השבוע זה יקרה שוב: טייסטו, מי שנחשב בעיני רבים לדיג'יי הגדול בכל הזמנים, יחזור לעוד הופעה בישראל בה הוא מופיע בדרך קבע מאז תחילת הדרך ועד היום, כשהוא במעמד של אחד המוזיקאים הכי חשובים ומשפיעים בעולם. ההולנדי יגיע לארץ במסגרת במסגרת פסטיבל LIFETIME, שיתקיים בסוף השבוע הקרוב.
הפסטיבל היה אמור להתקיים בפארק תמנע, אך בעקבות דרישות המשטרה, האירוע הועבר ל-Sundance Valley (חוות הגמלים) – והפך את האירוע לטעון רגשית אפילו יותר מבחינת המעריצים, בזכות הסטים הבלתי נשכחים של טייסטו בתחילת המילניום. "אנחנו נכין את החווה כמו שהיא הייתה פעם", מספרים גורמים בהפקה ל-mako מוזיקה. "יהיה סט של שלוש שעות של טייסטו וזו תהיה חוויה מדהימה למי שמתגעגע לטייסטו של פעם".
מי שנבחר לחמם את טייסטו הוא תומר מייזנר הוותיק, שמככב בדרך קבע על במות ענק כמו הפנג'ויה ומצעד הגאווה, ומקיים עם עברי לידר את המופע "מרימים" כבר ארבע שנים וזוכה להצלחה גדולה. "התרגשתי כשהודיעו לי שאני מתקלט לפי טייסטו", מייזנר מודה בשיחה עם mako מוזיקה. "החיבור הזה של טייסטו לאילת והליינאפ שנבנה סביבו יכול להעניק חוויה אחרת מפעמים קודמות, כי יש שמות שיתנו חוויה גם לקהל הוותיק יותר של טייסטו וגם כאלה שידברו לקהל הצעיר יותר. זה הקסם של הפסטיבל הזה".
למה אתה חושב שנבחרת?
"אני מבין ויודע את מקומי בליינאפ, אני מכין את עצמי לזה שאצטרך להביא את הקהל לשיא מסוים שיכין אותו לטייסטו. במעמדים כאלה צריך מישהו שיודע ללחוץ על הברקס, לא מישהו בא להראות למי יש יותר גדול. אני מכיר גם את טייסטו הישן וגם את טייסטו החדש, אז אני אדע לנווט בין הדברים שהם קצת נותנים ניחוח של טייסטו של פעם לדברים שהוא יותר היום, ולתת לקהל את החוויה המושלמת של לפני הסט שלו. אני רוצה להביא לסט ניחוח ישראלי, יוצרים מקומיים ומוזיקה כחול לבן".
כמו רבים אחרים, גם על מייזנר השאיר טייסטו חותם לא מבוטל: "אני זוכר בשלב מוקדם של דרכו, הוא הוציא סדרת דיסקים בשם In Search of Sunrise, שהיו למעשי תקליטי אוסף של טראקים. באחד מהאלבומים הוא הכניס לראשונה טראק ישראלי בשם Voyage של אייל ברקן ודיג'יי יהל, שגם מנגן בהפקה הזו, וזה לא מקרי שהוא מנגן".
מה הכוונה?
"גם טייסטו מרגיש בעצמו בשנים האחרונות שהקהל צמא לדברים שהוא היה עושה פעם, לקלאב טראנס. ה-20 דקות שלו בטומורולנד בהם הוא ניגן את Adagio For Strings ו-Lethal Industry היו השיא של הסט. בשבילי הוא היה המגה דיג'יי הראשון. כל הבמות הגדולות שאנחנו רואים בהם דיג'ייז היום, זה כאילו מובן מאליו, טייסטו ואולי גם ארמין, היו הראשונים שעשו את זה. לראות כזה דיג'יי מתנהג בכזו טבעיות על במות כאלה גדולות השפיע עלי מאוד. אני יכול להגיד שאני פורח יותר על במות גדולות".
מה לדעתך יש בטייסטו שמשאיר אותו רלוונטי כל כך הרבה זמן, במיוחד בארץ?
"צריך לזכור שהוא הגיע לכאן הרבה לפני שהוא נהיה כוכב גדול ואני חושב שהישראלים זוכרים לו את זה. בלי קשר, הוא היה כאן לפני הפיצוץ של ה-EDM ויישאר גם אחריו כי הסגנון ממנו הוא מגיע, הקלאב טראנס, זה סגנון עם קהל נאמן לז'אנר המון שנים. נכון, הוא עשה דברים אחרים והוציא להיטים, אבל ברמת החוויה בסט והמקום ממנו הוא בה – אין שני לו. בנוסף, בכל שלב בקריירה שלו – הוא ידע להוציא להיט שתדלק אותו לעוד כמה שנים וזה משאיר אותו רלוונטי".
כשתפגוש אותו, מה תגיד לו?
"תמיד כיף לפגוש מישהו כזה ולדבר איתו מקצועית. כשפגשתי את הארדוול למשל, רציתי ללמוד ממנו על תהליך ההפקה. בין אמנים השיחה הראשונית היא לא על הערצה. אם יש לי שתי דקות איתו אני לא אבזבז איתו כדי להגיד לו כמה אני אוהב אותו אלא אקח את זה למקום הפרקטי של הפקה, יצירה והבנה לאן שולחים טראקים ללייבל שלו".
מייזנר עצמו לא רק מתקלט על במות. בימים אלה הוא מגיש תוכנית רדיו שבועית בימי שישי בשעה 22:00 ברדיוס FM100: "הרגשנו שאין תוכנית בישראל שאפשר לשים בה מוזיקה בבית ולרקוד ללא פרסומות ולהיחשף למוזיקה אלקטרונית חדשה. הדבר השני ואולי הכי חשוב הוא הסצנה כאן. יש פה סצנה מדהימה עם מוזיקה מהממת, ואני מרגיש שאין להם יותר מדי פלטפורמות להשמיע את המוזיקה שלהם".
"כשהתוכנית עלתה, נכנסתי לקבוצות שונות של דיג'ייז ומוזיקה אלקטרונית וביקשתי שישלחו לי דמואים ומאש-אפים. עכשיו יש למפיקים ודיג'ייז מקום לגיטימי, תחנת רדיו, שאני יכול לשדר בה את הדברים האלה. בגלל שקשה מאוד להשיג אישור להשתמש בקטעים בספוטיפיי וברדיו יותר קל, היו כבר כמה מאש-אפים שהושמעו אצלי בתוכנית וקיבלו אחר כך תוקף חוקי כי מישהו מהלייבל הרלוונטי שמע אותם".
בימים אלה, מייזנר עובד על מסיבה משלו. לטענתו למי שלא אוהב טכנו, אין ממש לאן לצאת: "זו מסיבה שבתקווה תהפוך לליין והיא מיועדת לא בהכרח רק לקהל צעיר. יש היום מלא חבר'ה בגילאי 40-30+ שאין להם בהכרח איפה לרקוד למוזיקה שהיא לא טכנו".
"יש בארץ פסטיבלים מהממים וזה טרנד שקורה ומבורך, אבל שהולכים למיינסטרים המצב שונה. פעם היה כאן הרבה מקומות וקהל הטרוגני עם מיינסטרים טוב – ווקאלים, אחלה ביטים. אני עצמי לא שיניתי את עורי בקטע הזה – אף פעם לא הייתי דיג'יי של טכנו. אני מרגיש שבכל מקום שהולכים בעיר לשמוע מוזיקה הדיג'ייז מרגישים צורך להתחכם ולשים מוזיקה שהקהל בהכרח לא מכיר ואני רוצה לשנות את זה. אני רוצה לעשות מסיבה שהקהל בא, מכיר את המוזיקה, נהנה מאלכוהול במחיר טוב, כרטיס במחיר טוב ופשוט נהנה. זה דברים שאני מרגיש שאין כבר בעיר".
מייזנר התייחס גם לקשיים שעוברת סצנת הטכנו המקומית מאז אירועי פסטיבל זאמנה. "מוזיקה זה דבר של טרנדים. לפני עשור בדיוק זה היה עידן הזהב של הטומורולנד וכולם רצו להביא דיג'ייז של EDM. יש הפקות יותר מקצועיות ופחות מקצועיות וכולם רוצים נתח וזה בדיוק מה שקורה בטכנו עכשיו. כל יום יש פסטיבל אחר ואתה יכול ליפול על הפקה טובה שיודעת להיערך לכמות קהל ועושה את זה הרבה שנים ואתה גם יכול ליפול על הפקות שמתיימרות להיות מקצועיות, אבל הן להן תשובות לבעיות בגלל חוסר ניסיון ואז קורים דברים פחות נעימים".
לאן כל הדבר הזה הולך?
"בסופו של דבר הקהל הישראלי הוא קהל שמח שרוצה שירימו לו, שאוהב ווקאלים. כרגע יש סיבוב מבורך סביב הטכנו שאגב תמיד היה בעיר במקומות כמו הבלוק והחתול והכלב, אבל הוא גלש לגבול המיינסטרים. צריך לזכור שטכנו זו מוזיקה מחתרתית בהגדרה שלה – היא מיועדת למתחת לפני האדמה, לחללים מסוימים והיא בצורה טבעית תחזור למקומות האלה ולא תיעלם כי יש לה קהל מסור ויוצרים מדהימים, אבל בשביל הקהל הישראלי הרחב זה יהיה בסוף עוד טרנד שיחלוף כמו כל טרנד מוזיקלי אחר".