המלחין קובי אשרת, הפזמונאי עמוס אטינגר ויוצר המוזיקה החסידית משה (מונה) רוזנבלום הם הזוכים בפרס מפעל חיים של אקו"ם לשנת 2010, לצד הסופר דוד גרוסמן ופרופ' ינעם ליף. אשרת יקבל את פרס המלחין ע"ש נעמי שמר ז"ל ואטינגר את פרס הכותב ע"ש אהוד מנור ז"ל.
מדובר באחד הפרסים היוקרתיים בישראל, ששוויו 30 אלף ש"ח. היוצרים נבחרו על ידי וועדות שיפוט מקצועיות המורכבות מיוצרים ומבקרי תרבות בולטים בתחומים השונים. בועדה שבחרה את אטינגר ואשרת ישבו דנה ברגר, דודי לוי, יאיר ניצני, יוני רועה ויורם רותם.
"קובי אשרת הוא מהמלחינים הפוריים ביותר שלנו ויצירתו, הכוללת מנגינות יפות רבות, משתרעת על פני למעלה מ - 40 שנה ומגוון רחב של סגנונות", כתבה ועדת הפרס. משירו הראשון "העולם כולו נגדנו" שהולחן ב - 1969 דרך "לך איתה", "גלי", "שש עשרה מלאו לנער", "ילדונת", "גשם בעיתו", "נסיך החלומות (ולנטינו)", "דרך ארוכה", "יחד", "אולי עוד קיץ", "בת שישים", "בללייקה", ו"הללויה" כמובן, שמושר בפי כל בארץ ובעולם וזכה לביצועים אין ספור בשפות רבות".
"קובי אשרת הוא מלודיסט בחסד עליון"
"קובי אשרת הוא מלודיסט בחסד עליון, מלחין פופ במובן המצוין של המילה ויוצר שיודע לפרש טקסט טוב כשהוא פוגש אותו. הוא מקצוען בכל תחום שבו הוא עוסק מהלחנת פזמונים דרך כתיבת מוסיקה לסרטים ותוכניות טלוויזיה, שירי ילדים, פסטיבלים, הצגות ואף תשדירי פרסומת מוכרים וזכורים לטוב הולחנו על ידו".
"קובי אשרת הוא גם מעבד ומתזמר מצוין מאז שירי הרוק של תחילת הדרך עם "שובבי ציון" והמחזמר "קרחת" ועד לעיבודים העשירים של "חלב ודבש" ומבצעים רבים וטובים אחרים. שיריו, שרבים הפכו מהם ללהיטים גדולים, מושמעים עד היום ללא הרף באמצעי התקשורת וגם בערבי שירה בציבור מרבים לשיר אותם בהתלהבות רבה.
מפעל החיים של קובי אשרת עוד רחוק מלהיסגר, אבל דווקא עכשיו, כשהוא באמצע הדרך מצאנו אותו ראוי לקבל את פרס "מפעל חים" על מה שיצר עד כה ולקראת מה שייצור בעתיד. וכפי שכתב לו חברו הטוב אהוד מנור ז"ל: "...וכשנדמה שאור היום כבר לא ישוב, אתה מבין פתאום מה באמת חשוב ויש בך רצון ויש לך סיבה לחשוב כבר על השיר הבא...".
"עמוס אטינגר העשיר את הזמר העברי"
"החל משירו הראשון "טיול לילי", העשיר הפזמונאי עמוס אטינגר את הזמר העברי בעשרות שירים יפים וביניהם: "כשאור דולק בחלונך", "יש מקום", "כבר אחרי חצות", "חופשה באדום", "אם רק תבואי בחמש", "אמא אמא", "נערה ושמה כנרת", "לשיר ילדה, לשיר", "המורה לזמרה", ועוד רבים וטובים", כתבה הועדה.
"אטינגר העלה לארץ שירים בינלאומיים שלהם כתב נוסח עברי ("צ'יריבים", "מניאנה", "קוטפי הקפה"), כתב לסרטים ("פורטונה", "קוני למל בתל – אביב" "קזבלן"), תרגם שירים למחזות זמר ("איש למנשה", "אנני"), כתב המנונים לחיילות צה"ל השונים ("גולני שלי", "המנון גבעתי") והוא חתום גם על למעלה מ – 80 תכניות של "חיים שכאלה", שרבות מהן הוקדשו לגיבורי תרבות ישראליים.
"שיריו של אטינגר הולחנו על ידי טובי המלחינים בארץ (סשה ארגוב, משה וילנסקי, דובי זלצר, יוחנן זראי, מאיר נוי, נורית הירש ואחרים), הוקלטו על ידי מיטב המבצעים (יהורם גאון, אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין, הלהקות הצבאיות, "בצל ירוק", הדודאים, שלישיית גשר הירקון, הגשש החיוור, שלמה ארצי, מתי כספי, דודו פישר) והם עדיין מושמעים ואהובים. רבים מהם מצליחים לפרוט על נימי הרגש ומלווים את המדינה בימי חול ובימי חג. על תרומתו ליצירה הישראלית, ועל "שירים שכאלה" מוענק לו פרס אקו"ם למפעל חיים בזמר העברי".
"מונה רוזנבלום חיבר את המקורות למוזיקה חדשה"
"משה (מונה) רוזנבלום התגלה כעילוי מוסיקלי נדיר עוד בילדותו, כשהוא מחבר בין הטקסטים מן המקורות לבין מוסיקה שהיה בה מן החידוש והיצירתיות הרעננה. מאוחר יותר הוא התנסה גם בחיבור תמלילים שאינם מן המקורות אך עם זאת שואבים את השראתם מן ההוויה השורשית של עם ישראל. דוגמא לכך, היתה כאשר הוביל את להקת נחלי רון, כשהוא בן 17 בלבד (כתלמיד ישיבת כפר גנים) והוציא את הלהקה מתוך המיליה הצר של הישיבה אל הציבוריות הרחבה.
כבר אז הוא הוביל ז'אנר אקספרימנטאלי טבוע בחותם מיוחד ששילב בין הרקע המוסיקלי החסידי אותו שאב מבית החסידים של גור ברמת גן לבין אקלים תרבותי רחב של מוסיקה ישראלית עכשווית. מונה חיבר בין המוסיקה העכשווית לבין "מוסד חדש" שנקרא להקות הפרחים (מקהלות ילדים) בארץ ובעולם, הן כמעבד והן כמלחין. בין להיטיו הגדולים שהפכו נחלת הציבור כולו: "משיח" (אני מאמין) שהלחין יחד עם מרדכי בן דוד שהפך להמנון מושר בפי כל עד שיש רבים החושבים כי יצירה זו היא עממית, "מוריה" שהוא שיר כיסופים, לירי ופיוטי ו"ריבונו של עולם" שהפך לנכס צאן ברזל בעולם התפילה.
מונה רוזנבלום הוא גם מנהלה המוסיקלי של להקת הרבנות הצבאית ועבד בצמוד לגדולי הזמר החסידי לדורותיו כמו בן ציון שנקר הוותיק, מרדכי בן דוד, אברהם פריד, דדי גראוכר ועוד רבים. דרך ארוכה עבר מונה רוזנבלום מאז החל את דרכו המוסיקלית מאז תקליטו הראשון "פרחי ירושלים" של יגאל צליק ועד היום ועוד ידו נטויה."