הקשר בין תעשיית המוזיקה הישראלית והבינלאומית לא מפסיק להתפתח בשנים האחרונות. בין אם מדובר באמנים ישראלים שיוצאים לסצנת המוזיקה הבינלאומית וזוכים להצלחה רבה (אסף אבידן, A-WA), ובין אם זו הרכבת האווירית של אמנים שמגיעים להופיע כאן. הגדילה הזאת הובילה את אנשי קבוצת זאפה בשיתוף עם בית הספר למוזיקה של הקריה האקדמית אונו להרים את "OMC" - ועידת המוזיקה הבינלאומית הראשונה.
הכנס יתקיים ב19-20 לאפריל בקמפוס, ומטרתו לספק לאנשים מכל תחומי העשיה המוזיקלית מרחב קבוע לדיונים ושיתוף מידע. במהלך שני ימי הועידה יתקיימו פאנלים בהשתתפות גורמים בכירים מתעשיית המוזיקה הבינלאומית והמקומית, אמנים וגם פוליטיקאים. אחד המפגשים יתמקד בנושא האקטואלי - העולם על פי ה-BDS, וישתתפו בו בין השאר נחמן שי, שוקי וייס, יוני פיינגולד (מבעלי "קבוצת זאפה"). לקראת האירוע, תפסנו לשיחה את אחד האנשים המעניינים ביותר באחורי הקלעים של התעשייה - אבי יוסף, הפרומוטר של קבוצת זאפה.
אז מה זה בעצם אומר להיות פרומוטר?
"פרומוטר עובד מטעם אירגון שמביא מופעים. אני מביא את המופעים מחו"ל, בעצם קניין של מופעי חו"ל. אני עושה את זה בחמש השנים האחרונות בקבוצת הזאפה. הבאתי בין היתר את דיוויד גואטה, ג'ייסון דרולו, די אנטוורד".
איך עובד התהליך של להביא אמן מחו"ל לארץ, מרגע ההחלטה להביא אותו ועד ההופעה עצמה?
"זה תהליך מאוד מורכב. זה בעיקר קשור למערכת יחסים בין אנשים - סוכנים, מנהלים. אני צריך לשלוט בתוכן, לשלוט במוזיקה, להיות מחובר לכל העולמות האלה ולהבין מה קורה במצעד סיכום השנה האלטרנטיבי של פיצ'פורק וגם לדעת מה קורה במצעד ההיפ הופ של הבילבורד. התחום של הופעות בינלאומיות הוא תחום של מטורפים, תחום של סיכון גבוה. אפשר להביא זמרת ענקית ומוכרת ובסוף לא למכור איתה בכלל כרטיסים. אין לזה מדע מדויק. אפשר להרים אירוע מדהים ואז פיגוע שיסחוף את המדינה לימים נוראים מכריח אותך לבטל את ההופעה. בסוף בא קהל ויש לו שעתיים חלומיות, אבל מאחורי השעתיים האלו עובד ארגון של מאות אנשים".
כיצד צופים הצלחה של מכירת כרטיסים?
"העולם לא משתקף בתל אביב. יש בתל אביב קבוצה של X קהל שיכולה לקנות כרטיסים למשהו, אבל צריך את הקהל שיש בבאר שבע, בירושלים, בחיפה והקריות, בעמק יזרעאל. זה הקהל הגדול, לא הקהל של תל אביב. הקהל של תל אביב יכול להכריע בהופעות קטנות של הבארבי, אבל שמגיעים לקהלים הגדולים זה לא תל אביב. הופעות נעשות כדי להביא קהל מכל הארץ".
קבוצות פייסבוק בסגנון "תביאו את ביונסה לארץ" משפיעות עליך?
"הקבוצות האלה רובן לא נפתחות על ידי מעריצים, הן נפתחות על בעלי עניין. חלק גדול מהן נפתחות על ידי מפיקי מופעים שרוצים לבדוק איך השוק מתנהג ולבדוק כמה הדבר חם, רוצים לקבל אינדיקציה למופע. אבל זה לא מדד מדויק בכלל".
באיזו דרכים אתם מתמודדים עם ה-BDS שמשכנעים מוזיקאים להחרים את ישראל?
"צריך לבדוק אם לאמן היו התבטאויות פרו פלסטינאיות או נגד הכיבוש. לורין היל החליטה שלושה ימים לפני מופע לבטל, כי היא לא יכולה להופיע גם בפלסטין והיא לא חושבת שזה מאוזן. לאורך פרק זמן של כמה שבועות ניסינו לעזור להפקה של לורן היל להפיק מופע בפלסטין וקיבלנו תשובות מאנשים ברמאללה ובכל רחבי הרשות הפלסטין שצחקו. הצביעות של ה-BDS היא שהם אומרים 'אל תופיעו בישראל' אבל לא אומר 'למה אתם לא מופיעים בפלסטין?'. לא מופיעים כי אין מקום להופיע בפלסטין. אין שם מועדון שיכול להכיל אפילו 300 אנשים בהופעה. אין תשתית, אין מערכות הגברה, אין תאורה, אין כלום. זה המצב. אז זה צבוע להגיד אל תבואו להופיע בישראל".
ואיך בכל זאת נמנעים ממצבים כמו מה שקרה עם לורין היל?
"כשאנחנו פונים לסוכנים ומנהלים אנחנו בודקים טוב טוב שאין שום התנגדות או מניעה להגיע להופעה בישראל. רוב האנשים מקיימים את ההתחייבות שלהם. ב-2014 סגרנו את טאליב קוואלי ולקח לו בערך יומיים לבטל אחרי שסגרנו איתו. רוב חבריו הם ראפרים שחלקם גם מוסלמים או התאסלמו, והם השפיעו עליו. זה לפחות גברי, לעומת לורן היל שהייתה תלושה מהמציאות וביטלה כשעשרת אלפים אנשים קנו כרטיסים להופעה שלה. זה עסק לא סטנדרטי בלבד. זה מגרש מאוד סוער, מאוד הפכפך, מאוד אינטיסיבי באופי שלו בכלל. פיגוע, הודעה דרמטית של שר שנתפס בפרשת שחיתות או עוד מופע יותר מעניין - דוחקים אותך הצידה".
מה התשובה לאלו שזועמים על מחירי הכרטיסים?
"זה שוק מאוד קטן שיש בו סוף סוף נורמליזציה, לפחות אם נסראללה וחבריו לא יפתיעו בקיץ. תלכו פחות למסעדות ותגלו שזה הכסף שאתם צריכים להופעות. זה לא שאין לכם את הכסף, הוא יוצא על דברים אחרים. זה בסדר לראות הופעה פעם בחודש, אפילו יותר".
איזה אמנים אתה מת להביא לארץ?
"אותם הגיבורים הידועים. אני לא חושב שאני צריך להיכנס לשמות. כולנו חולמים לראות להקה כמו מיוז, או מישהי כמו ביונסה. החלומות האלה הם די שכיחים וידועים. זה לא שיש מאות להקות".
למוזיקאים שמגיעים להופיע בארץ באמת יש דרישות מטורפות?
"הדרישות של כולם הם כל כך רגילות שאת תתפלאי. חלק קטן מאוד מהאמנים הוא מחופף. רמת האירוח של אמנים דומה - כולם רוצים מיצים טבעיים, פלטת פירות, פלטת ירקות, כאלה דברים. הסתובבתי עם המשלחת של זד, ומצאנו את עצמו יושבים ארבע שעות בד"ר שקשוקה. אנשים רוצים לראות את שוק הכרמל, את ירושלים, להיות בים. הכל פה נראה להם נורא קטן וקומפקטי. הארץ שלנו מדהימה, כל פעם שאני מתלווה לאורחים אני רואה את ההתרגשות דרך העיניים שלהם. אנחנו לא מעריכים את זה מספיק כי אנחנו גרים פה. זה חשוב לנו בתוך הדברים שאנחנו עושים פה. שלא יחשבו שדוקרים כאן כל היום".
מה החשיבות של ועידת המוזיקה הבינלאומית מבחינתך?
"הועידה נולדה כצורך בסיסי. יש תעשיה שמאוד גדלה בשנים האחרונות, והתפקיד של הועידה היא לכנס את כל התעשייה נהדרת הזאת בקמפוס החדש והמדהים של האקדמית אונו, זה מתקן מטורף. אנחנו הולכים להרים יומיים של פאנלים מקצועיים, ואני מזמין את הקהל הרחב להירשם בחינם ולשבת באותם יומיים בפאנלים מדהימים בנושאים הכי עכשוויים - מהחרם התרבותי ועד כיתת אמן שתעסוק בעתיד פנסיוני של אמנים. יש פה סט של כלים שאנחנו נוכל להעניק במהלך הועידה הזאת והיומיים האלה, שלא לדבר על מינגלינג וחיבורים בין אנשים, וגולת הכותרת זה השיתוף פעולה עם פסטיבל זיגייט. במסגרת זאפה איסתא מיוזיק אנחנו שולחים אנשים למופעי מוזיקה, ויצרנו קשר אמיץ עם פסטיבל זיגייט. אנחנו יוצרים 'שואוקייס' ללהקות והרכבים בישראל ומי שיזכה שם יופיע בפסטיבל עצמו שזה גם כבוד ברמה הישראלית וגם ברמה של הישג לאותו אמן או הרכב שיבחר".
פאנלים אחרים שיתקימו בועידה: "המדינה ואני", "זכויות יוצרים, לא מה שחשבתם", "דרכו של המוסיקאי המתחיל, האמן כעסק עצמאי", "הפריצה לחו"ל" ועוד. בשעות הערב יתקיים שואוקייס של הפסטיבל האירופאי הענק Sziget במסגרתו יתקיימו הופעות של להקות ישראליות, ותיבחר ע"י נציג הפסטיבל להקה אחת שתזכה להופיע על הבמה האירופאית בפסטיבל Sziget 2016 שיתקיים בבודפשט בחודש אוגוסט. כל הפרטים באתר הועידה.