אחרי הדרמה הגדולה בסוף השבוע, במהלכה התאשפזה בבית חולים בעקבות ניתוח קוסמטי שהסתבך, אמש (שלישי), השיקה נסרין באירוע חגיגי בתל אביב את הפרויקט החדש שלה: "נסרין גארדן", אלבום ויזואלי חדש הכולל חמש בלדות (עליהן עבדה עם נתן גושן, אבי אוחיון, מתן דרור, תמר יהלומי ויונתן קלימי ועוד) שמלוות בקליפים שמחוברים לסוג של סרט קצר שייצא בתחילת שבוע הבא.

ההשראה לפרויקט, לדברי נסרין, הגיעה מסבא שלה ז"ל, שבצעירותה היה מושיב אותה על ברכיו ומנגן לה שירים בטורקית וערבית מטייפ ישן: "אחרי אחת ההופעות שלי מישהי התקשרה אליי ואמרה לי: 'נסרין, ראיתי את הנשמה של סבא שלך בהופעה כשהוא צופה בך וגאה בך'. נזכרתי בתקופה ההיא שהוא היה מושיב אותי על הברכיים שלו, ליד הטייפ, אני הייתי שרה בקול והוא היה מופתע. בזמנו לא ממש הבנתי את השפה, אבל הוא היה מסתכל עליי וגאה בי. ככה נוצר למעשה נסרין גארדן".

"כולכם יודעים מה אני עוברת בימי אלה. לפעמים זה לטוב ולפעמים זה לרע", הוסיפה נסרין, ואז נשברה על הבמה מול הקהל ופרצה בבכי. "האנשים שנמצאים פה הם מי שמלווים אותי כל חיי, יחד עם המוזיקה שמלווה אותי גם היא ומחייה אותי ברגעים של כעס וברגעים של אכזבה. ברגעים קשים אני תמיד אני מבקשת מהחברים שלי לשים לי מוזיקה כי זה מרפא אותי, נותן לי תקווה והשראה".

לאחר הנאום הקצר, הוקרן סוף סוף הפרויקט עצמו. אחד השירים, "בלילה", שיצרו נתן גושן, אבי אוחיון, ומתן דרור, שוחרר כמה שעות לפני האירוע ומשמיעה ראשונית אפשר לקבוע שמדובר בשיר המרגש ביותר מתוך האלבום. לאחר ההקרנה, ולמרות הדיווחים על מצבה הבריאותי, הזמרת חזרה לבמה לטובת הופעה קצרה ולא אופיינית. לרוב, נסרין ידועה כמי ש"משתגעת" על הבמה, אבל הפעם זה נראה קצת אחרת, רגוע יותר, וניכר היה שהיא נותנת מעצמה בשביל להשלים את השואו.

רגע לאחר ההופעה, בשיחה עם mako מוזיקה, שיתפה נסרין קצת יותר וסיפרה על ההשפעה של האשפוז על הקריירה שלה. "האירוע היה מאוד מרגש והאמת שרציתי להמשיך עוד ועוד. אחרי כל מה שעברתי בתקופה הזו, אני כל כך צמאה לשיר. צמאה לקהל שלי, לחיבוק ולפרגון שלהם. זה משהו שמאוד חסר לי, ואני מרגישה כאילו אני בלי יד ובלי רגל".

"הפרויקט הזה מגיע מאהבה. אני מרעיפה אהבה", הוסיפה, "בא לי לתת משהו רגיש יותר ונראה לי שהפרויקט הזה ירגש הרבה יותר, הוא מגיע בזכותו של סבא שלי שאני הכי מחוברת אליו. לצבעים, לכעסים לאושר ולחיוך. כל דבר שקשור לזה רציתי שייכנס לחוויה האישית והעוצמתית שלי".

דיברת על שירים בטורקית, אבל הסגנון פה הוא קצת אחר, לא?
"אני עדיין שומעת את השירים של סבא שלי, אבל חמשת השירים האלו, שעזרו לי בהם יוצרים כל כך מוכשרים, והפרויקט הזה משקף את המציאות שאני חיה בה היום. אני מתעוררת לדמות שלו שהוא שם אותי על הרגליים והוא שם לי מוזיקה בשפה הטורקית ובערבית. התחברתי לזה ממש ורציתי להחזיר לו".

אז פעם הבאה נשמע אותך בטורקית?
"נראה לי שהתקופה הזו הכי מתאימה לסיטואציה ולמצב. חיכיתי לזה המון זמן. אני יותר מעורבת בתהליך, לא יודעת אם משמעותית יותר מהשירים הקודמים, אבל הפעם אני מרגישה שאני מעורבת יותר כי זה נוגע לליבי וחשוב לי מאוד".

בתור מישהי שקופצת בדרך כלל על הבמה. איך השפיע עלייך המצב הבריאותי שלך?
"זה לא משפיע עליי. הכל בסדר, אני מרגישה מצוין. יש בסביבה שלי מי שידאג לי. עברתי תהליך בריאותי ועכשיו אני בסדר גמור. שום דבר לא ישבור אותי. על הבמה אני מרגישה שזה הבית שלי".