היה די מדהים לראות אמש אלף איש ממלאים את הבארבי בהופעה של להקת איפה הילד. מאז שחזרה הלהקה לפעילות לפני כשנה לא הופיע במועדון, שנחשב לאחד ממועדוני הרוק המובילים בארץ (אם לא המוביל שבהם), אבל אתמול כבר הכריז סולן הלהקה חמי רודנר מעל הבמה: "אנחנו עכשיו כאן בבארבי, זה הבית הטבעי שלנו, חזרנו הביתה".
תחושה שהרוק חוזר
ועם החזרה לביתו של הרוקנ'רול הישראלי בעשור האחרון חזרה איפה הילד גם לרוקנ'רול. המוזיקה תמיד היתה שם, גם בהופעות במקומות אחרים במהלך השנה האחרונה, אבל אמש חזרה הלהקה לאווירה, לאנרגיות, לנתינה בראש; חזרה לזרועות הקהל שהיה צמא ורעב לרעש הגיטרות שלה, למלודיות שאותו רעש עוטף, ללהיטים, לנגינה המחוברת של אסף "בובי סטאר" מרוז בתופים, חמי רודנר בבס ושירה ואסף שריג ואופיר בר-עמי בגיטרות ושירה; חזרה לתחושה שהנה קורה כאן דבר גדול, שלצד החזרה של מוניקה סקס למעמקי הפלייליסט והאלבום החדש של כנסיית השכל (שלא יכול להיות פחות מטוב מאוד) - הרוק חוזר, ולא סתם הרוק, אלא הישן והטוב מפעם, זה שגדלנו עליו.
איפה הילד נתנו לקהל את כל מה שהוא רק יכול לבקש מהם (פרט ללהיטים מקריירת הסולו של רודנר, שהם סיפור אחר לגמרי). פתחו עם "זמן סוכר", שיר הנושא של האלבום ההוא, המיתולוגי (כשעוברים את ה-15 שנה מצאתו של אלבום הוא כבר יכול להיחשב מיתולוגי) ובהמשך לא חסכו בשירים מתוכו: "השמיים הגבול", "מה שעובר עלי", "העצב שלה", "מסיבת התה של עליזה" (שירה: אסף שריג), "איפה הרוח", "אחד אלוהים", "נפלת חזק" ו"אמריקה קרובה" כהדרן אחרון.
כוכב חדש האיר הלילה
ביניהם נוגנו להיטים משלושת האלבומים הבאים של הלהקה: "בתוך התחתונים", "השדים הירוקים", "אמצע הקיץ" (שירה אסף שריג), "אהובה הקטנה" (שירה אופיר בר עמי), "לבן בחלום שחור" ו"מישהו שומע אותי" מהאלבום השני. "זוהי סדום" ו"הביאו את הסתיו" מהאלבום השלישי. "כוכב חדש" ו"רק בשביל לקבל חיבוק" מהאלבום הרביעי, ושני שירים שיצאו בשנה האחרונה: "מנסה" ושיר המחאה "אני במצב", שראה אור ממש לאחרונה. איפה הילד עפו עם השירים האלה, והקהל עף איתם.
>> כנסיית השכל מהאלבום החדש: "כלבי הגשם"; גם דיאנה גולבי ברוקנ'רול