"את השיר כתבתי לפני כמה חודשים, לא כזה מזמן, בזמן שישבתי מול איזו תוכנית ריאליטי של מוזיקה", מספרת ליאל ארבוב בשיחה עם mako מוזיקה על "כל הכוכבים על המסך", השיר שהוציאה לפני כשבוע. "זה הציף בי כל מיני דברים, חוסר ביטחון. פתאום יצא ממני מין וידוי כזה על כל החוויה שעברתי לפני כמה שנים באיזו תוכנית ריאליטי. פתאום היה מן רצף כזה, מול הטלוויזיה, מול ההורים שלי, מסתכלת על המסך, על המתמודדים המדהימים האלה. פתאום קיבלתי פלאשבק ממה שבאמת קורה מאחורי המסך ותוך 10 דקות יצאו אליי אינסוף מילים של הסיפור הזה".
למה דווקא כל הכוכבים על המסך?
"ואוו, קודם כל, זה פשוט יצא ממני בלי שום מחשבה. כשאני חושבת על זה, אנחנו מסתכלים על המסך ורואים את כל הכוכבים על המסך: הכל נוצץ, הבגדים, הכל נראה מושלם, הכל נראה הכי נכון הכי מדויק. אפילו מעורר קנאה למי שרוצה להיות על המסך".
אבל?
"אבל... מה שבאמת שקורה שבצד השני, מה שעובר על אנשים, בזמן שבקהל מסתכלים עליהם ומול המסך אומרים איזה מקסים ואיזה זוהרים, זה לא תמיד אמיתי. לפני שהייתי בתוכנית ריאליטי, הייתי מסתכלת על הכוכבים, היצר של הקנאה, איך אני רוצה להיות במקום שלהם, ועד היום זה אפילו מתעתע בי. אני שוכחת שיש שם אנשים שעוברים דברים וחווים דברים, והחוויה של תוכנית ריאליטי היא לא פשוטה בכלל. עד היום אני מסתכלת על המסך ורואה את הכוכבים, ואני על הספה. לא עושה עם עצמי מספיק, לא מספיק טובה. זה ישר מערער לי את הביטחון העצמי. אבל זה לא נכון, מי שעל המסך עובר דברים, כי זה לא פשוט להיות שם, אבל העטיפה שזה נמצא בה, זה כדי למכור לקהל איזה מוצר. אבל בסוף יש שם בני אדם אמיתיים".
את מתחרטת שהלכת?
"זו שאלה. הסיבה היחידה שאני לא מתחרטת, זה כי הייתי בת 15, עכשיו אני בת 24. זה פתח אותי להכיר מפיקים אמיתיים בתעשייה. פתאום אני עובדת באולפנים וזה הכניס אותי מגיל צעיר, למה שחברים שלי נכנסו אליו רק בשנה-שנתיים האחרונות. גנזתי שני אלבומים ועל זה אני שמחה. יצא לי לעבוד באופן רציני מגיל צעיר, אבל אני מתחרטת שהלכתי מגיל צעיר ולא הקשבתי לאינטואיציות שלי שאמרו לי לא ללכת, אני לא מוכנה, אני לא בשלה, יקטלו אותי על החוסר בשלות שלי וזה באמת קרה".
"יומולדת 16 וטוקבקים הורגים אותי להשאר חודשיים במיטה האף שלך גדול מדי אוי זה גדול עלי ואני מאמינה לכל מילה"
מתוך "כל הכוכבים על המסך", ליאל
"כל הכוכבים על המסך" הוא הסינגל הרביעי של ליאל (24) בשנה האחרונה. את הדרך המחודשת שלה בעולם המוזיקה היא פתחה עם "תרשום" שחווה סוג של הצלחה ונוגן ברדיו, אחר כך הגיעו "צא לי מהנוף" ו"ילדות עצובות". לאחרונה היא סיימה לימודי מוזיקה ברימון והחלה להרים הילוך בכל הקשור לאלבום הבכורה שלה.
במהלך השיחה היא מסבירה בעצם מה כן גרם לה להשתתף בדה וויס ב-2014, אותה חוויה שצילקה אותה כפי שניתן להבין מהשיר החדש. "הייתי נורא צעירה והסיבה שהלכתי היא שהייתי בכל מיני לייבלים שרציתי לחתום אצלם, והם אמרו לי 'אין בעיה, תלכי לריאליטי ויהיה על מה לדבר'. הייתי בת 15, לא הרגשתי בשלה, בגיל הזה כל דבר מפרק אותך ולחצו עליי ולחצו עליי, וכשאנשים כאלה לוחצים עליך - הם יודעים על מה הם מדברים. הייתה לי חוויה מאוד מטלטלת".
היום את מרגישה חסינה יותר?
"מי שיגיד לך שהוא במאה אחוז חסין, אפילו הגדולים ביותר, זה לא נכון. גם האמנים הכי גדולים מסתכלים על הטוקבקים. ויש תהיות אם מישהו לא אוהב אותי או שונא. אני כן יותר חסינה, כי אני בהבנה שאם כולם אוהבים אותי, אני כנראה עושה משהו לא נכון. לכולם יהיו דעות, אפילו האמנים הכי גדולים יש עליהם חילוקי דעות. אז היום יש בי משהו יותר שלם, יש את מי שאוהב אותי ויש את מי שלא. וזה בסדר, זה אמנות. אבל היום זה לא שובר אותי כמו פעם. פעם הייתי שומעת מילה, קוראת טוקבקים, 'אמא שלה מתביישת בה', 'אבא שלה קנה לה את הכרטיס כניסה', זה היה בגיל שזה שובר אותך, לא הייתי יוצאת מהמיטה. הייתי משותקת. לקח לי המון שנים, אבל בסוף חזרתי. אגב, מלא אנשים שהיו איתי באותה שנה בתוכנית היום רושמים לי הודעות. שתי בחורות כתבו לי אני לא חזרתי לעשות מוזיקה".
מה ענית להן?
"קודם כל, מתי שהן רוצות הן מוזמנות לעשות מוזיקה עם אנשים שעושים מוזיקה מאהבה. אבל שאני מבינה, כי גם אותי הטראומה הקפיאה כמה שנים. חבל, אם זה בלב שלהם, אז חבל. יש כל כך הרבה טוב במוזיקה ולא הכל ככה, זו חוויה כל כך מטלטלת אבל היא מדהימה למי שמגיע אליה מוכן, אבל למי שלא בשל ולא יודע מה הולך לקרות. תראה כמה שנים עברו, עוד מעט 9 שנים".
היית לבד, בלי ההורים ?
"ההורים שלי היו. הם עד היום הם איתי בקריירה, אבל היום יש יותר מודעות לדבר הזה. זה היה נראה נוצץ ומבטיח, אף אחד לא ידע מה זה יכול לעשות לנפש. היום הסיפור כמה שהסיפור הזה צילק אותי, הוא מאחורי. הוא עשה לי עור של פיל. כבר חוויתי את הנורא. אני אגיד לך מה... מאז שהוצאתי את השיר מלא שואלים אותי, תגידי את נגד? אז ממש לא. עד היום מבקשים ממני לחזור לעשות ריאליטי ויכול להיות שאני באמת אעשה. אבל מה שכן אני אגיד, מי שמגיע בגיל 'של עשרה', חייב להיות, אולי היום יש היום איזו תמיכה נפשית, איזו הסברה, אולי פסיכולוג שיסביר מה יכול לקרות ואיזה טלטלות זה הולך להביא איתו".
"ואיך יוצאים מזה? איך מתגברים על זה? הכישלון שלי פרוס על המסך של חצי מדינה איך שוברים את החוזה? איך יוצאים מזה?"
מתוך "כל הכוכבים על המסך", ליאל
אז אם היום מציעים לך ריאליטי מוזיקה?
"שאלת השאלות... שואלים אותי, אפילו ביום חמישי שוב התקשרו לשאול אותי על איזו תוכנית ריאליטי. אם אני אדע אני מבטיחה להגיד. זה משהו שמי שעובר טראומה, הוא אומר לעצמו אני לא אחזיר את עצמי למקום הזה. אבל מצד שני אבל אם אני כבר גדלתי ואני במקום אחר, למה שאני לא אקח את זה לטובתי ואשתמש בדבר הזה שיכול להיות פלטפורמה מדהימה אם יודעים להשתמש בזה בצורה הנכונה".
לפני "כל הכוכבים", ליאל הוציאה כאמור את "ילדות עצובות" שעוסק בחרדות וכולל שורות כמו ילדות עצובות לא ישנות בלילה, הן סופרות משאלות שעוד לא התגשמו, ילדות עצובות לא מגלות שרע להן, הן שומרות הכל בבטן, זהו כוח על עצום". היא מודה שהיא לא קישרה אף פעם בן השירים: "כתבתי על עצמי, על החיים שלי. על ההתמודדות שלי עם חרדות וחוסר שינה בלילה. דבר שבא ביחד אצלי. אני יכולה להגיד שבאותה התקופה, אחרי התוכנית, כן התגברו לי החרדות אבל היום זה לא. אני לא חושבת שיש קשר ביניהם, אבל באותה תקופה זה היה מאוד רלוונטי אם הייתי כותבת את ילדות עצובות".