שילה פרבר מוציאה את "לונדון", שיר ראשון מאלבומה השלישי, שהקהל הנאמן שלה מכיר כבר מההופעות. את הגרסה המוקלטת, כמו את מרבית האלבום החדש, הפיקו מוזיקלית דניאל סלומון, שעבד עם פרבר על אלבומה הקודם "מתוק שחור" וליליאן שוץ, המנהלת האישית שלה מתחילת הקריירה.
"זה שיר ישן שנכתב בלונדון בתקופה שבכלל לא חשבתי שאעשה אלבומים", מספרת פרבר. "ליליאן המנהלת שלי נורא אהבה אותו ובגללה עשינו אותו. הוא מדבר על רחמים עצמיים וגעגועים הביתה, שיר בדידות קלאסי ומאוד אישי. כשהייתי צעירה יותר חשבתי שאני אמורה לגור באירופה, בלונדון וכשנסעתי לשם השתגעתי מגעגועים הביתה".
-את שרה שאת "שומעת אריק איינשטיין בטירוף".
"שמעתי שם שיר אחד בלופ, זה עוד אחד מהדברים שאפשר לעשות כשיותר צעירים. זה היה 'עוד ניפגש ויהיה לנו טוב'. לא יכולתי להפסיק לשמוע את זה".
"שומעת אריק אייינשטיין בטירוף"
-דיברת על זה עם אריק איינשטיין?
"לא יצא לי לדבר איתו, אבל יש לנו מכרים משותפים שאמרו לו. אבל לא ניסיתי אני ליצור איתו קשר. לא הייתי יודעת מה להגיד לו, הוא יותר מדי גדול, הייתי מתביישת".
מלבד "לונדון" שיר נוסף שעבר מההופעות של פרבר לאלבום החדש הוא "פרח קיר", אותו הפיק מוזיקלית יוני בלוך והפך גם לשיר הנושא של האלבום המלא. "ידעתי שיקראו לאלבום 'פרח קיר' עוד לפני שהיו לי שירים, כמו שהיה ב'מתוק שחור'", אומרת פרבר. "היו לי פנטזיות על מה יהיה וזו היתה הכותרת. מישהו אמר לי שאני ממש מחמיאה לעצמי בשם הזה כי אני אומנם על הקיר אבל פרח. לא הייתי ערה שזו מחמאה עצמית, אלא ביטוי שמביע ביישנות, כמו טפט".
-אם כבר ביישנות, איך את מגיעה לאלבום הזה?
"פחות פוזאיסטית, התבגרתי. זה הכרחי להתבגר אחרת נשארים במקום, ואני לא. האלבום הזה טעון בכל מה שעברתי, יותר קשור להופעות. הופעתי לבד עם גיטרה מאז שהתחלתי את הקריירה והורדתי מיד את המסכות. חשבתי שאני נורא ישירה ועכשיו אני מרגישה שאני עוד יותר. עבדנו עליו המון זמן עד שהגענו למצב שאני ממש אוהבת אותו, מאוהבת בו, יכולה לכתוב לעצמי ביקורת ממש טובה, לא אובייקטיבית כמובן. באלבום הזה אני יותר מרשה לעצמי להיחשף, להיות אני. גם אז רציתי להיות מאוד אני, אבל עכשיו אני מצליחה להיות יותר כנה עם עצמי. לא חשוב לי להיות 'גותית חשובה', זאת אני וזהו".
"אני עצובה כל כך הרבה, יואו"
-"גותית חשובה"?
"אני אוהבת להתלבש בשחור וזה לא כזה חשוב. אוהבת להתאפר, אבל לא תמיד. הקלישאה היא שאיפור זה מסכה ואני פחות מקפידה עליה. אני יותר משוחררת וזה בא לידי ביטוי בהכל".
-בשני האלבומים הקודמים היו לך כמה שירים זועמים.
"אני כועסת נקודתית. כשאני כועסת אני כועסת. באלבום הזה יש שניים יחסית כעוסים אבל בעיקר שירי אהבה ועצב ובדידות".
-למה עצב ובדידות?
"שאלה טובה אבל גדולה מדי. אני עצובה כל כך הרבה יואו. אני לא רק עצובה, אבל יחסית הרבה. אני נהיית עצובה כמעט מכל דבר. הנה הרגע אני שמחה שהשיר יוצא".
-ושירי האהבה, את מי את אוהבת?
"אני לא אגלה לך. תמיד אני אוהבת. גם באלבום הראשון והשני אלה תמיד היו שירי אהבה, אבל עכשיו יותר אפשר להבין על זה".
"אני מרגישה שהרווחתי ניסיון"
-היום מה יותר קל לך ומה יותר קשה?
"אני כרגע בכל כך הרבה תקוות וחרדות שהכל נראה לי קצת קשה. זה אלבום מאוד אישי אולי התקדמתי עוד צעד. יש אנשים שכשהם מתבגרים יותר ערים למה שאיבדו ואני לא ככה, אני מרגישה שהרווחתי ניסיון. זה לא אלבום של זמרת מתחילה. היתה חוויה אדירה לעבוד אליו עם דניאל וליליאן, ששניהם הפיקו ושיר אחד שמשה לוי הפיק וגם קאבר אחד, שאני לא יכולה לגלות מהו, אבל זה לא ל'מכשפות'".
-נמאס להשוות אותך ל"מכשפות".
"נכון".
-ההופעות נמשכות?
"כן בטח. יש הרבה מאוד שירים שאני עושה בהופעות ולא מגיעים לאלבומים. היו הופעות שכמעט אף שיר לא היה מאלבום, כמעט, כי יש מסורות כמו 'אדם חופשי' בסוף וכל מיני שטויות. ולכל מי ששואל - גם באלבום הזה 'שיר החניון' נשאר בחוץ, למי יש כוח לבדיחות באלבומים".
שילה פרבר תופיע ב-23.4 ב-20:30 ב"אוזן בר" בתל-אביב.