_b.jpg "מארק רונסון מע 3 (צילום: נועה מגר)")
המפיק המוזיקלי והזמר מארק רונסון, שיופיע הערב בביתן 1 בתל אביב, נפגש הערב עם בני נוער ישראלים ופלסטינים ב"מרכז פרס לשלום". הנערים הישראלים, הלומדים בתיכון בויאר בירושלים והנערים הפלסטינים, הלומדים בתיכון איברהימיה ובמכללות ביר זית ואבו דיס במזרח ירושלים, סיפרו לרונסון על שיתוף הפעולה ביניהם בפרויקט חינוכי לו שותפים גם בני נוער גרמנים. רונסון עצמו אמר להם:"להיות כאן זה מעורר השראה, זה לא מה שרואים בחדשות".
-מה מעורר בך השראה?
"אהבה, אולי זה קלישאה. לפעמים נכנסת לי מנגינה לראש ואז אני מתיישב ליד הפסנתר. זה יכול להיות בכל רגע ביום, במיוחד כמו פה, בשמש הזו, אני בטח אכתוב שירים בהשראה של המקום הזה".
-איך התחלת?
"שהייתי בן 19 הכרתי את הראפרים כשתקלטתי, וכשהוצאתי אלבום התקשרתי אליהם. בילדות ההורים שלי היו פרועים והייתי מתעורר בלילה ומגלה 200 אנשים שיכורים בבית. ישבתי מול הרמקולים והעמדתי פנים שאני מתופף, עד שאחד החברים של ההורים אמר להוריי לקנות לי תופים".
"כשאני מנגן, זה מאחד אנשים"
"בגיל 18 נכנסתי להיפ הופ והתחלתי לתקלט. לא הצלחתי במשך עשר שנים, עד שפגשתי את לילי אלן ואיימי ווינהאוס. ראיתי מפיקים שהצליחו יותר ממני, אבל המשכתי לעשות את מה שעשיתי. כששמעתי את המוזיקה שלי בפעם הראשונה ברדיו התחרפנתי.
על הופעתו בישראל סיפר רונסון: "ניסיתי להביא את 'גוסט פייס קילר' אבל הרבה ראפרים לא אוהבים לטייל בעולם. ההופעה שלי איתו בלונדון הייתה שיא של חיי. אנחנו עובדים על אלבום חדש יחד".
-מי הוא הזמר אהוב עליך?
"סטיבי וונדר, אבל זה קשה כי זה משתנה כל הזמן"
-למה חשוב לך להיות פה?
זה קלישאה, אבל אני מאמין בשלום. ניגנתי מול מוסלמים, נוצרים ויהודים, ואני חושב שלמוזיקה יש כוח. כשאני מנגן, זה מאחד אנשים. אני רוצה להשתמש בשם שלי כדי שיראו שיש פרויקטים כאלה".
*מארק רונסון בישראל במסגרת XL Nightlife Festival.