אחרי ההצלחה ההיסטרית של הסינגל האחרון שלהם, "עוד יום" (שיר הנושא של הסדרה תאג"ד), חברי להקת פול טראנק הכריזו באופן לא רשמי על תקופה של שתיקה והתבוננות - והשבוע השקט הזה הופר עם סינגל חדש ששחררו בדרך לאלבומם הבא.

"לישון בעמידה" הוא הסינגל החדש מתוך האלבום עליו עובדת הלהקה בחודשים האחרונים, ואת המילים לשיר כתב סולן הלהקה, גל ניסמן, שגם הלחין אותו יחד עם אריאל קשת, בהפקה מוזיקלית של שניהם.

"השיר והקליפ שמלווה אותו הם תמצית האמירה והתחושה האישית שלי בתקופה המשוגעת הזאת", מספר ניסמן על השיר החדש. "כשאני מסתכל סביב, אני מבין שזה בעצם הסיפור של עוד המון אנשים, כולנו מרגישים שקופים, לא קיימים. שקופים אל מול אלה שאמורים להיות 'נציגנו' עאלק, הממשלה שלנו, שהשנה הוכיחה שוב ושוב, אינספור פעמים, שכל מה שמעניין אותם זה הם עצמם".

"אנחנו חיים בתקופה בה כמעט בכל יום אנחנו שומעים על אנשים שמאבדים את כל מה שבנו במהלך חייהם, ובמקרים
קורעי לב אף מאבדים את הרצון להמשיך לחיות", מוסיף ניסמן. "כולנו בתקופת משבר שבה דרושים מנהיגים שיעסקו במלאכת הריפוי, הקירוב והאיחוד של הציבור. אצלנו יש מנהיגים שעסוקים בהתססה, הפרדה, הפחדה וכל מה שדרוש כדי לחזק את מיקומם במפה הפוליטית. למרות הכל, אני רואה אור בסוף הדרך הארוכה שעוד לפנינו".

מילים:

יותר מידי זמן עומדים למבחן.
כיסים עמוקים מול ארנק מרוקן.
הורדתם כפפות אז קיבלתם עשן.
יחסים בלי אמון זה משחק מסוכן.

all jobs תודה.
מחפש עבודה ומכל תחנה 
רק עולה צחנה.
עצמנו עיניים ולאט זה נבנה,
איך הפכו גיבורים לאויבי המדינה.

ודאי שעכשיו נופלים מכנסיו.
גם עיוור לא עיוור לחומרת המצב.
מרעיב וזולל, מפריד ומושל,
משחיל ת'אגרוף כשאנ'לא מסתכל.

אז במקום לחטוף קנס בוא קבל איזה פרס.
אחרי הכל אתה שחקן מפוספס.
תמיד דקה תשעים אתה שולף איזה אס,
לזירה ת'נכנס, דופק לנו מארס.
סעומו ערס.

יושבים להם בחוף
אני נסחף עמוק לים.
הם לא רואים אותי
הם לא רואים משם.
הם הולכים ומשמינים,
אני הולך ונעלם.
הם לא רואים אותי
הם לא רואים משם.
אבל הנה זה בא.
הנה זה בא.
אולי נפסיק לישון בעמידה.

חדשות האימה נותנות ת'במה
לכל מה שעושה לי קשיי נשימה.
הדלקתי - נדפקתי, אז פאק בשביל מה.
כיביתי, קיוויתי למצוא נחמה.

סיבוב אחרון - המוסד לגניבה.
לא נשאר זיכרון לכספי החובה.
אולי לא תשתו כמו מתקן שאיבה
ואולי כבר תתנו לנו פאקינג תשובה.

בין ארבע קירות עולות שאלות.
מי יוצא פה מורווח?
מי נשאר לנקות?
נמאס לחכות, תן ניקח ת'מושכות.
עזוב מה יהיה.
רק תחזיר מפתחות.

יושבים להם בחוף
אני נסחף עמוק לים
הם לא רואים אותי
הם לא רואים משם.
הם הולכים ומשמינים
אני הולך ונעלם.
הם לא רואים אותי
הם לא רואים משם.
אבל הנה זה בא.
אולי נפסיק לישון בעמידה