לפני יותר מעשור שנים סיפרה אהובה עוזרי שקרה לה נס, ושהרופאים אבחנו שמיתרי הקול שלה צומחים מחדש. "אני מקווה שתוך שנה, בעזרת השם, אוכל לחזור ולהקליט שירים", אמרה לי אז. אמש, במופע המחווה שנערך לה בפסטיבל ראשון לציון, בעקבות הוצאת האלבום "מעליי דממה", נדמה שהיה שהנס אכן קרה. עשור שנים חלף, ואהובה עוזרי לא רק ששרדה את הסרטן ונשארה בחיים, חיה, פעלה, מקליטה, מוציאה אלבומים, אלא נראה היה אמש שמיתרי הקול שלה צמחו מחדש, המיתרים המטאפוריים צמחו, ועלו ופרחו, בעזרתה של שורת זמרים מובילים, המזמרים שוב את שיריה הגדולים, כמו גם את אלה החדשים.
זה היה ערב מעורר כבוד - לעוזרי, ליצירה שלה, למורשתה, למוזיקה המזרחית, לתרבות הישראלית. פיגורות-על כמו יהודית רביץ, ברי סחרוף, הדג נחש ואהוד בנאי עלו לבמה בזה אחר זה ושרו משיריה. רוקרים ורוקריות כמו מאור כהן, קורין אלאל, יעל דקלבאום, שני פלג ודנה ברגר שרו את המזרחית שלה. זמרים מרגשים כמו שי צברי, ישי לוי, קובי אפללו ומאיה אברהם, הרקידו וקירבו לבבות.
הקהל הציף את עוזרי באהבה, כשהיא ישבה שם על הבמה, משך יותר משעתיים, עם הבולבול-טרנג והמשקפיים והתספורת הקצרה, אישה בת 65, שנולדה יחד עם המדינה, בעלת לב זהב וחוש מוזיקלי מיוחד. היא שרה (עם עזרה קלה של שי צברי) את "התחפרתי", שרה ללא קול ושבתה את הלב, היא ניגנה, עודדה, הציגה את המשתתפים, הנחתה את המופע, הללה ושיבחה את המבצעים, ביקשה שוב ושוב שימחאו כפיים לנגנים, לא תמימה כמו שחושבים, אבל נשמה גדולה באמת, שתמיד נתנה לאמנים אחרים ולקהל מכשרונה, ולא ביקשה אלא שיאהבו אותה.
מאחורי כל זה עומד אדם אחד, בשם ניצן זעירא. המפיק שלפני 14 שנה לקח את אהובה עוזרי כפרויקט מיוחד ושיקם לה את הקריירה. מהאלבום "צלצולי פעמונים", דרך הוצאה מחודשת של אלבומיה הישנים, ועד לאלבום שיצא השנה, "מעלי דממה" ולמופע הזה, שמפרק ומרכיב מחדש את ההגדרות של מוזיקה מזרחית שורשית ואיכותית, ונקווה שלא היה חד פעמי, ויוכל להמשיך לפחות לעוד פעמיים או שלוש במקום כמו המשכן לאמנויות או היכל התרבות בתל אביב. פרויקט אהובה עוזרי מצטרף לפרויקטים מרשימים אחרים של זעירא, כמו אוספי "עבודה עברית" המשובחים, אלבום ומופע המחווה ל"רישומי פחם" של מאיר אריאל, אלבום שירי הילדים של שלום חנוך, מופע "יהודה הלוי-אבן גבירול" שהוליד את "אדומי השפתות" של סחרוף ורע מוכיח ועוד ועוד. זעירא בטח יצחק בביטול, אבל על מפעלותיו אלה הוא יהיה זכאי ביום מן הימים לפרס רציני. אולי אפילו פרס ישראל.
המופע עצמו היה גדול, חגיגי ובעיקר מרגש. בעיקר הודות לכך שבין שירי האלבום "מעלי דממה", נשזרו להיטיה המפורסמים ביותר של עוזרי, שזכו לביצועים מחודשים, כמו "היכן החייל", "עמק הפרחים", "האיש ההוא", "אמי אמי", "קול קורא", "צלצולי פעמונים", "אור הגנוז" ועוד. כך שכמחצית מהמשתתפים זכו לבצע שיר מהאלבום החדש ולהיט ותיק, או ששובצו כך ששיר עם קצב, למשל "עוד אשיר ואנגן" של ישי לוי, יחצוץ בין שירים שקטים כמו "רגע קט" של דנה ברגר ו"היכן החייל" בביצוע יעל דקלבאום. המטרה היתה ליצור עבור הקהל שתי וערב של שירים לא מוכרים ומיד אחריהם שירים מוכרים ואהובים, כדי להמעיט עד כמה שניתן ברגעים הפחות סוחפים.
כאן יש להודות על האמת - פרט לשיר הנושא "מעלי דממה", בביצוע שי צברי, שפתח את הערב, אף שיר מהפרויקט החדש לא תפס עדיין את אוזני הרדיו והקהל ונהיה להיט. הפער בין התלהבות הקהל מהשירים שהוא מעריץ לבין אלה שלא מרגשים אותו - היה ניכר. יתר על כן, ויש לומר זאת ביושר - אהובה עוזרי, כמו יוצרים ותיקים רבים לפניה, לא הצליחה לשחזר את קסם הנעורים היצירתי בשירים החדשים שהוציאה השנה. בשירים ב"מעלי דממה" היא הכניסה את הנשמה שלה, אבל אף אחד מהם לא מתקרב ללהיטיה הותיקים מבחינת האימפקט שלו על הקהל. ייתכן שהם מורכבים ועמוקים יותר, ולכן דורשים עוד זמן, עד שיחלחלו ויגיעו אל המקום הראוי להם (והמופע הזה נועד, בין היתר, לשם כך), אבל ספק אם אחד השירים מ"מעליי דממה" יצליח לגרד את גורדי השחקים שיצרה עוזרי בעבר ושורדים בפלייליסט הלאומי שלנו כבר 30 ו-40 שנה.
ועדיין, עם כל ההסתייגויות, היה גם איכותי וגם כיף. הקהל חגג עם ביצועים כמו "אור הגנוז" של שי צברי - שהיה דומיננטי מאוד בתחילת המופע ובסופו, "היכן החייל" שריגש במיוחד בפיה של דקלבאום, "צלצולי פעמונים" של קובי אפללו ומאיה אברהם ששילבו יפה מאוד קולות יחד. אברהם גם הראתה יכולו ווקאליות מצוינות ב"בא הבוקר" ואפללו שר נהדר ב"איך זורם הנחל", עם סלסול מדויק בפזמון. ב"עמק הפרחים" חיבר אהוד בנאי את נגינת הגיטרה החשמלית ה"פרסית" שלו עם סולו בולבול-טרנג של עוזרי.
בהמשך הגיעו "האיש ההוא" של יהודית רביץ, שהרימה את הקהל על הרגליים כמו שרק היא יודעת, רגע לפני שהתנצלה שהיא צריכה להכיב משקפיים כדי לשיר את "גן הורדים" שמעולם לא שרה. מדהים הפער שיש אצל זמר-מבצע, אפילו אמנית ותיקה כמו רביץ, בין שיר שהיא לא בטוחה בו לבין להיט שזורם לה מהשרוול. "אמי אמי" של הדג נחש עבד יפה עם נגינת החליל של שלומי אלון ושאנן סטריט ששר גבוה מתמיד (משום מה הקהל התחבר פחות ל"שירת הסטיקר" שלהם), ו"קול קורא" של ברי סחרוף ושי צברי, שהניף את כולם לריקודים בתנועות ידיים בנאמבר החותם. בסך הכל "מעליי דממה" הוא מופע מושקע, מכובד, ראוי ביותר ומעורר רצון אז להסיר את הכובע בפני משתתפיו הרבים. אם הוא יעלה שוב - אל תחמיצו אותו.
רשימת השירים: מעליי דממה (שי צברי), אור הגנוז (שי צברי), התחפרתי (שי צברי ואהובה עוזרי), הים (זוהר פרסקו), לא אני (מאור כהן), רגע קט (דנה ברגר), עוד אשיר ואנגן (ישי לוי), היכן החייל (יעל דקלבאום), הלב פועם (קורין אלאל ויעל דקלבאום), אם תיתן לי (שרון קרלן), שיערך מאפיר (שני פלג), בא הבוקר (מאיה אברהם), צלצולי פעמונים (קובי אפללו ומאיה אברהם), איך זורם הנחל (קובי אפללו), בסתר (אהוד בנאי), עמק הפרחים (אהוד בנאי), גן הוורדים (יהודית רביץ), האיש ההוא (יהודית רביץ). שירת הסטיקר (הדג נחש), אמי אמי (הדג נחש), יד חמה (ברי סחרוף). קול קורא (ברי סחרוף ושי צברי).
קטעים נבחרים מהמופע
שי צברי - מעליי דממה
אהובה עוזרי ושי צברי - התחפרתי
ישי לוי - עוד אשיר ואנגן
יעל דקלבאום - היכן החייל שלי
קובי אפללו ומאיה אברהם - צלצולי פעמונים
אהוד בנאי - בסתר
אהוד בנאי - עמק הפרחים
יהודית רביץ - גן הוורדים
יהודית רביץ - האיש ההוא
הדג נחש - שירת הסטיקר
הדג נחש - אימי אימי
ברי סחרוף - יד חמה
ברי סחרוף ושי צברי - קול קורא
תמונות מהמופע
