אתי ביטון מוציאה את השיר החדש "היי", שכתבו והלחינו צ'ולי זכאי ואלי קשת. קשת גם אחראי לעיבוד ולהפקה המוזיקלית עם ינון יהל. השיר משלב טראק של האוס מועדונים עם אלמנטים ים תיכוניים, וטקסט פשוט על בחורה שיוצאת למסיבה: "אם השמים דולקים משמחה, וטוב לי בלב יש בי ים אהבה, אם יש לי קצב ויש לי אותך, אז יאללה קדימה אני מוכנה / ואלה ליי ליי נרקוד עד סוף הלילה, היי היי תגידו היי היי, ואולה ליי ליי יש אהבה".
"זה שיר חדש, כיפי, מגניב, בלגן", אומרת ביטון, "הוא נועד פשוט לעשת שמח, והוא כמוני - בלגן. אני מקווה בקרוב, בעזרת השם, להוציא את האלבום השני שלי, וגם להעלות מופע חדש עם הרכב מלווה".
למעשה "היי" הוא סינגל שישי מהאלבום הבא של ביטון, והוא מגיע אחרי הפסקה של עשרה חודשים. השיר הקודם שלה היה "מדברים עלי", שיצא בדצמבר שעבר, ולפניו יצאו "נסיכה", "לילות בלעדיך", "רק לאמא" ו"שיר השבוע". כמו נאור אורמיה, שחיכה עשרה חודשים בין סינגלים, גם ביטון חיכתה לחזור לתודעה דרך תוכנית ריאליטי טלוויזיונית, במקרה שלה "היחידה" המשודרת ב-"HOT".
"התגובות ל'היחידה' היסטריות, חוויתי אותן כמשהו חדש", היא אומרת. "החוויה עצמה של הצילומים היתה מטרפת, האמנתי שהסדרה תתקבל באהבה ותגיע לקהל של ילדים שאוהבים ריאליטי ומבוגרים שזוכרים את הלהקות הצבאיות. עכשיו כשזה משודר, אני בהלם כל יום מחדש מהתגובות ומה שזה עושה. פעם ראשונה שאני בטלוויזיה יום יום על המסך. בהופעות עכשיו זה משהו מטורף. מחכים לי מתחת לבמה, רוצים להצטלם, זורקים הערות מהתוכנית כמו 'אל תקשיבי לדומינגז'. זה מחמם את הלב ומחזק, תקופה מאוד מאוד טובה".
-איך היה המפגש עם שירי הלהקות הצבאיות?
"מפגש מחודש, כי בצבא הייתי בלהקת הנח"ל, וזה החזיר אות חמש שנים אחורה. היה כיף. אוהבת לשמוע שירים מכל מיני סוגים ולאתגר את עצמי. אני מכניסה את אתי בשירים, לא אוהבת שמסרסים אותי, אוהבת לתת את הטעם שלי. לא בהגזמה, אבל כן לתת את התבלינים שלי, גם בשיר שלא מצריך הרבה סלסולים, ככה אתי באה לידי ביטוי".
ללמד את קותי סבג לשיר
-באחד הפרקים הבמאי, משה קפטן, העיר לך על סלסול-יתר.
"כן, היה קטע כזה. היו דברים שהוא אמר שקיבלתי והיו דברים שלא. אני אוהבת לקבל ביקורת בונה מאנשים כמו קפטן, יש לי אליו הערכה מסוימת, אז יש דברים שאני כן מקבלת ויש דברים שלא, ואת זה יראו בהמשך".
-רגב הוד ואת, הזמרים המקצועיים היחידים בלהקה, וקצת ניסו לטשטש את זה.
"הגענו כזמרים היחידים, וחוץ מאילנית שהפתיעה, השאר באמת לא זמרים. בהתחלה דברים נשענו עלינו, אבל לא היה הרבה הבדל. בינינו לבן עצמנו יותר סמכו עלינו, נתנו לו דברים יותר קשים, אבל כלהקה זה לא הודגש. השתדלתי לתת יותר ביטחון לאחרים, עשיתי חזרות עם ג'וליה שהיה קשה לה עם השפה, אז ניסיתי חעזו רלה. לא רציתי שיהיו כאלה הבדלים. רציתי שקותי, שהוא לא זמר, ינסה לעבור את החוויה עם קהל ולשיר ולנסות לגעת באנשים. זה היה חלק מהחוויה שלי העצמית, שאני רואה אחרים מהצד ונדהמת. אנשים עברו תהליך גדול. היו כאלה שפחדו לשיר ופתאום קיבלו סולו. זה כיף לראות. היה מצחיק לראת מישהו שהוא לא זמר, בטוח שהוא הולך להפציץ סולו. כי זה הכל בהומור".
-עברתם שם מסכת של אתגרים לא קלים. הסמל שחר "התעלל" בכם".
"היה לנו את המפקד שחר, שנכנס לדמות רציני מאוד. זה חלק מהעניין. אחרי שבוע אתה מבין שאתה נכנס לסרט, שאתה כאילו חייל, ואתה אוכל את זה שאתה קם בחמש בבוקר ולובש מדים. עם המדים נראיתי כמו גבר, כמו נער. זה לא כיף כאישה לקום ולהרגיש מוזנחת. אבל זה חלק מהחוויה. זה הופך לחלק ממי שאתה, וחודש שלם ככה אתה נראה ג'יפה ובסוף הכל בסדר. וככל שיותר קשה אתה אומר לעצמך שהחוויה יותר כיפית ומצחיקה ולוקח הכל בהומור".
"חודש ושבוע לא הייתי בבית, שכחתי איך ללכת על עקבים"
-מה היה הכי קשה?
"היינו שם חודש שלם, יום יום כל הזמן, חודש ושבוע לא חזרתי הביתה, חוץ מהופעה אחת שיצאתי וחזרתי בשש בבוקר. קמנו בבוקר עם שחר על הראש דופק עם סירים. או שהוא נעמד באמצע החדר ומעיר אותך עם מגאפון, ואתה םותח עיניים ולא מאמין שאתה עושה את זה לעצמך. אתה צריך להאמין לעצמך שעכשיו אתה חייל והולך לסבול, והכל בסדר. מבחינתי זה היה חלום להוריד את המדים, ללבוש שמלה ולעלות על עקבים. שכחתי איך ללכת על עקבים, התרגתי לנעל וגרב מסריחה ומדים מסריחים, וכאילו הכל טוב איתך".
-ראיתי את דומינגז נלחם בך ובמוזיקה שלך, וזה החזיר אותי לימים שהמזרחית היתה מקופחת ברדיו.
"אני מקבלת את זה באהבה ובהומור. הבעיה היא אצל דומינגז, שהוא לא הבין איך זה ייצא על המסך. יש דברים שיוצאים מעליבים. אתה מדבר עם בחורה צעירה שעושה מוזיקה שהקהל אוהב, זו דעתך בלבד, וכל היום אתה מנסה להקטין אותה ולהילחם בה, אז בסוף זה ייצא לא טוב. אבל אני קיבלתי את זה בהומור ואהבה. אנשים נחשפים לתגובות שלי אליו והסוף מתוק מבחינתי. אני מאחלת לסלוצקי ודומינגז שיחזרו לשדר, שיוכלו להשמיע אותי".