בואו נעשה רגע תרגיל. תיזכרו בעצמכם של גיל 17. מה עשיתם? מה העסיק אתכם? הייתה לכם עבודה? עכשיו תחשבו על נדב גדג'. הוא רק בן 17 וחצי, וכבר יש מאחוריו הספק די מטורף: השתתפות וזכיה ב"כוכב הבא לאירוויזיון", ייצוג מדינת ישראל עם הלהיט "גולדן בוי" באירוויזיון 2015 שהובילה אותנו למקום התשיעי והמכובד, ועכשיו - אלבום בכורה. חוץ מ"גולדן בוי", באלבום אפשר למצוא גם את הלהיטים שאי אפשר היה להתחמק מהם בחודשים האחרון - "Jump" ו-"Good Vibes".
באירוויזיון האחרון, בו ייצג אותנו חובי סטאר, גדג' כמובן צפה. "הייתי מבסוט", הוא מספר. "חובי הצליח לשמר את מה שישראל עשתה בשנה שעברה, הוא עלה לגמר ושמר על המודעות שלנו בחוץ. זה כבוד, זה שיחוק, הוא עשה עבודה טובה". אבל עם כל הכבוד לתחרות ההיא שהכניסה אותו לתודעה המקומית והעולמית, הריכוז של גדג' בשנה האחרונה הייתה לגמרי באלבום, והוא לא לוקח את זה כמובן מאליו: "השנה הזאת התגלגלה כל כך מהר ופתאום זה קורה. זה הזוי. מהרגע שיצאתי מ'הכוכב הבא' התחלתי לעבוד והכל קורה מהר, בטירוף. פתאום זה קורה וזה שוק".
איך אתה מרגיש לקראת השחרור של האלבום?
"התרגשות די מטורפת. עבדנו עליו כל כך הרבה. זה טירוף, זה מסע, זה כיף גדול. אני מרגיש כמו ילד שמגיש עבודה עכשיו בבית ספר. אני רוצה לראות איך הקהל יגיב. אני מבסוט, אני יודע שעשינו עבודה טובה. זה אלבום ראשון, זה לא צחוק. השירים מגוונים, יש שם את כל מה שאני אוהב ומתחבר אליו, כל הטעם המוזיקלי שלי נמצא שם, זה די מעורבב הדבר הזה".
כל השירים באלבום באנגלית, מלבד אחד בצרפתית. למה לא עברית?
" אין סיבה. זה מה שיצא לנו, זה מה שמרגיש. אני אוהב שירים בעברית, אין איזו החלטה מאחורי זה, אבל זה מה שרצינו לעשות. תמיד יש מחשבה על חו"ל. אנחנו לא ממהרים, אנחנו פה, אבל זו השאיפה של כל אחד להגיע לשם".
היית מעורב בכתיבה של שני שירים באלבום. איך זה היה?
"כל דקה שעוברת אני לומד עוד דברים. בלי רובי פאייר שכתבתי איתו, בחיים לא הייתי כותב שיר. ישבנו לסשן והתחלנו לכתוב והוא עזר לי בטירוף, התחלתי להבין איך אפשר לעשות את הדברים האלה. זה סוג של תהליך, זה כיף. 'גוד וייבז' התחיל כשישבנו אני ורובי אצל ינון, היינו מחוץ לאולפן בבית שלו, ניסינו לכתוב שיר וקודם התחלנו עם המוזיקה עצמה ואז כשהתחלנו לזמזם משהו וזה היה נשמע מגניב ניסינו לבנות סוג של מבנה. כשאתה מחרטט מילים אז אתה מבין את הזרימה של החרוזים, ההגייה של המילים. כשהיה לנו מבנה התחלנו לכתוב והדברים לאט לאט קורים. חתרנו לכיוון של ים, שמש וכיף, והתחלנו לכתוב סביב זה".
איך עושים אלבום ומסיימים כיתה י"ב במקביל?
"זה קשה, אבל אני משתדל להשלים את כל מה שאני יכול להשלים ובסוף אני מאמין שתצא לי בגרות. יש לי כמה השלמות אבל אני אסיים את זה, אני רוצה ואני אצליח. זה יקרה. כולם תומכים בי, אף אחד לא שם לי רגל או משהו. כל החברים שלי סביבי והכל רגיל".
ומה יהיה בצבא?
"הייתי במיונים ללהקה צבאית, והתקבלתי. בתור ילד יותר צעיר רציתי לעשות תפקיד קרבי, אבל נכנסה העבודה וזה משהו שאני לא יכול לוותר עליו. אני אתרום במה שאני יכול, במה שאני הכי טוב בו. יש ילד שטוב בכושר ובדברים כאלה וזה מה שהוא עושה, אז מוזיקה זה מה שיש לי לתרום למערכת, זה מה שאני יכול לתת מעצמי לאחרים. אני מאמין שיהיה בסדר, נשלב את זה. נעשה הכל בו זמנית".