בתוכניות ריאליטי תמיד יש את הרגעים האלה שבהם שברור לכל מי שנמצא מול המסך שהוא צופה במשהו מיוחד. זה קרה עם נטע ברזילי, זה קרה עם אלה לי וגם עם מרגי. אם היה לי באזר או טאבלט מולי כשצפיתי לראשונה ב"דיסטאנס", שיר הבכורה של הראפר בן ה-16 מראשון לציון, רון חיון - סביר להניח שהייתי קופץ עליו ראש או מחליק אותו ימינה עם הדבר הכי מופרך שאפשר להחליק איתו ימינה על טאבלט. איזה ילד, פחד אלוהים.
זה לא סוד שההיפ הופ בישראל התפתח מאוד בעשור האחרון - בין אם אלה המפיקים (שאפו לדודא, יובל ניאזוב, על הביט) או הראפרים עצמם. אבל מעבר להצלחות של כוכבי הז'אנר במיינסטרים, הפירות האמיתיים של ההתפתחות הזאת הם ראפרים כמו רון חיון. בלי לייבל גדול מאחוריו, עם כמה סרטוני טיקטוק ויראליים, ובעיקר עם סצנה שעזרה לו להתפתח.
"דיסטאנס" לא חף מטעויות. אני רוצה להאמין שחיון מעולם לא ראה אקדח במציאות, אבל הוא בכל זאת שר "שולף גלוק, פאו, פאו". אם הייתי שומע את זה בשיר של ראפר בן 25 כנראה שהייתי מכבה ועובר הלאה, אבל כאן אפשר להבין את ההתלהבות. זה שיר דריל, וכמו בכל שירי הדריל הטובים שמגיעים מבריטניה, האווירה בדרך כלל רעילה ואלימה. רוב הראפרים בממלכה מגיעים משכונות קשות וסביר להניח שלא פעם הם נקלעו לסיטואציות שבהן האופציה היחידה שנשארה להם היא להרים אקדח - אבל ראשון לציון זה עדיין לא חורה.
כשהשיר יצא הוא עורר מיני דרמה בקהילת ההיפ הופ המקומית. חיון ספג את העקיצות הצפויות: "מושפע", "חי בסרט" וכל הכינויים שראפר מתחיל בישראל (ולפעמים גם כאלה עם ניסיון) קיבלו בעשרים שנה האחרונות. השיר כאמור לא חף מטעויות, אבל חיון עדיין ילד, בקטע טוב - הוא לא סיים ללמוד ויש לו עוד מלא זמן להתפתח. אני עשיתי קפוארה בגיל 16.
"שפה שמורכבת מסלנגים - ואין גיל לשרוף ת'במות תדבר'תי"
"דיסטאנס", רון חיון
באחד הוויכוחים שהתנהלו בפייסבוק, הראפר שרק (כמו האוג) יצא להגנתו של חיון כשאמר "אני חלמתי להיות 50 סנט בגיל שלו". היום אף אחד לא חולם להיות 50 סנט; לוקאץ' טען שמדובר בעילוי והזמין את חיון לסשן, וגם אלה לי כבר חתמה עליו כשהגיבה על סרטונים שלו בהתלהבות.
"צעיר עם אנרגיות שברא השטן - אני לא סתם עוד ליצן שמדבר על הפלקסים"
"דיסטאנס", רון חיון
בגיל של חיון עוד אפשר לסלוח על מה שנקרא "מושפעות", אבל מה שאי אפשר לסלוח לו עליו זה הפלואו הרצחני. אין יותר מדי ראפרים בישראל - שלא לדבר בני 16 - שיכולים לתרגם כתיבה טובה לראפ עצמו. זה עומד למבחן בשורות כמו "הפלואו הזה רעיל כמעט כמו הציאניד בתיון שבתה שך". הוא ליטרלי מדבר על תה ועדיין מצליח להישמע מגניב. בבית השני הוא כבר גרם לי לעמוד ולצעוק וולקאם. שבוע לפני ש"דיסטאנס" יצא, חיון העלה לטיקטוק סרטון שעומד עכשיו על 800 אלף צפיות. מדובר בחשבון עם פחות מעשרת אלפים עוקבים, כן?
אפשר רק לקוות ש"דיסטאנס" יתפוס תאוצה ויגיע למאות אלפי צפיות/האזנות שמגיעים לו. אולי הוא אפילו ינער קצת את תעשיית המוזיקה שנמצאת כרגע בתקופה לא משהו עם שירים מלאכותיים ושמרנים מדי. אולי כל מה שהיה צריך זה צעיר בן 16 מראשון לציון עם אנרגיות שברא השטן.