1. כש-MOOD של 24k גולדן ואיאן דיור יצא ב-2020, היה משהו בריף הגיטרה שתפס את העולם בגרון וסירב לשחרר במשך כמעט שנה. השיר הזה בעצם סימן את חזרתן של הגיטרות למרכז הבמה, אחרי לא מעט שנים בהן שלט ההיפ הופ בראש פירמידת המיינסטרים העולמי (או לפחות את השילוב של גיטרות עם היפ הופ). סוד הקסם של MOOD היה לאו דווקא בצמד הראפרים, אלא ביוצר שמאחוריו: עומר פדי הישראלי.

    בהתחלה פדי תוייג בכלי התקשורת האמריקאיים כגיטריסט עילוי, אבל אחרי שעבד על מגה להיטים כמו MONTERO (Call Me By Your Name) (שגם במקרה הזה כולל גיטרה לכל אורך השיר) ו-STAY של ג'סטין ביבר ודה קיד לארוי, הוא הרוויח את הטייטל מפיק וכותב. לפני כחודש הגיע עוד שיר שנשמע כמו להיט שהולך להישאר בראש המצעדים לאורך זמן: UNHOLY של סם סמית' וקים פטרס, עליו פדי עבד יחד עם בלייק סלאטקין ואיליה סלמנזדה.

     

    פטרס כנראה אהבה את החיבור עם פדי, כי הוא נמנה גם בין היוצרים של הסינגל הבא שלה, If Jesus Was A Rockstar, ביחד עם עוד איזה אחד, מקס מרטין - רק אבי הפופ האמריקאי. בעיקרון, אחרי השיר הזה אפשר לומר שהישראלי כבר עבד עם כל המפיקים הכי בכירים בתעשיית המוזיקה, מבני בלאנקו דרך צ'רלי פות' ואיליה ועד לראיין טדר (סולן וואן ריפבליק).

    ההתלבות מפדי לא מסתכמת רק בגאווה פרובינציאלית. זה באמת סיפור די מדהים על נער בן 16 שעבר עם משפחתו ללוס אנג'לס, בנה את עצמו בתוך תעשייה שמבוססת על כוח, קשרים וכסף ועכשיו מוצא את עצמו בגיל 22 יושב בחדר עם המפיקים הכי משפיעים בעולם המוזיקה, ועוזר לעצב את הסאונד העולמי הבא. את המוזיקה שכולנו נשמע בשנים הקרובות. נועה, נגה, מרגי, נטע - הכל טוב ויפה, אבל הכוכב הישראלי האמיתי כבר עשה את הפריצה שלו.

  2. פילהרמוניה של קלישאות. עומר אדם כנראה מאוד אהב את החיבור שלו עם טונה, ועכשיו הוציא את "פילהרמוניה של טירוף" שמורכב מעשרות משחקי מילים. אז א': מיצינו את משחקי המילים כבר ב"מתוק שמרלי" ב-2015 של אליעד, וב': יש סיבה שמשחקי מילים נשארו בטריטוריה של ההיפ הופ. מספרים שאמינם היה מסתובב עם מילון בכיס בשביל להרחיב את הלקסיקון שלו, אבל במקרה של עומר זה נשמע כאילו השיר נולד באזור התגובות של סטטוסים מצייצים.

    זו אולי הפעם המיליון שהדעה הזו נכתבת פה - אבל עומר אדם צריך ניהול אומנותי, בהול. מישהו שמסתכל על הקריירה שלו מלמעלה ויכול לעזור לו לאמץ קו מוזיקלי אחיד עם אסטרטגיה, כראוי לזמר בסדר גודל שלו. עד אז הוא אולי ימשיך לגרוף לייקים, אבל במציאות הקריירה המוזיקלית שלו נמצאת בסכנה.

     

  3. ריהאנה לנצח. עם כל הכבוד לקאמבק של ביונסה, החזרה של ריהאנה לקדמת הבמה - ליטרלי הכי קדמית שיכולה להיות, מופע המחצית של הסופרבול - מצליחה לעשות לנו דברים אחרים בגוף. השבוע דווח שהיא כבר הקליטה שני שירים חדשים שייכללו בפסקול הסרט של מארוול הפנתר השחור: ווקאנדה לנצח. הפסקול של הסרט הקודם בסדרה היה באחריותו של קנדריק לאמאר, ויצאו משם כמה להיטים כשהעיקרי בהם הוא All The Stars.

    לא סתם ריהאנה שומרת על שתיקה מוזיקלית כבר שש שנים. באחד הראיונות שלה השנה היא בעצמה הודתה ש-ANTI היה ויהיה האלבום הכי טוב שלה, ושהיא מסתכלת על הפרויקט הבא שלה בצורה אחרת. כשלצדה בן הזוג אייסאפ רוקי (הידוע במוזיקה האקספרימנטלית שלו), אנחנו סומכים עליה שלא תאכזב. היא חייבת את זה למעריצים. 
     

  4. מאדם לאדם. אחיו הצעיר של עומר, גל, הוציא השבוע את "משוגעת" יחד עם נורוז. במקרה של הבן הצעיר במשפחת אדם, זו הפעם הראשונה ששיר שלו נשמע כמו להיט. הוא אמנם לא מהודק עד הסוף והפזמון לא טוב כמו ב"דובשנייה", אבל אין ספק שבשבילו זה שדרוג לעומת "דיסקו מזרחית" שהוציא לפני כמה חודשים או "אין אותי יותר" שנשמע כמו שיר שאחיו הגדול פירגן לו. אגב, לעומת שיתוף הפעולה של נורוז עם סקעת - "בלגן", ב"משוגעת" הכישרון של הראפר הצעיר גם בא לידי ביטוי עם שורות כמו "נראלי היא חושבת היא ברונדו לונדון / שאלתי אם הייתה ענתה לי עוד לא", והוא בעיקר לא מרגיש תלוש. בעצם, זה נשמע כמו חיבור מאוד הגיוני ואפילו מתבקש.

    את הקליפ הפיק אלון דניאל ואת השיר עצמו הפיקו הצמד Triangle, עמית מרדכי ועידו נצר, שבשקט בשקט הופכים למפיקים המובילים בישראל. הלהיטים הגדולים שלהם עד כה היו "יהלום" ו"דובשנייה", וכשמחברים אליהם את "משוגעת" אפשר לשמוע סאונד אחיד של פופ-אלקטרוני-ים תיכוני עם באסים כמו שהישראלים אוהבים.


  5. לאבה דום, מפיק ודיג'יי תל אביבי שמוכר בעיקר למי שיוצא לבלות באיזורי התדר בבית רומנו ודרום העיר, הוציא השבוע איפי בכורה: גנגסטה רגיש. לאבה הוא מסוג האמנים שהראפרים שאתם הכי אוהבים, אוהבים. לא בטוח שהשירים מספיק נגישים לקהל הרחב, אבל מי שלא יבוא עם דעה קדומה על מוזיקה יעוף על השירים באחריות. בשירים "נשמה טהורה", "ארבע שלוש", "צ'וצ'ו" ו"סקיני לג'נד" הוא מצליח לזגזג בין רצינות רומנטית לשטותיות ממכרת.