עידן רייכל שחרר אתמול יחד עם מרגול את "על הספסל בשכונה", השיר החדש מתוך הפרויקט שלו, שכתב יחד עם תמר יהלומי ועליו פורסם לראשונה ב-mako מוזיקה. "העבודה איתה הייתה כיפית בגלל שהשמעתי לה את הלחן והמילים כמו שהם נכתבו", מספר רייכל בשיחה עם mako מוזיקה. "כתבתי עם תמר כבר כמה שירים, והשמעתי את זה למרגול, היא אהבה את השיר לשמחתי".

בשנה האחרונה רייכל הספיק לשתף פעולה עם אייל גולן ועדן בן זקן, ולפני כן עשה עם זהבה בן את "אהבה כזו", שמהר מאוד הפך לבעל מעמד איקוני. "זו תמיד דילמה, כי האמת הפשוטה היא שהייתי שמח לשיר את כל השירים", מסביר רייכל לגבי האמנים שהוא בוחר לשתף איתם פעולה. "בגלל זה עשיתי בשלב מסוים בקריירה מופע שנקרא 'רייכל פסנתר' שפשוט אני מגיש את השירים. אבל האמת הפשוטה השניה היא שאני יודע בתור במאי ותסריטאי אחראי, שאני לא תמיד הכי מתאים. לפעמים צריך לתרגם שיר, להתאים את השיר לזמר. כמו שסבא שלי היה אומר, יש בדיחות שעובדות רק ביידיש, ויש משפטים שעוברים רק במרוקאית".

"יש שיר בעברית שתורגם לספרדית והוא נשמע הכי טוב בספרדית. יש יתרון בזמר שהוא מאוד מאוד לא מוכר, כמו אורטל אופק ששרה את 'מדברים בשקט', יש קולות שהם מאוד לא מוכרים, ויש אנשים שהם יותר מוכרים, יש יתרון ויש חיסרון בכל דבר. אני חושב שאצל מרגול יש באמת שילוב יפה, היא לא זמרת ששיתפנו פעולה אף פעם, אבל אני חושב שהשיר הזה לוקח אותה למקומות חדשים כמו זהבה בן שהשיר לקח אותה למקום אחר. שמח שזה מחובק מאוד על ידי הקהל.

למה דווקא מרגול הפעם?
"השיר מדבר על דמות שמתגעגעת מאוד לספסל שבשכונה. שהספסל הזה היה בעצם המקום ממנו התחילו כל החלומות. היא אומרת ששם על הספסל הזה, היא יכלה לשיר ערב-ערב עם חברים בשכונה. שם היא יכלה להחליט שהיא עפה לראשונה. היא אומרת שאם רק היה אפשר לחזור 'הייתי רצה'. שיר כזה יכולה לשיר רק מישהי שיש לה פרספקטיבה עצומה של זמן, שכבר עשתה הכל, ראתה הכל. כמו שושנה דמארי אמרה לי פעם - 'שיר כמו היו לילות אני אותן זוכרת', לא יכולה לשיר מישהי בת 19, מתי היו לה לילות ומה היא זוכרת?!'. לכן, כששושנה דמארי שרה את השיר בגיל 83 אתה מבין ששם היו לילות. הראייה שלה היא באמת מפוקחת ומתגעגעת".

"בתהליך הליהוק של כל זמר, אני בעצם מסתכל על כל שיר כסצנה, סצנה מסרט. ואתה צריך לדעת ללהק את הזמר הנכון והזמרת הנכונה, לסצנה הנכונה - בעצם את השחקן הראשי. תמיד זה היה ככה, יש המון שירים בפרויקט שאני רציתי לשיר אותם, מאוד רציתי לשיר את 'שאריות של החיים' אבל אמיר דדון שר את זה יותר טוב ממני בליהוק, הקול המפתיע שלא מכירים. גם כאן, מרגול עצמה היא סוג של אגדה חיה. מרגול היא מאה אחוז כנות ואמת, היא מאה אחוז אמת ורגש. ועוד דבר שאני יכול להגיד שבתהליך ההקלטה באולפן, זה שהיא זמרת שבעיקר צריך לא להפריע לה. כשהיא מגיעה לאולפן היא יודעת מה היא עושה. יש הרבה זמרים שיודעים מה הם עושים, אבל ככה בתהליך עצמו צריך לכוון אותם. כמו שבמאי צריך לכוון שחקן. מרגול היא פרטרנית נורא כיפית ומרגשת".

כזכור, לפני כחודש פרסמנו ב-mako מוזיקה לראשונה שהמשטרה פתחה בחקירה בעקבות הפוסט נוקב של רייכל בפייסבוק על "המערב הפרוע" שמתנהל בנגב, בו טען כי "פעמיים בשנה האחרונה אולצתי לרדת לשולי הדרך על ידי נהגים בדואים אלימים, מאיימים". בשיחה איתנו הוא מבין שהדרך להחזיר סדר בדרום ולעשות שינוי עוד רחוקה מאוד ומפנה אצבע כלפי מקבלי ההחלטות, כלומר חברי הממשלה והשרים הממונים על ביטחון אזרחי ישראל.

"אני חושב ששינוי קורה ממערך שהוא מערך כולל, שינוי לא קורה בגלל פוסט", הוא מודה, "שינוי גם לא יקרה בעקבות פעולה אחת. שינוי יקרה בעקבות, שינוי מהשורש, שמי שלוקח את ההחלטות ומי שמיישם אותן מבין שכל הדרכים בדרום צריכות להיות בטוחות, כל בעלי העסקים בדרום צריכים להרגיש בטוחים ולא לחשוש מפרוטקשן וכל בסיס צבאי לא צריך לחשוש או בכלל להרגיש חסר אונים מול גניבות של ציוד צבאי, לא מתקבל על הדעת".

מתי זה יקרה לדעתך?
"ברגע שיבינו שזאת המטרה. שיהיה שינוי תודעתי, שזה מחייב מערך כולל. זה מחייב אכיפה, אופק חינוכי, הרתעה, כל הדברים האלה הן פעולות שלא צריך אותי או אף אדם אחר או אזרח אחר - לא צריך, הוא לא המניע לפעולה, המניע לפעולה הוא האנשים שבפועל שצריכים לדאוג לביטחון ולרווחה שיפעלו. ולהבטיח את זה".

מאז אתה נסעת באותה דרך, עובר בשלום?
"כן נסעתי. החשש הוא מרנדומליות, זה לא משהו שהוא קורה כל נסיעה. אתה יוצא לדרך, ואתה לא יודע בדיוק מה יקרה. ושום חשש מניע אותנו לא לפעול".