נינט טייב זוכרת מצוין את פסטיבל ערד מ-2009, בו עלתה על הבמה למה שנראתה אז הופעה רגילה לבצע שירים מאלבומה השני, "קומוניקטיבי" שיצא באותה שנה, ובמקום חטפה מהקהל קריאות בוז וקללות. הקהל, שחלקו כינה אותה גם כ"זונה", יצא חלקו באמצע. ההופעה היא אחת מהזכורות ביותר של הזמרת, ועכשיו יותר מעשור אחרי, הזמרת התראיינה לעיתונאי רוני קובן בכאן 11, וצללה לזכרונות העבר שאולי הייתה מעדיפה לשכוח.
"הגיע הדיסק השני שאת עושה עם להקת רוקפור", קובן פותח. "והוא סוף סוף מה שאת רוצה, ואת באה לפסטיבל ערד עם הדבר שאת כל כך אוהבת...", אבל בעצם, למרות היצירה שנינט כל כך התגאתה בה, התרחשה חוויה קשה, שגרמה לכולם, כולל קובן, לשאול מה קרה באותה הופעה מדוברת?
"אז מה שקרה זה שעליתי לבמה והשקנו שם את האלבום וזה אלבום שהוא לא קל לעיכול", היא מודה. "היום אני יודעת להגיד את זה. זה אלבום פצצה, אוקיי? אלבום טיל, שמכר אולי 6,000 עותקים, אבל זה אלבום... אני גאה בו ברמות, באמת.
"אני מתחילה לשיר", היא עונה, "וכאילו שיר ראשון, שני, וכאילו לא ממש מגיבים בהתחלה. ואז נגיד בשיר השלישי, אני מתחילה לשמוע כל מיני צלילים, חדשים, צלילים שהם יותר בעיצור שלהם, הם בכיוון ה... זה לא ה... זה .... ואני עוד לא מבינה מה אני שומעת. לאט לאט אני אני מתחילה לקלוט שאנשים צועקים לי בוז. וזה היה "בוז! בוז!". ממש צועקים, אז זה היה צעקות איומות של בוז וקללות".
קללות קללות? קובן שואל.
"אני לא יודעת אם מותר להגיד את זה בטלוויזיה, אבל אני אגיד. הם צעקו לי 'זונה, יא זונה, תרדי מהבמה, מה את עושה?'. וממש צועקים עליי וזורקים עליי בקבוקי פלסטיק. אני שרה את השירים ואני בהלם. ואני אומרת לעצמי, "אם את עכשיו יורדת מהבמה, כל החיים שלך את הולכת לוותר כל פעם כשקשה. ונשארתי על הבמה וסיימתי את ההופעה. בקושי רב, כי אני גם לא יכולתי לשיר, כי אני רוצה לבכות".
"ואתה יודע", היא ממשיכה, "הבכי והשירה זה על אותו מיקום (בגרון). אז ממש הייתי צריכה כאילו להחניק את הדמעות כדי להמשיך לשיר, והמשכתי לשיר. זו הייתה בחירה מעולה. באמת. שלי. ממש בחירה טובה. כי היו לי המון רגעים קשים.
וכישרדת מהבמה?
"ירדתי מהבמה ואז אחד ה... טוב, לא יודעת אם לקרוא לו 'עיתונאי', אחד הכתבים, דוחף לי מיקרופון לפרצוף עם מצלמה והאור עליי, כאילו על הפרצוף, עם מצלמה, והוא אומר לי 'נינט, מה צעקו לך שם?' . ואני כאילו אומרת 'מה מה צעקו?'. מה, אתה דביל? קודם כל מה אתה שואל אותי את זה? מה לא שמעת מה צעקו? כולכם שמעתם מה צעקו, מה אתה עכשיו משחק אותה, 'מה צעקו?'. אז אמרתי: "אני ממש רוצה ללכת הביתה", ואז נכנסו לוואן, ובוואן הייתה דממת אלחוט. פשוט היה אפשר באמת לחתוך את זה עם סכין, ואני כאילו... לא הפסקתי לבכות בלילה הזה ובהרבה לילות אחרי".
לצד הרגעים הקשים, נינט טייב גם מאוד חיה את ההווה, בו היא שופטת ב"כוכב הבא" בקשת 12. ב"הכוכב", יואב צפיר במאי התוכנית, לא ממש דוחק בה לבצע את השירים שלה כמו עם חבריה לפאנל השופטים: קרן פלס, רן דנקר, ונוספים: "נגיד כשיואב צפיר הבמאי לוחש באוזניה לקרן פלס, 'בואי תשירי איזה להיט'", קובן שואל, "או רן דנקר,' יאללה, תנו', או סטטיק (ששפט בעונה הקודמת), 'תנו לי את הלהיטים שלכם", את יושבת שם ו-?
"אתה יודע, השירים שלי לא בדיוק מושמעים ברדיו, זאת אומרת, ההצלחה שלי לא מגיעה מאיפה שההצלחה של חבריי השופטים מגיעה. וזה הבדל מאוד מהותי. אם שמים שיר של קרן, או רן או שירי, או אז היה סטטיק ובן אל וכל הקהל שר ואז אני חושבת לעצמי 'אם ישימו שיר שלי הקהל לא ישיר אותו', זה איפה זה פוגש אותי".
וזה עצוב לך?
"תראה אם זה היה קורה לפני כמה שנים... יש מצב שכן. אני רוצה לחשוב שלא כי הדרך שלי היא פשוט דרך אחרת. אני בחרתי בדרך אחרת והדרך שלי היא יותר ארוכה. וזה בסדר".
הראיון הוא מתוך פרק הסיום של התוכנית "פגישה עם רוני קובן", שתשודר הערב (שני) בכאן 11.