מארק אלמונד, מכוכבי הפופ המשובחים שצמחו בבריטניה, יופיע בישראל במוצאי שבת מוצ"ש 14.5 במועדון הבארבי בתל אביב.
אלמונד, שכבר הופיע בישראל ב-2006, יגיע ארצה כחלק ממסע ההופעות העולמי "Hits and A Sides", למופע שיכלול להיטים מכל התקופות. מחיר הכרטיס להופעה: 200 כרטיסים ראשונים ב-199 ₪, אחר כך המחיר עולה.
מארק אלמונד מכונה "סנדק הסינת'-פופ" ו"אמן הדארק אייטיז". הוא מוכר כחלק מצמד הסינת'-פופ/ניו ווייב Soft Cell, שאחראים ללהיטים כמו Torch, What! וגרסת הכיסוי לשיר של גלוריה ג'ונס Tainted Love, שהפך ללהיט בעקבות גרסה זו. אלמונד מוכר גם כזמר סולו, שמכר בסך הכל מעל ל-30 מליון אלבומים ברחבי העולם והפך לאייקון משפיע.
מארק אלמונד נולד בשנת 1957 (בשם פיטר מארק סינקלייר אלמונד) בצפון מזרח בריטניה. כילד האזין לאוסף האלבומים של הוריו, שכלל אוספי ג'אז, בלוז, פרוגרסיב ורוק כמו- Free, Jethro Tull, the Who, The Doors ועוד. מכאן הגיעה ההשפעה המוזיקלית הראשונה שלו. בבגרותו החל מארק ללמוד לתואר באמנות בלידס, וסיים את לימודיו בשנת 1979 עם תואר בהצטיינות. בזמן לימודיו פיתח מארק את הסגנון הייחודי של עירוב סגנונות כמו הופעות אקספרמנטליות עם פופ קברט עם שירים מסרטים. בלידס הכיר מארק את דיוויד בול, שעמו הקים את צמד האלקטרו המוצלח- Soft Cel בשנת 1979.
להקת Soft Cell הייתה מחלוצות הז'אנר האלקטרוני שכבש את בריטניה בתחילת שנות השמונים. הלהקה שילבה מוזיקה אפלה יחד עם מוזיקה אלקטרונית קצבית, דבר שטרם נשמע עד אז. השילוב הזה יצר את להיטי ענק שכבשו שוב ושוב את מצעדי המכירות וההשמעות בבריטניה ובעולם כמו: Tainted Love (UK #1), Bedsitter (UK #4), Say Hello, Wave Goodbye (UK #3), Torch (UK #2), What! (Uk #3), Soul Inside (Uk #16 וכמובן להיט המועדונים- Memorabilia. הצמד זכה ל-9 סינגלים רצופים שהגיעו לרשימת 40 השירים הטובים באנגליה ו-4 פעמים לרשימת 20 האלבומים הטובים באנגליה במהלך השנים 1981-1984.
במהלך השנים הללו ניגן עם אמנים גדולים כמו- ניק קייב, סוסי אנד דה באנדשיס, ניקו, ג'ולס הולנד, ברונקסי ביט, ג'ון קייל, דיוויד ג'ונסון, קלי אלי, קויל, אנת'וני והג'ונסונס, בייבי די, מט ג'ונסון וג'ין פיטני.
בשנת 1984, ממש לפני צאת אלבומם הרביעי This Last Night In Sodom, החליטה הצמד להתפרק. השיר Tainted Love הופיע בספר השיאים של גינס תחת הקטגוריה- השיר שהופיע הזמן הארוך ביותר ברשימה הנחשבת- Billboard top 100 בארה"ב. השיר גם זכה בטקס פרסי ה-Brit בקטגוריה השיר הטוב ביותר לשנת 1981- טקס ה-Brit הראשון אי פעם. השיר זכה לגרסאות כיסוי רבות ומגוונות ביניהן של מרלין מנסון, The Pussy Cat Dolls ואפילו ריאנה בשירה SOS.
במהלך השותפות שלו בצמד Soft Cell, עבד מארק על פרויקטים נוספים, ביניהם- Marc and the Mambas אשר עימו הוקלטו שני אלבומים במהלך השנים 1982-1983, אשר סימנו את סוף תקופת Soft Cell. הפרויקט הושפע רבות מפלמנקו ספרדי, בשילוב מוזיקת עולם בעבודתו- ממוזיקה תורכית, דרך מקצבים ברזיליים לפולק רוסי. מארק תאר את הפרויקט הזה כ"התמוטטות עצבים מוזיקלית". הסגנון המגוון של ההרכב שם את מארק במקום מיוחד- רגל אחת במיינסטרים ורגל אחת באנדרגראונד, הוא אחד האמנים היחידים שתמיד מצאו את עצמם בנוח במעבר החד מהאחד לשני.
אלבום הסולו הראשון של מארק Vermin in Ermine יצא בשנת 84', באלבום השתתפו חברי ההרכב Marc and the Mambas. כך החלה תקופת הסולו המגוונת והמוצלחת של מארק, שהחלה בכך שהוחתם בחברת התקליטים הגדולה EMI ובשנת 88' פורסם אלבום הסולו השני שלו, The Stars We Are, שכלל את גרסת הכיסוי לשיר Something's Gotten Hold of My Heart, שאחר כך הוקלט כדואט עם המבצע המקורי ג'ין פיטני ויצא כסינגל.
הסינגל הגיע למקום הראשון במצעדים בבריטניה, גרמניה ובארה"ב. האלבום עצמו הפך לאלבום הסולו הנמכר ביותר בארה"ב ומתוכו השיר הנמכר ביותר- Tears Run Rings. מארק אלמונד עבד עם מספר מפיקים נחשבים כמו מייק הדג'ס, טרבור הורן ומריוס דה-וריס. בנוסף לכך עסק בפרויקטים מיוחדים נוספים, כמו אלבום משירי Jacques Brel, אשר הכיל שירים שתורגמו לראשונה לאנגלית, ואף הקליט אלבום שנסונים צרפתיים בפריז שנקרא Absynth בשנת 1989.
בשנת 2000 חזר מארק לעבוד עם דיוויד בל ובשנת 2001 יצאו למסע הופעות של איחוד Soft Cell. הקהל קיבל את מסע ההופעות הזה בשמחה ובחום, והצמד אף זכה שוב להגיע לרשימת ה- Top 40 עם גרסת כיסוי לשירו של פרנקי ווליס- The Night, שיר שאותו היו אמורים להקליט בשנת 1981 במקום Tainted Love. באותה שנה מארק עבר לגור במוסקווה, שם הקליט פרויקט שהפך ליקר מאוד לליבו- מוזיקת פולק ומוזיקה רומנטית צוענית.
תאונת אופנוע קשה, שבועיים בתרדמת והתאוששות
בשנת 2004 עבר אלמונד תחיה מוזיקלית. חזר להופיע בלונדון וזכה לביקורות נלהבות. באותה שנה עבר תאונת דרכים רצינית על אופנוע, וסבל מפציעות אנושות ואף היה בתרדמת כשבועיים. לקח לו זמן להתאושש, והוא נאלץ ללמוד לשיר מחדש. כיום הוא מופיע ואומרים כי הוא נשמע אף טוב יותר מקודם.
אלמונד חזר לאולפן, והקליט את האלבום Stardom Road, שכלל שירים שמספרים את סיפור חייו. הוא רואה באלבום זה את אלבום ההתאוששות שלו מהתאונה. האלבום זכה לביקורות נלהבות מהמבקרים והמעריצים וזכה לתהילה וחשיפה מחודשת. בשנת 2007 התבקש להציג את פרס מפעל החיים בטקס ה- Mojo ללהקת הדלתות. הוא בילה את רוב שנת 2008 בהופעות שונות ואף הקליט והתארח בשירים באלבומים של אמנים גדולים (מארק בולאן, טריס פנה, שרה קרקנל וג'ולס הולנד) ואף ניגן כ-DJ, כחלק מחזרה לכושר ולשגרה של הופעות והקלטות.
בכדי לחגוג את החלמתו הסופית הופיע בבריטניה ביום הולדתו ה-50 אל מול קהל ששאג את שיריו מכל התקופות.
מארק עדיין נהנה לעבוד על מוזיקת דאנס אלקטרונית עם מפיקים מעולם האנדרגראונד, אך ממשיך להקליט את המוזיקה האהובה עליו, פולק ושנסונים רוסיים ובשנת 2009 אף הקליט אלבום נוסף במוסקווה. האלבום מכר מעל ל- 45 אלף עותקים וזכה לביקורות מדהימות.