אופק אדנק הוא שם מוכר, למי שהיה שם להקשיב לו. הוא הוציא את "בואי בובה", השיר הראשון שלו כשהיה בן 14 והשבוע, שש שנים מאז שיצא וצבר השיר כמעט כבר 10 מיליון צפיות ביוטיוב ועוד כמה להיטים עם מאות אלפי האזנות בספוטיפיי, אדנק יעלה על הבמה בפעם הראשונה בהופעה משלו עם להקה. "אלבום הבכורה שלי ("מוזיקה שחורה") יצא לפני שנתיים, הייתי צריך לעשות השקה, אבל זה נדחה מעניינים אישיים", הוא מספר בשיחת זום' "הגענו למצב שעכשיו אנחנו יכולים לנוע ולהתקדם, אנשים לא מפסיקים לנג'ס אז אין לי בט".
"זו פעם ראשונה שאני עושה את זה, זה נטו מתוך ביקוש. אנשים באים ושואלים למה אני מחכה - אז הבנתי שאני לא צריך לחכות. יצא לי להופיע בהופעות חיות של אמנים עם כלים חיים וברגע שעמדתי שם וחוויתי אמרתי למה שלא אעשה את זה גם?".
אדנק בן ה-20 עבר לא מעט מאז הסרטון שגרם לו להתפרסם בסצנת הדאנסהול והיפ הופ בישראל, כשהוא בשכונה עם החברים, שותים וודקה רדבול בכוסות מפלסטיק והוא שר את "בואי בובה". הוא הוציא שירים שהפכו ללהיטי שטח ומסיבות כמו "טן טן טן", הופיע בפסטיבלי דאנסהול ורגאיי בארץ והשתתף ב"הכוכב הבא" ב-2019 (שם הספיק להסתכסך עם אסף אמדורסקי).
קצת קלישאתי, אבל מה היית אומר לאותו ילד בן 14?
"קודם כל הייתי אומר לו חכה קצת עם הוודקה, זה לא עכשיו. דבר שני הייתי אומר לו תמשיך כמו שאתה אחי, תעשה את מה שאתה עושה, אתה עושה את זה מצוין. פוגע למטרה. אני מרגיש שאני במסלול, אני מתקדם ואני מתקדם ליעד. אני לא מרגיש שאני מגשש באפלה או הולך סחור סחור עם עצמי".
מה המטרה הסופית?
"להגיע לשלמות במה שאתה עוסק בו. להשלים את הקריירה שלך, אנחנו בני אדם יש לנו זמן בעולם הזה. הדרך למטרה ארוכה אבל בסוף אתה מגיע לשלמות. במצב שלי זה מוזיקה, אני רוצה לאחל לעצמי שבסוף אני אהיה המוזיקאי הכי מדובר, הכי טוב, בעיני עצמי".
קל לקתלג את אדנק בתוך הגטו של הדאנסהול או לחשוב שהוא צריך לצאת במחאה נגד המשטרה והרשויות. וזה לא שהוא לא עושה את זה - כמו שעשה בשיר "המצב של היום" - אבל הוא לא רוצה שזה ייהיה מה שמגדיר אותו: "אני רואה את עצמי כאמן שעושה מוזיקה בדרך הכי טובה. אם תשאל מישהו אחר יכול להיות שהוא ידע מה להגיד עליי, אבל אני לא נשען על מסילה אחת. אני עושה הכל, בגלל זה היעד להגיע לשלמות, כי אתה צריך להתנסות בהכל ולעשות את זה בדרך הכי טובה. אני מחשיב את עצמי אמן. פחות אמן מחאתי או אמן של דאנסהול או ראפר, לצורך העניין. אני זמר, אמן, מלחין וכותב - זה הווייב".
זה אולי נשמע מצחיק לדבר עם אמן בן 20 על תקופות במוזיקה שלו, אבל כשמתחילים בגיל כל כך צעיר, המוזיקה והמסרים חייבים להשתנות בהתאם להתבגרות. קשה להשוות את השירים הראשונים, שכללו שורות הרבה יותר גסות ופחות אלגנטיות, נקרא לזה ככה, לעומת שירים שהוציא בשנתיים האחרונות. "נתתי את הלב", מחפשת אהבה" ו"נמאס מבולשיט" הם דוגמאות קלאסיות.
"החיים משתנים", הוא מסביר, "אם פעם הייתי ילד שכותב ממקום של רגש ואישי, אז הסביבה של הילד ההוא הייתה אחרת, המקום היה אחר. היום אני כבר משכיר דירה, לא גר עם ההורים. נמצא בסביבה של עבודה".
מה זה אומר סביבה של עבודה?
"זה אומר לא להיות בשכונה ולהתחיל את היום 'מה, נקליט היום? לא נקליט היום?'. בסך הכל הייתי ילד ושם נניח כן גיששתי באפלה. הייתי במקום אחר ואם אז זה בא לידי ביטוי בכתיבה והלחנה שלי, אז גם היום זה בא לידי ביטוי, פשוט החיים שלי אחרת. אני גם משדר תדרים אחרים. 'נמאס מבולשיט', כמו שאומרים". כמו שהוא אומר, הוא מתכוון, בשיר שיצא כחלק מאלבום הבכורה ועומד היום על למעלה מ-800 אלף האזנות בספוטיפיי וזכה להצלחה גם בטיקטוק, כשרגע השיא היה כשעדן בן זקן שיתפה אותו בסטורי שלה.
"אחלה עדן בן זקן", הוא אומר כשהוא צוחק, "הפתיעה אותי, ראיתי את הסטורי ואמרתי לה 'יאללה, נו, מתי עושים שיר ביחד?' והיא רושמת לי יאללה נו תכתוב לי שיר. אבל זה נמרח. אני לא שולל. אני זוכר את עצמי ילד שומע את השירים האלה, עדן בן זקן וכל מי שהיום בדור הזה. זה מרגש אותי היום אני יושב עם בזי בי (ראפר מההרכב KGC מקריית גת), ואני בן עשרים אז הפלאשבקים שלי לא מטושטשים כל כך, אני יושב פה עם בן אדם שאני מרגיש שלפני יומיים הערצתי. כנ"ל לגבי סטטיק, כנ"ל לגבי סטפן, כנ"ל לגבי מלא אמנים. ואני מבין שהתדרים שאני משדר היום הם לא כמו פעם".
יצא לך לסגור את ה"סכסוך" עם אמדורסקי?
"אני לא יודע איך להסביר את זה. אני לא מתחרט על מה שאני עושה, אבל כן הצטערתי על זה. עד היום עוקצים אותי על זה. באותו זמן הייתי ילד ששאלו אותו שאלה והוא אמר את האמת. יש אמרה 'אם ילד קטן אומר שאתה מכוער, אז אתה מכוער', ילד לא משקר. אם אתחיל להתחרט על כל מה שעשיתי בעבר... בסך הכל הבן אדם עשה דברים ואני לא מזלזל, אני פשוט לא הבנתי מספיק".
אופק אדנק יופיע ב-25 במרץ, יום חמישי, ב-B-SIDE, תל אביב.