_c.jpg "מאור אדרי (צילום: צ'ינו פפראצי)")
השעה היא 22:45 והרידינג 3 מתחיל להתמלא. מאור אדרי היה אמור לעלות ב 22:30 אבל הקהל שלו יודע שזה לא יקרה לפני חצות. לחץ גדול בכניסה, טפטופים של קהל פנימה, חבר'ה צעירים, בנים ובנות, פעם היו מכנים אותם, אולי, "ערסים" ו"פרחות" היום יחצנים קוראים להם "קהל יפה". הם ממלאים את המועדון, באו לשתות ולהתפרק, להתחרע רגע לפני שבוע חדש. עשרות בקבוקי וודקה פזורים שלמים על השולחנות, נהיה עמוס ודחוס ומלא בעשן סיגריות. המוזיקה בווליום גבוה, הדיג'יי נותן בראש להיטי רחבות בשרשרת. חוץ משתי המכוערות מרדיו חיפה, שפיזית לקחו ממני את השולחן בזמן שישבתי לידו בטענה ש"זה השולחן של רדיו חיפה", כדי שיוכלו לשבת קרוב לאליקו - הכל מגניב.
צבע קול מיוחד, אבל חסר לו עומק בשירה
חצות ועשרה. הנגנים של מאור אדרי עולים. שישה וזמרת הליווי מעיין אוחיון. עכשיו המקום כבר מלא לגמרי והקהל חרמן. על אדי, על השירים שלו, אחד על השני. הלהקה מחממת לאט, קטע נגינה אינסטרומנטלי ארוך, עד שנכנס הקצב, פתיחה שמזכירה את פתיחת המופע של עופר לוי. ארבע דקות לתוך המוזיקה אדרי נכנס, אבל הקהל לא מגיב בצרחות. מוזר. יש לו פידבק במיקרופון והוא פותח עם "כאן בלעדיך", אחד הלהיטים הגדולים. הקהל שר איתו כל מילה, גם בשיר השני "את עוד אוהבת". הסאונד מבליט בעיקר את השירה שלו, הליווי נותר מאחור, מינורי. התופים חזקים, וזהו בערך. היעדרותו מהבמה של המעבד אלי אדרי, שעיבד את השירים, מורגשת.
מאור אדרי הוא שילוב מיוחד של "זמיר" עם קול גבוה, זמר מועדונים של שירי דיכאון טורקיים, וכוכב פופ ים תיכוני על גבול הדאנס. מעין חיבור יוצא דופן בין משה פרץ לעופר לוי. יש לו צבע קול מיוחד ויכולת מצוינת לסלסל, גם בצלילים הגבוהים. אלה מעלות חשובות בז'אנר המזרחי. מנגד, חסר לו עומק בשירה, הגרון שלו לא מספיק עבה, הוא מזייף לפעמים,ו מרגישים שהוא עוד לא ממש ותיק ומנוסה, אבל אין עוררין על הכישרון שלו.
"הלילה שמחה גדולה הלילה"
שיר שלישי, "גבר איטלקי", הקהל שלו לגמרי, מפרגן ונהנה התופים והדרבוקה מחזיקים קצב טוב עם הבס, אבל הסאונד מזכיר מועדונים אחרים של השעות הקטנות, רחוק מאוד ממה שאפשר להגיע אליו ברידינג. "רק עכשיו מתחיל הערב" אדרי יורה לפני השיר הרביעי, בקול גבוה שמזכיר שדרני רדיו, ואז נותן את שיר הנושא "הגבר שכבש". המסיבה שלו נמשכת עם "לא פשוט" והוא שוזר בתוכו את "שמחה גדולה הלילה" בטריק זול ומשומש. הקצב סילוני אבל אדיר המיומן מפיל כל מילה בול במקום. מכל עבר הבחורות מנענעות את מה שיש להן, ויש להן.
_c.jpg "מאור אדרי (צילום: צ'ינו פפראצי)")
על רקע גיטרה בצליל של פעם, קצב פצצה וסאונד ברצפה הוא שר גבוה, מסלסל, עף על הקצב, הנוכחות שלו על הבמה תופסת את השורות הראשונות אבל לא את כל המועדון. יש לאדרי כריזמה, הוא בדרך, הוא כובש, אבל יש לו עוד דרך לעבור. אחרי 20 דקות ושישה שירים הוא מוריד את הג'קט ונשאר עם אדום הפועל. מברך לפני הדרינק והקהל צועק "אמן!". עובר לשלב הבלדות ושר "היא עוד תשוב" והקהל שר איתו. ממנו הוא ממשיך ל"תחזרי". יש לו ווליום בגרון, והלהיטים האלה עובדים, אבל חסר כאן "תחת", חסר "בשר" בצליל של ההרכב, בשירה שלו, לעיתים בשירים עצמם.
"איך הסתבכתי, וואלה בחתי!"
בשיר התשיעי מגיע הלהיט הענק, הבלדה "לב קבור" והרידינג בטרפת. עשרות צעירות שאדרי מבלבל להן את ההורמונים מצטופפות מתחת לבמה, עולות על שולחנות וכיסאות ומזמרות עם אדרי באקסטזה "איך הסתבכתי, וואלה בחתי!". והוא מצדו מרים את הלהיט עוד ועוד ועוד למעלה, עד לשיא שמכניס ארת כל הקהל לשגעת. ב"את שלי" הוא חוזר לקצב, וב"ילדה גדולה" כולם שוב משתוללים איתו, ההפרקות מתקרבת לשיא, שכמעט מגיע ב"רוחות רעות", המנון שכונתי ומקסים, דיכאון מתוק, קיטש טבול בדמעות. נהדר. הקהל שר כל מילה. עוד רגע ותהיה פה אורגיה.
הקטע הכמעט אחרון הוא מחרוזת החפלה "אבבאי". הקצב מטורף, כולם על הרגליים, על השולחנות, מקפצים בהתלהבות. אדרי שר להם "אנאוויתה" בערבית ומביא אותם לטראנס. זו המסיבה הכי שמחה שבה הייתי מזה זמן. וכשהכיף באמת אדיר אדרי מעיף עלינו את "יום הרווקים". היסטריה זו מילה קטנה כדי לתאר את הרגע. אחרי המחרוזת מאור אדרי סוגר את הלילה עם עוד "לב קבור" אחד. שיהיה. 01:20 בחוץ. שיגידו שעשו מהרידינג שכונה. שיגידו מה שרוצים. העיקר הקרחנה.
_g.jpg "מאור אדרי (צילום: צ'ינו פפראצי)")