כבר שנים שמייק וויליאמס נחשב לאחד השמות שהגרעין הקשה יותר של סצנת ה-EDM מעריך. הדיג'יי ההולנדי, שבגיל 14 כבר הופיע במועדונים מול מאות אנשים, ובגיל 20 כבר שחרר טראק בלייבל של טייסטו ואחרי מיליוני האזנות לרמיקס שלו בסאונד קלאוד, היה כבר ממוקם במקום ה-54 ברשימת 100 הדיג'ייז המובילים של המגזין DJMag, אלא שאז החליט לקחת הפסקה מלהופיע.
"כולנו עברנו כמה שנים קשות בחסות הקורונה. בשבילי, המעבר מלהיות בטורים כל הזמן, לשום דבר, היה לא פשוט, אבל המכה הקשה הגיעה דווקא בסיום הקורונה", הוא מספר על ההחלטה לקחת הפסקה בשיחה עם mako. "יחד עם דברים אישיים ומשפחתיים שעברתי, פשוט לא יכולתי לעמוד בזה, אז אמרתי לעצמי 'אני בטח לא יכול לחזור להופיע ולהרגיש את הלחץ הזה'. לקחתי פסק זמן ואני מאוד שמח שהמעריצים גילו הבנה".
איך ניצלת את הזמן הפנוי שהיה לך?
"הייתי המון עם חברים ועם המשפחה, לקחתי הכל בקלות. ביליתי גם בסטודיו כהרגשתי שאני רוצה לעשות מוזיקה, אבל ללא הלחץ שמלווה בדרך כלל בקריירה. זו הייתה הפסקה של חצי שנה בערך – לא ארוכה מדי, אבל נחוצה מאוד בשבילי".
המקרה של אביצ'י השפיע על ההחלטה שלך?
"לאביצ'י "הייתה השפעה אדירה על המוזיקה והסיפור שלו טרגי. עם זאת, אני שמח שזה העלה מודעות לקושי של להופיע וליצור כל הזמן, וכן את המודעות לכך שצריך לדבר על זה. כשאתה מרגיש לחץ, כשאתה לא אתה – צריך לדבר על זה ואני מאוד שמח שזה קל יותר כיום. רואים בתעשייה שהיום לאנשים יש כבוד לזה, זה כבר לא נחשב לדבר מוזר".
כשאתה רואה אמנים מנגנים 150 הופעות בשנה – יש בכלל דרך להאט כשלוקחים בחשבון את הצד הכלכלי והביקוש מהקהל?
"אני חייב להודות – זה קשה מאוד להוריד קצב. זה מין דרייב כזה שיש לי אישית, לעשות יותר הופעות, להוציא יותר שירים, להופיע מול יותר מעריצים – זה ממש כמו התמכרות. צריך להיזהר לא להגזים ולדעת מתי לקחת צעד אחורה. בדרך כלל, יהיה זה מישהו קרוב אליך שיעזור לך לקבל את ההחלטה הזו – שתתגלה כנכונה".
מי עזר לך?
"כשאני עברתי סוג של התמוטטות אלה אנשים שקרובים אלי שהראו לי את הדרך. הם לא אמרו משהו בצורה ישירה, אבל ראיתי דרכם שלא הייתי עצמי ולא הייתי מאושר – ולבסוף הם אמרו את זה. בעיני – הדבר הכי חשוב זה לשתף את זה עם אנשים ובשבילי אלה היו מעט אנשים קרובים".
וויליאמס מספר כי אותה הפסקה השפיע גם על המוזיקה שהוא מפיק. "זה השפיע מאוד. הייתי צריך להוציא סגנון מסוים של מוזיקה שמצפים ממני או מוזיקה שאנשים אחרים אוהבים, ועכשיו אני הרבה יותר משוחרר במחשבה שלי. אני עושה מוזיקה שמשמחת אותי או שאני חושב שהיא מגניבה. כמובן יש תמיד בראש את העניין המסחרי, אבל אני בהחלט יותר חופשי ופתוח לדברים".
עוד לפני התפרצות הקורונה, סצנת ה-EDM הייתה בסוג של נסיגה אחרי שנים של שליטה בסצנה האלקטרונית, ואת מקומה תפסה סצנת הטכנו. לפי וויליאמס, מדובר בדבר טבעי. "זה מעגל כזה שקורה כל הזמן, ראינו את זה גם לפני 20 שנים", הוא אומר. "יש נקודה שבה אנשים רוצים לשמוע מוזיקה שמחה, פתוחה, אנרגטית ומלודית יותר ואז יש נקודה שאנשים רוצים משהו אפל יותר, מחתרתי יותר. אני חושב שעכשיו, במיוחד אחרי הקוביד, הרצון למוזיקה אפלה יותר עלה. אני מאמין שברגע שהעולם ירגיש כמקום קצת שמח יותר, נראה את זה שוב במוזיקה. אני לא אהיה מופתע אם בקרוב נשמע שוב סאונד קצת שמח יותר".
ומה עם ישראל? וויליאמס, שביקר כאן כבר בעבר מספר כי הוא מתרגש לחזור. "נהניתי מאוד בביקורים הקודמים ובכנות, אני מאוד שמח לחזור. הקהל הישראלי תמיד מאוד מרגש ומראה הרבה אהבה – הוא מאוד אנרגטי".
מה יהיה שונה בסט הנוכחי מהפעם הקודמת?
"הסט יהיה שונה כי הוצאתי הרבה שירים חדשים ואני גם הרבה יותר פרודוקטיבי באולפן. יהיו המון עריכות מיוחדות שלי בסט וגם כמה הפתעות מגניבות. זה יהיה סט של מייק וויליאמס, אבל מעין גרסת 2.0 משופרת ואנגרטית מאוד. המטרה שלי היא לגרום לאנשים להיות עייפים בסוף הסט שלי וזה מה שיקרה".