נאור אורמיה השיק אמש את אלבום הבכורה שלו בהופעה חגיגית שנערכה במועדון הרידינג 3 בנמל תל אביב. אורמיה, שעלה לבמה במראה המשלב את מייק ברנט עם דניאל תבורי, ביצע את כל שירי האלבום, כשהוא מלווה בשתי זמרות ליווי ושבעה נגנים - תופים, בס, שני קלידנים, גיטרה חשמלית, גיטרה קלאסית ודרבוקה.
הפתיחה רמזה על הלהיט "מה שאת צריכה" אבל השיר הראשון היה דווקא "איפה הימים". אחריו נוגנו לפי הסדר: "לכי לך", "אהבת חיי", "את יודעת", "מה שאת צריכה". ו"אני מת לדעת". אורמיה נראה נרגש מצד אחד ומקצוען ששולט בעניינים מצד שני.
הסאונד שעשו לאורמיה במופע הזה היה רחוק מלהרשים - סאונד שהפריע לו להישמע בשיא היכולת, יותר מדי גבוהים ויותר מדי נמוכים שגרמו לצליל הכללי להישמע עמום וצורם. זה לא הפריע לאף אחד מהנוכחים, כנראה, במיוחד לא כשבהמשך הגיעה מעין מחרוזת שכללה את , "תהיי איתי", "אהבת עולם" ו"תרקדי" וכ-300 המעריצים והמעריצות שבקהל זרמו עם אורמיה לחפלה של ריקודים. השיר הלפני אחרון היה "מה היה קורה" ואורמיה כבר נראה בעננים.
שיחק אותה עם "אינתא עומרי"
אבל כל זה היה כלום לעומת מה שקרה בשיר האחרון, סוג של "הדרן" מבלי לרדת מהבמה ולחזור. "בואו נחזור לשורשים שלנו, כל המצרים - יאללה בלגן, סבתא, השיר הבא מוקדש לך", צעק אורמיה למיקרופון, נשק לסבתו בשורה הראשונה, ונתן ביצוע מצוין, בערבית, לקלאסיקה "אינתא עומרי".
זה היה אדיר. כלומר, להיטים ים תיכוניים שקטים או מקפיצים, שמאפיינים את המוזיקה של אורמיה בדרך כלל, זה נחמד. אבל לשמוע את הכוכב הצעיר הזה מסלסל בערבית גרונית את אום כולת'ום, רוקד, מתלהב, חורץ לשון, מחייך, פורח - היה מעולה. אורמיה עף, פשוט עף, אין מילה אחרת, עם השיר הזה . סבא שלו עלה לבמה ורקד איתו, ועם סיום השיר, על רקע הצלילים הערביים האותנטיים אורמיה עבר נגן נגן והציג אותו, כולל סולו אישי. נאמבר משובח לסיים איתו מופע השקה מוצלח ולפתוח קריירה.
_c.jpg "נאור אורמיה השקה 4 (צילום: אלעד דיין)")
_c.jpg "נאור אורמיה השקה 1 (צילום: אלעד דיין)")
_c.jpg "נאור אורמיה השקה 2 (צילום: אלעד דיין)")