עידן יניב מפתיע עם השיר החדש "זמן פציעות" (, שמתחיל בפסנתר כאילו-קלאסי וממשיך לרוק אקוסטי עם נגיעות קלאסיות, מזרחיות וחשמליות. יניב שר כאן: "אני נכנס אל שדה הקרב, המון פצועים בשטח, מחבק ומנשק, ולא מוצא מקלט", אבל בהמשך מתברר שהוא מתכוון לתחום האהבה, לא למלחמה. אחרת עוד בטעות היינו חושבים שעידן יניב מנסה להיות עידן עמדי או שלמה ארצי.
הטקסט של רמי לב קולח כאן היטב, אריק זנטי אחראי ללחן, לעיבוד ולהפקה המוזיקלית המוצלחים. יהיו כאלה שחיבור בין יניב לסגנון הזה הוא מופרך, יהיו כאלה שיאמרו שיניב ניסה לייצר כאן המנון חיילים וצעירים חדש, אבל בשורה התחתונה השיר הזה נשמע כמו סלט שהתקשה להחליט לגבי הטעם הנכון.
זה הוא למעשה שיר שביעי מהאלבום הבא של עידן יניב. קדמו לו "חיים שלי בלב", שושנה, מה זה עושה לי, "כמה כוח", "איך אוכל לשמח אותך" ו"חוזר לשכונה".
"בין הפציעות"
"אני נכנס אל שדה הקרב, המון פצועים בשטח, מחבק ומנשק, ולא מוצא מקלט / וכל מה שנסתר מכאן, הוא אהבה גדולה שיש לי, אך איזה משהו, השתבש לי עם הזמן
פזמון: אז תסתכלי עליי, תראי אני אוהב, נושם בין הפציעות, ושוב כואב / בריקוד הזה את ואני, רוקדים כל כך רוקדים, זוכרת כמה היינו אוהבים
ומצטער ושוב נרגע, ושוב למעגל הקסם, עוד מחפש ולא מוצא, את התשובה / ואת יפה כל כך היום, תזכור, תזכור, אומר בשקט, שלא תחמיץ, את העניין באהבה
פזמון: אז תסתכלי עליי, תראי אני אוהב, נושם בין הפציעות, ושוב כואב / בריקוד הזה את ואני, רוקדים כל כך רוקדים, זוכרת כמה היינו אוהבים".