אם אתם מאזינים למוזיקה ולא רק לשמות הגדולים, סיכוי סביר שנתקלתם לאחרונה בשם ג'יי למוטה באחד הפלייליסטים הפופולריים, או בליינאפ של פסטיבל כלשהו. השם אמנם נשמע מחוץ לארץ, אבל מתברר שהיוצרת, הזמרת והמפיקה נולדה בכלל כרותם אלג'ם אסולין.

היא לא נחתה משומקום, אלא היא בעניינים כבר 8 שנים, שאת רובן העבירה בברלין שם הוחתמה בחברת התקליטים הנחשבת JAKARTA. לכבוד "עיניים", סינגל חדש שיצא השבוע לקראת אלבום בכורה בעברית, היא מספרת על החזון שמתבשל כבר מהילדות, ההתרגשות מפרויקט ראשון בעברית והחופש להפיק מוזיקלית חומרים לעצמה.

"עוד כשהייתי ילדה ידעתי מה אני רוצה, לראות ת'טוב שבעיניים, לחלום בלי לפחד להסתכן"

מתוך "עיניים", ג'יי למוטה

"מגיל צעיר אני עוסקת באמנות, במה ופרפורמנס", מודה למוטה, "התחלתי במחזות זמר וריקוד ששילבו הכל מהכל, אבל די מוקדם הבנתי שאין לי כישרון מולד של שירה. הבנתי שאם ארצה את זה, ההצלחה לא תבוא לי בקלות אלא דרך תהליך של למידה, אז כבר בגיל 13 התחלתי לשים פוקוס ולמדתי כל מה שאפשר כדי להתקדם. העמקתי בתחום עם שיעורים פרטיים וקבוצות של אנסמבלים, ג'אז ורפרטואר וכשאחד המורים אמר לי שעדיף לי לפנות לכיוונים אחרים, זה רק חיזק אותי וגרם לי להתמיד יותר".

השם שלך צץ בארץ לפני 4-3 חודשים, אבל לפני כן הספקת הרבה מעבר לים. למה בחרת במסלול ההפוך?
"עברתי לברלין ב-2014 כשהייתי בת 22. אחרי שנים של לימודים הבנתי שצריך להתחיל דף חדש- ולצאת לדרך שהיא מעבר למסגרות הלימוד המסורתיות. ברלין הייתה אופציה מאוד ריאליסטית שבה ניתן להתחיל מסע של כתיבה ויצירה עצמאית. רציתי להתחיל להפיק בעצמי וליצור מסקראצ', אבל מראש להתנסות בזירה הבינלאומית. הגעתי עם חומרים ראשונים ללייבל ג'אקרטה שהחתימו אותי ומשם נסללה הדרך לשני אלבומים ועוד 4 אלבומי איפי. בדיעבד אני מרגישה שהכל היה אמור לקרות בדיוק כפי שקרה בעיתוי ובמקום הנכון".

ומה גרם לך לחזור הביתה?
"לא רציתי להשתקע שם כל החיים. הייתה כוונה לחזור אחרי כמה שנים רק שזה התארך ונכנסו עוד פרויקטים כולל ערוץ מטורף שנפתח מול קהל יפני. בשלב מסוים, השתרשתי שם, אבל החיים על הקו נהיו מאתגרים ואז הגיעה הקורונה שנעצה את ההחלטה לחזור לארץ. במקביל, הרגשתי שמשהו חסר לי באספקט האמנותי בשפת האם ואני באה לזה ממקום סקרן ובשל יותר. כשהתחלתי לכתוב בעברית, הגעתי לרזולוציות של רגש שאי אפשר להגיע אליהן בשפות אחרות. זה מה שהציל אותי, כי הייתי שבר כלי כשחזרתי - תקופה קשה של בידוד מאנשים שבה התעמקתי במוזיקה וספרים".

את שנת 2022 למוטה התחילה חזק מאוד, עם יציאתו של "פירות", הסינגל המעולה שחשף אותה לקהל הישראלי. כיוצרת אנונימית למדי בזירה המקומית השיר פרץ באופן חסר תקדים עם כניסות לפלייליסטים המובילים בארץ ובעקבות כך טיפס במצעדי ההשמעות הדיגיטליות והשאזאם. הסינגל החדש "עיניים" הוא חתיכה של מוזיקת נשמה עכשווית בה למוטה, יחד עם הראפר אברי ג'י מקלפים את השכבות ומשתפים בכנות איך הם מתמודדים עם כאב. שם הבמה שלה הוא מחווה לדמות המתאגרף ג'ייק למוטה שרוברט דה נירו גילם בסרט "השור הזועם".

איך זה לבצע שירים שאת בעצמך מפיקה מוזיקלית?
"בהתחלה זה היה מאוד קשה כי נאלצתי להבין ולדעת לסמוך על הטעם שלי, היום אני כבר לא מבינה איך אפשר אחרת. הייתי אפילו מציעה לכל זמר או זמרת לדעת לפחות לגעת קצת בהפקה כי זה נותן זום אאוט על היצירה. זה מאפשר העמקה בעוד מימדים מעבר למילים והלחן, ממש הסרט בשלמותו.

בלי כוונה, אבל ג'יי למוטה היא חלק מגל פורח של יוצרות על ציר ההיפהופ\ אראנבי\פופ, צליל דנין, ג'ני פנקין, נונו, דניאל סאן-קריאף וכמובן יסמין מועלם שמייצגת את הגל הזה במיינסטרים. מדובר ביוצרות שמביאות עטיפה כוללת שיש בה הרבה מעבר.

זה מקרי שכולכן הגעתן בבת אחת?
"קודם כל- לי ולג'ני מחכה שיר משותף שיהיה באלבום. מנסים לשים עלינו עטיפה מסוימת, אבל למעשה - לכל אחת סיפור ואופי משלה. בכל מקרה, זה מאוד משמח שהאוזן פה בארץ נפתחה לעוד דברים כי בעבר היריעה הייתה די מצומצמת. כשאני וג'ני דיברנו יחד על האלבום הבנו שזה אפשרי לעשות את זה גם בעברית בצורה מוצלחת, ופתאום מרגיש אשכרה שכל התפיסה השתנתה, בייחוד בשנה האחרונה כשכולנו הוצאנו פרויקטים במקביל".

מתי מבחינתך הפאזל יהיה מושלם?
"השיר שיצא עכשיו הוא הסינגל הרביעי כבר מהאלבום ואני ממש מתרגשת כי הפאזל השלם הוא האלבום שייצא בקיץ. היו לא מעט אלבומים ופרויקטים בעבר, אבל באלבום הזה בעברית השקעתי עד היום הכי הרבה משאבים ואנרגיה, אז מתרגשת ממנו בטירוף".

 

ג'יי למוטה יוצאת לסיבוב הופעות עם החומרים בעברית ב-16 באפריל עם הופעה בסלינה, בית אורן. 19 במאי בפסטיבל שיגולה ו-24 במאי בכולי עלמא, ת"א.