל ליצירתו אלמנטים אפריקניים ואמריקניים.
זמר מחאה פוליטי; ניגן עם פינק פלויד
במקביל לקריירת הסולו שלו, ניגן ג'יל גם עם להקת יס ולהקת פינק פלויד. בשנות ה-70 סייר בארצות הברית והקליט אלבום באנגלית. הוא שיתף פעולה עם ג'ימי קליף וב-1980 הקליט גרסת כיסוי לשירו של בוב מארלי "No Woman, No Cry" שהפך להיט והביא את סגנון הרגאיי לברזיל.
מאז ומתמיד היה ז'ילברטו ז'יל בעל מודעות חברתית גבוהה ופעיל פוליטי. רבים משיריו נושאים תוכני מחאה חברתית. בשנת 1969 נעצר יחד עם חברו הזמר קייטנו ולוזו על ידי השלטון הצבאי בברזיל בעוון פעילות נגד השלטון ונכלא למספר חודשים. עם תום תקופת המאסר הוגלו השניים ללונדון, שם הקליט ז'יל אלבום באנגלית וכשחזר לברזיל החל בהקלטת סידרת אלבומים Expresso 2222", "Gil Jorge", "Os Doces Barbaros", "Refazenda", : Refavela", Realce","
בשנות ה80 הקליט אלבום בלוס-אנג'לס, אשר קידם אותו לאמצע הדרך של מוזיקת הפופ העולמית. בשנות ה- 90 הוציא את האלבומים: "." Parabolicamara"," Tropicalia 2", "Unplugged" , כולל מיטב להיטיו אשר הוקלטו בהופעה במיוחד לMTV.
שר התרבות של ברזיל; זוכה "גראמי"
ב-1990, כאות למעורבותו החברתית, נבחר לכהן בעיריית סלבדור עיר מגוריו. בשנות האלפיים המשיך להוציא אלבומים: "Eu Tu Eles" ואת "Sao Joao Vivo" ב-2000, את "Kaya N'Gandaya" ב-2002. ואת Eletracustico ב-2004.
בשנת 2003 בחר בו נשיא ברזיל לואיס אינסיו דה סילבה לתפקיד שר התרבות של ברזיל, תפקיד בו כיהן בשנים 2003 - 2008, במקביל לקריירה שלו כזמר. ביולי 2008 הודיע ג'יל על פרישתו מהתפקיד עקב העומס הרב בו היה נתון. באותה השנה הוציא את האלבום "Banda Larga Cordel".
בשנת 2005 היה הראשון האמן הראשון בן אמריקה הלטינית שקיבל את פרס פולאר למוזיקה בסטוקהולם מידי מלך שבדיה. באותה שנה הוענק לו אות לגיון הכבוד מממשלת צרפת במסגרת ציון "שנת ברזיל" בצרפת.
בשנת 2006 הוציא את האלבום "Gil Luminoso-voice and guitar" בהשראת ספר של Bene Fonteles משנת 1999. באותה השנה זכה בפרס גראמי בקטגוריית אלבום מוזיקת עולם.