כלומר, יש כאלו שחולמים ולא כל כך זוכרים למחרת, יש חולי ירח שקמים באמצע הלילה, ויש כאלו שבכלל לא חולמים. אבל אני מאלו שהחלום והמציאות מתערבבים להם, שלפעמים מרוב שהחלום היה כל כל ברור וזכור, אני תוהה לרגע מה מציאות ומה לא?.
"אמא זה לא הגיוני, לא אמרו לי שאני בקיסריה"
ביום חמישי, אחרי יום עמוס ומתיש, נכנסתי למיטה, וראיתי פרקים חוזרים של התוכנית 'עובדה' כהרגלי. לאט לאט הראש כבד והעניים נעצמות,אני מוצאת עצמי במקום גדול, מעין אמפי פארק ענק, ריק מאדם, רק אני וצליל. בשלב הזה אמא שלי נכנסת לחלום, רצה לעברי לחוצה כולה (כרגיל) כשבידיה דבש, ביצים, ושתי שקיות שבאחת כתוב בענק 'סוכר' ובשני 'מלח'. "בלי עין הרע, הבת שלי בקיסריה, הכנתי לך לגרון", ואז מערבבת לי את כל המצרכים, "הנה קחי תשתי", ואני שותה נגעלת בטרוף, והיא זורקת עליי בו זמנית את המלח (נגד עין הרע).
אני אומרת לה: "אמא זה לא הגיוני, לא אמרו לי שאני בקיסריה, גם לא הספקתי לעשות שיתוף בפייסבוק, אף אחד לא יבוא עכשיו!". והיא דבקה בגרסתה: "כן אני האזנתי לרדיו אילת, ליוני דביר, והוא אמר שם" (אמא שלי גרה ליד עפולה). ואז כמו בחלום (בתוך חלום) כמות מטורפת של אנשים החלה להיכנס לאמפי, ממש אלפים, מגיעים בבת אחת, מתיישבים באופן מסודר כאילו זה מופע בקאמרי.
מישהו כורז במיקרופון: "קבלו אותה עם מחיאות כפיים!", ואז רעש מחריש של תשואות סוערות מסביב, ואני בטבעיות עולה לבמה, כשאחרי חמישה גברים מסוקסים, כנראה הרקדנים במופע. כשמסתבר אחרי שנייה שאלו מאבטחים שמורידים אותי מהבמה בכוח!.
שרית חדד אומרת בחלום: נסדר לך דואט עם שלומי שבת
מאחוריי הקלעים עומדת שרית חדד, גיבורת ילדותי, כולה זורחת, מחייכת: "תעזבו אותה היא איתי" אומרת להם, ואז פונה אליי: "תראי מאמי עד שאני הגעתי לקיסריה אני עברתי דרך ארוכה, גם את תגיעי בעתיד, אבל היום זו ההופעה שלי, אני שיתפתי בפייסבוק ותיראי כמה באו, אני לא יכולה לבטל אחרי ששיתפתי!". ואני כאילו בלגיטימיות מוחלטת אומרת לה: "טוב בסדר, מה המצב שאת מסדרת לי דואט עם שלומי שבת?". "ברור שמסדרת, שלומי הוא חבר", היא אומרת לי, ורושמת לי תנייד שלה אצלי. וכך זה נגמר.
אני קמה מהחלום הזה והדבר ראשון שאני עושה בשיא טמטומי זה בודקת אם יש לי את הטלפון של שרית חדד ברשימה (היה לי את של שרית בירן אז התקשרתי להגיד לה שבת שלום). והמסקנה שלי מכל החלום המטורף הזה היא שככל שנחלום הכי רחוק שאפשר, לשם נגיע! וכשנגיע, חסר לכם שלא תגיבו בפייסבוק על השיתוף.
>> זה לא חלום: "זכיתי ב'שיר השבוע' אצל דידי הררי"
>> מיומנה של זמרת ים תיכונית - הטור הראשון