פסטיבל פאנג'ויה התבסס ב-15 שנותיו כפסטיבל הסטודנטים הגדול בישראל. הגרסה הישראלית ל"ספרינג ברייק" האמריקאי מורידה מדי שנה אלפי צעירים לאילת כדי לחגוג בשלושה ימים של מסיבות פרועות, רוויות אלכוהול ובגדי ים. אחרי שבשנתיים האחרונות התקיים הפסטיבל במתכונת מצומצמת ובצל הקורונה, השנה הפאנג'ויה חוזר גדול מאי פעם.
האירוע המרכזי של הפסטיבל יתקיים ב-4 עד 6 במאי בשדה התעופה הישן של אילת, ממש על מסלולי הנחיתה הישנים. "יש לנו שטח של 30 דונם שהעירייה הקצתה לנו בתוך השדה", מסביר בשיחה עם mako מאור חמון, בעלי הפסטיבל יחד עם מתן מרום וגיא בסר. "זו תהיה הבמה הכי גדולה שהייתה לנו אי פעם וצפויים להיות שם בין 17 ל-20 אלף בליינים. בעבר היינו עושים שני אירועים נפרדים והשנה אנחנו מתרכזים באירוע אחד ענק. כל הקמפוסים יחגגו בו יחד, וביום יתקיימו שבע מסיבות בריכה שונות במקביל. בנוסף, מספר חמון, יתקיימו לראשונה בפסטיבל ערבי קונספט מיוחדים: "יהיה ערב אחד עם קוד לבוש לבן, וערב אחד סטייל מידברן. הבמה ממש מדברת באירוע וזה חלק מרכזי בפסטיבל".
אולי דווקא בגלל השנתיים האחרונות, שבהן לא מימש הפסטיבל את מלוא הפוטנציאל שלו, השנה הגיעו המארגנים וגם קוני הכרטיסים באנרגיות מחודשות: "בשנה שעברה היה לנו אירועים פחות חזקים בגלל האומיקרון ולא היה לנו זמן לשווק", מסביר חמון. "השנה, לראשונה מאז הקורונה, המלונות המבוקשים נמכרו חצי שנה מראש. עשינו אירוע גדול כדי להחזיר את הנחשקות, אנשים יודעים שאי אפשר להשיג חדר באגמים כבר יותר מחמישה חודשים - וזו הייתה המטרה. זה לגמרי הקאמבק שלנו".
הפאנג'ויה מאז ומתמיד הייתה מזוהה עם קו מוזיקלי של מוזיקת EDM ומיינסטרים, ולמרות העלייה המטאורית של ז'אנר הטכנו – בפסטיבל מצהירים כי הקו המרכזי יישאר זהה לשנים הקודמות: "הבמה המרכזית הגדולה היא עדיין על טהרת ה-EDM. הקהל אצלנו חד משמעית עדיין יותר במיינסטרים. עם זאת, תהיה במה נוספת של טכנו שינגנו בה בין השאר הצמד Hard to Tell".
אבל כשהפסטיבל מגיע למימדים גדולים מאי פעם, למה להתמקד רק בדיג'ייז ישראלים ולא להביא שמות גדולים מחו"ל? מארגני הפאנג'ויה מסבירים: "את הסטודנטים, כמו שאנחנו מבינים, זה לא כל כך מעניין. מספיקים להם הדיג'ייז הישראלים ואנחנו לא מרגישים שבמכירה זה משהו שיכול לשרת אותנו ולעזור לנו. אנחנו מעדיפים לשמור על זה אירוע כחול-לבן ולא לייצר תלות בשם של דיג'יי. אנחנו רוצים שאנשים יגיעו לחוויה של הפאנג'ויה ולא כדי לראות שם כזה או אחר".
עם ההצלחה אילת הפכה ליעד נחשק לפסטיבלים רבים שמנסים להתחרות בפאנג'ויה, אבל בהפקת הפסטיבל לא מתרגשים. "אני לא מרגיש שיש משהו שבאמת מצליח לנגוס בנו", אומר חמון. "אני חושב שהניצחון שלנו הוא דווקא זה שאנחנו משאירים את זה סטודנטיאלי".
עם כל הכבוד לדיון על דיג'ייז ישראלים ובינלאומיים, עם השנים הפך הפסטיבל בעיקר להיות מזוהה עם מיניות משוחררת ופרועה, ובעלי הפסטיבל מודעים לכך. "יש גם הרבה חבר'ה שהכירו בפסטיבל והתחתנו, אז אפשר להסתכל על מכמה כיוונים", טוען חמון. "לרבים זה מסמל ליברליות ואנשים שרוקדים בבגד ים בבריכה. יש חבורות שלמות שיורדות לפאנג'ויה ועוברים את החוויות ביחד ומרגישים עם זה בנוח. השנה, לראשונה אנחנו מכניסים גם אזור בטוח. יהיו נציגים שלנו שיהיו שם ויעזרו למי שירגיש לא נוח באירוע, ונדע לטפל בבעיה".