"כדי לבנות משהו מחדש צריך להגיע הרס ואולי אם הקורונה תחזיק מעמד, תתגבש חשיבה אחרת - הסמכויות יעברו לקהילות וועדות ציבוריות שינתבו את הדברים אחרת גם בפן הכלכלי. הקורונה עשויה להיות ה- D9 שישנה הכל – בחינוך, באמנות, בתעסוקה ואני מדבר על כל העולם. יש תחושה שאנחנו בסוף עידן ותחילה של אחד אחר כשאף אחד לא יודע איך באמת מרגיש פוסט-מודרניזם". עברו שנתיים מאז שמיכה שטרית התבטא כךבראיון שקיימנו כאן ב-mako מוזיקה. זה נשמע אפוקליפטי בזמנו אבל לפחות בתחום התרבות הוא לא היה היחיד- רבים בתעשייה חשבו כמוהו וטענו שכלום כבר לא יחזור להיות אותו דבר. החששות של אמנים, מפיקים ובעלי המועדונים היו גדולים ואי הוודאות שיבשה לרובם את כל מה שהכירו.
לשמחתנו תשפ"ב הוכיחה את ההפך הגמור וניפצה בבת אחת את כל הספקולציות והתרחישים המאיימים. הכל חזר לקדמותו ויש שיגידו אפילו שהקיץ האחרון היה מוגזם מדי בכל הנוגע להפקות גדולות. אלמוג שריד שעובד בשותפות עם הזאפה ומפיק את מופע האיחוד של שבק ס, היה בין אלו שלא חששו ופעל כמעט כרגיל גם בשיא המשבר: "ידעתי שהכל יתפוצץ והרגשתי מהיום הראשון בסגרים שברגע שהכל ייפתח - נחזור לעבוד בווליום של 200 אחוז בעקבות הביקוש הענק שהלך והצטבר אצל הקהל. מי ששרד את התקופה, נהנה מהפירות ומי שלא הייתה לו סבלנות במהלך הקורונה - הפסיד".
אחת מחברות ההפקה הבולטות היו "טומיקס" שתחת ידיה התקיימו השנה פסטיבל ג'נסיס השני, ערב המחווה למאיר אריאל, "כל הקופה", חגיגות 25 לדג נחש, חגיגות 25 לאינפקטד מאשרום ועוד. איתי פיינגולד, מנכ"ל טומיקס, היה בין האופטימיים שעקבו בדריכות ומצא דרכים להכין את השטח באופן מיטבי ליום שאחרי: "אנחנו למעשה הקמנו את טומיקס תוך כדי הגלים ואי הוודאות בין לבין הייתה מתסכלת מאוד, אבל עדיין הצלחנו להוציא מיזמים מאוד מרשימים. את המכירה לג'נסיס הראשון פתחנו עוד לפני שנגמר הסגר השני תוך כדי תנועה. מראש יצאנו לדרך במטרה ליצור מיזמי תרבות פורצי דרך ושונים בתכלית ממה שיש בדרך כלל. ג'נסיס נתן לנו הרבה רוח גבית, כי יחסית לפעם ראשונה מכר בצורה חסרת תקדים".
ג'סטין ביבר אמנם הודיע בשבוע שעבר על ביטול הופעתו בארץ אבל בשנה האחרונה הספיקו להופיע כאן מארון 5, קאונטינג קרואוס, מאלומה, דיפ פרפל, הפיקסיז, פול אנקה ועוד. לצד פסטיבלים ותיקים שחזרו בענק כמו אינדינגב או יערות המנשה (סנטרל פארק) צצו גם כמה חדשים כמו שוגה, c-sound ופסטיבל שיר היונה.
בנוסף לכל אלו, אחת ההשפעות החיוביות של הקורונה, הם הרעיונות החדשים שפותחו (בזמן העודף שהיה לחלקנו לחשוב) ופורמטים שפתאום השנה הצליחו בגדול. מיכאל אבשלום, המנהל של ג'ימבו ג'יי המציא את "חתול בשק" סדרת הופעות בבארבי שעושה סולדאאוטים בקצב מסחרר: "זה רעיון שרץ אצלי בראש לפחות שנה וחצי. בשלהי הקורונה, כשחשבתי איך אנשים יצרכו תרבות ביום שאחרי - היו מבחינתי שתי זוויות לעניין. קודם כל, לי באופן אישי כמעט אין סיכוי להיחשף לאמנים שאני לא מכיר או לאמנים שנחשבים נכסי צאן ברזל. כנראה שלא אשקיע זמן בהגעה להופעה שלהם כי אמצא כנראה משהו חשוב יותר לעשות.
"ברמה השניה - הנחתי שאחרי הקורונה, אנשים יצאו בשן ועין מהמשבר הכלכלי וכדאי לפתח פורמט שבו אנשים יכולים לשלם נמוך מהמקובל. מה שנולד מזה הוא "החתול בשק" - שלם כפי יכולתך ותגיע לאירוע שבו אין לך מושג מי יופיע. האירוע הראשון היה ב-13.6 ולא צפינו כזו הצלחה. קיוויתי שיאהבו ונוכל להמשיך לרוץ אבל מבחינתי לקחתי תאריך אחד - מאז כבר הפקנו 4 שבהם קרו שילובים בלתי צפויים בעליל כמו איפה הילד, שריף, מני בגר, מושיק עפיה, לוסיל קרו, יציאת חירום וטדי נגוסה. בחורף כבר פתחנו 3 אירועים נוספים".
למרות ההצלחה הענקית, הקונספט לא צפוי להתרחב למקומות נוספים בארץ מבחינת מיכאל: "כרגע הפורמט קורה רק בבארבי כי הם שותפים אמיתיים לפרויקט. זה לא היה קורה בלי שאול (מזרחי) ועבודתו הקשה על הפרויקט אז בראייה שלי, המועדון הוא היחיד שבו זה יכול לקרות. חשוב גם לציין את כל האמנים שזורמים איתנו על הרעיון ומשתפים פעולה באופן מעורר השראה במיוחד".
כמו בכל תחום, הנסיקה לא נמשכת לנצח ובאיזשהו שלב אחרי שהתחילו להתרגל לסולדאאוטים, המפיקים התחילו להרגיש שהביקוש יורד. אלמוג שריד מסביר: "הדברים התחילו להירגע בקיץ האחרון והורגשה ירידה משמעותית. אחרי ההתלהבות פתאום היה 'אובר' של הפקות ופתאום היה יותר היצע מביקוש - כולם העמיסו אירועים בהגזמה עד שזה התאזן. הרבה אנשים חזרו לחו"ל ורוב ההופעות היו ריקות בקיץ האחרון. אני יכול לומר שבקיץ הקודם וגם בחורף הייתי כמעט במאה אחוז תפוקה, אפריל ומאי גם היו חזקים ואז התחילה ירידה הדרגתית עד ל- 55% תפוקה. המגמה נמשכה ביולי ורק עכשיו בספטמבר- מתחילים שוב לחזור למספרים הטובים אחרי שאנשים חזרו מחו"ל".
גם פיינגולד חש באותם שינויים בהרגלי הצריכה של הקהל: "הרבה יסכימו איתי שלמעשה גם השנה הייתה עדיין מאוד לא צפויה והרגלי הצריכה של תרבות במדינה מאוד השתנו ולא התקבעו. בדיוק כפי שבתחילת השנה, הייתה נהירה לבמות, כך התחילה באפריל נהירה ענקית לשדה התעופה. המון אנשים בסביבה שלי טסו לפסטיבלים בחו"ל וכבר בפסח היה לנו יותר מורכב למכור כרטיסים לאירועים. סוכות הקרוב עוד לא ידוע כי התנודתיות בשוק ממשיכה להיות מסובכת ולא צפויה".
שלושת המפיקים שהשתתפו בכתבה הסכימו שנכון לעכשיו, הקהל הישראלי חזר פחות או יותר לעצמו ולהרגלי צריכת התרבות שהכרנו לפני המגיפה. לצערנו זה לא אומר שום דבר על תשפ"ג כי המופעים הבינלאומיים והפסטיבלים הגדולים, מתבטלים בישראל באופן תדיר יחסית מכל הסיבות הלא נכונות גם בעולם ללא קורונה.