לראשונה מאז נטשה את הביצה התל אביבית לטובת חיי נערת-רוק בניו יורק, תעלה יולי (יולה) בארי, סולנית להקת 'ננוצ'קה', מופע סולו.
זה יקרה במועדון לבונטין 7 בתל אביב ביום שלישי הקרוב (16/9) ב-20:30. בארי תבצע שירים מקוריים, רובם פרי עטה, בליווי אקוסטי של פסנתר, גיטרה וכינור ובליווי בן צרויה שיחלוק איתה את נטל הנגינה.
"נחליף בינינו כלים במהלך המופע", אומרת בארי, "יהיו שניים-שלושה שירים מהיותר מינוריים של 'ננוצ'קה', שאני יודעת שהקהל המקומי אוהב ואני חייבת לתת משהו שהם מכירים, אבל רוב המופע יכלול שירים שכתבתי בשנים האחרונות ולא התאימו אף פעם לרפרטואר הלהקה. מה שקרה זה שהגעתי לארץ לעשרה ימים לביקור פרטי. באתי לבד, ואחרי שהתארגנתי אצל המשפחה נתקפתי כהרגלי חוסר נוחות, כי אני חייבת להיות כל הזמן בעשייה".
"הכירו לי את בן צרויה, בחור בן 19 ומוכשר בטירוף, והחלטנו לעשות את ההופעה האחת הזו, שתהיה הראשונה הרשמית מול קהל עם החומרים שלי כסולנית. כלומר, אם לא לוקחים בחשבון כמה ערבים שהגעתי לפאב השכונתי בברוקלין, התיישבתי על הפסנתר וניגנתי בשביל הכיף למי שבמקרה היה שם".
-את מתכננת אלבום סולו?
"עקרונית אני לא אדם שמתכנן. אני זורמת עם מה שעושה לי כיף ברגע נתון, וזו הסיבה שבנוסף לפעילות השוטפת עם 'ננוצ'קה' אני מעורבת כרגע בעוד פרויקט מוזיקלי בניו יורק, שיעלה מיד כשאחזור לשם בסוף החודש.
"הצליל של הלהקה הופך בשנתיים האחרונות יותר ויותר אגרסיבי, וזה אחלה, אבל משאיר את הפן היותר מלודי ביצירה שלי בצד, כי הוא לא משתלב. השירים שאבצע בהופעה בלבונטין 7 הם עדיין רוק, רק רך יותר ועם כלים אקוסטיים, שיוצרים אווירה יותר מעודנת וצליל מאוד קברטי. אין לי מושג איך הקהל יקבל את זה. אני מודה שיש בי גם פחדים, כי אני יכולה בקלות להתרסק או לצאת מהקטע אפילו תוך כדי ההופעה".
-ואם התגובות יהיו היסטריות ותיהני מכל רגע על הבמה, יהיה המשך לפאזת הסולו שלך?
"אין לדעת. אני פתוחה לכל אופציה. אפילו אשיר לראשונה בעברית במופע. לא מגלה מה בדיוק, אבל זה טקסט של חנוך לוין, שבן צרויה הלחין".
-ברוח הזרימה החביבה עלייך, מה הסיכויים שתתחילי ליצור בעברית בעתיד?
"לא הייתי בונה על זה יותר מדי. השיר העברי היחיד שאני מוכנה לעשות לו גרסת כיסוי הוא 'וידוי' של אלכסנדר פן וסשה ארגוב".
