שלום ישי לוי,
אנחנו לא מכירים אישית, אבל דיברנו פעם או פעמיים. היית נחמד, אדיב, גלוי לב, אדם שפיו ולבו שווים, שלא חוסך במילים ומפיק מרגליות. כן, ישי, יקירי, אתה לא רק זמר ענק שמרגש בקולו מאות אלפים, אתה גם דברן לא קטן, בלי עצם בלשון, שאומר כל מה שהוא חושב, בלי מחסומים.
וכולם יודעים את זה, ישי, כל אנשי התקשורת, המנהלים שלך, וגם אתה. לכן כולם תמיד ישמחו לראיין אותך. כי כמו זמר ותיק אחר במוזיקה המזרחית-ים תיכונית, גם אתה ישי, תמיד תמיד מייצר כותרות לעיתונאים. פעם, בעבר הרחוק, נהגו לכתוב עליך רק בהקשרים שליליים, והיו כאלה.
והנה, בשנתיים האחרונות, מאז שעשית קאמבק גדול עם להיטים כמו "ריקוד רומנטי", "אישה נאמנה" ו"האחת שלי", חזרו לדבר על ישי לוי הזמר הגדול, הסנדק, המלך, או שמא המתמודד על תואר המלך. חזרו לדבר עליך בהקשרים של תחרות קשה מול זוהר ארגוב ואייל גולן על תואר הזמר המזרחי-ים-תיכוני הגדול בכל הזמנים. וזה היה יפה, זה היה מכובד. כי פתאום ישי לוי הוא לא רק סמים וכלא ואלימות, אלא בעיקר מוזיקה מרגשת וגרון אדיר, וכוכב מתחדש שמייצר להיטים.
מלך אמיתי מכבד גם את מי שנמצא מתחתיו
אז למה, ישי. למה אתה צריך ללכת לטלוויזיה, ולעיתון, ולפתוח ככה את הפה על כולם. כי אתה יכול? כי אתה תותח? כי אתה יודע שאיש, אבל איש, לא יקום נגדך ויגיד לך "די, ישי, הגזמת"? אבל שים רגע יד על הלב, וכולם יודעים שיש לך לב גדול, ותגיד לי - ככה מתנהג מלך, ישי? לא ולא. מלך אמיתי מכבד ונוהג באצילות גם במי שלכאורה הוא מתחתיו, או לצדו, או צעיר ממנו.
אתה סונט בכוכבים הצעירים שמה שמעניין אותם זה רק הכסף הגדול ושבשבילו הם הפכו את המוזיקה המזרחית "הטובה של פעם" לפופ קליל ומטופש. בחייאת, ישי, בחייאת, 'סתכל לי בעיניים, ואז אני אעשה לך את הסימן עם האצבע מתחת לעין. בינינו, ישי, במה "האחת שלי" יותר טוב מכל בלדת אהבה של משה או קובי, או דודו, או ליאור או אייל?
אתה בעצמך המצאת את הפופ הים תיכוני
ובינינו, ישי, מי המציא את הדבר הזה שנקרא פופ ים תיכוני קליל, אם לא אתה, ב"רקדי" וב"תלתלים שחורים"? הרי אתה, אתה, זה שהפך, יחד עם זוהר וחיים ושימי את המזרחית למוזיקה נגישה ואהובה על כל העם, כל שכבות הציבור, למשהו שגם אשכנזים נהנים ממנו. תגיד לי, ישי, במה "ריקוד רומנטי" יותר עמוק או יותר אותנטי מהלהיטים המקפיצים של אותם כוכבים שהוזכרו קודם?
אז מה הטעם, מה זה נתן לך. הרי משה פרץ, ששווה היום כמה מיליונים, ודודו אהרון, שמופיע 40 פעם בחודש, וקובי פרץ, שעשה שלוש פעמים נוקיה, קוראים כזו כתבה ואומרים לעצמם: "יופי, אז הוא אמר". תסתכל מה שקרה לזמר ותיק אחר שפתח עליהם פה, תראה איך מתייחסים אליו, לשם אתה רוצה להגיע?
אני יודע, ישי, יודע שלא תגיע לשם לעולם. אתה היחידי, או כמעט היחידי מבני דורך, שממלא היום כל מועדון בכל מקום בארץ. ה"שאהידים" שלך, שהולכים אחריך כבר שלושים שנה באש ובמים (ובעוד כל מיני חומרים), עושים לך כבוד ממטולה עד אילת. אז למה אתה צריך את זה? בשביל עוד כתבה? עוד ראיון בטלוויזיה?
למה לדבר ככה על אייל גולן?
הכי חרה לי, ישי, שאמרת לעיתון שמבין "הזמרים שלא נולדו זמרים" אייל גולן הוא הכי טוב. ואת זה אמרת ביום שבו הוא אירח אותך על הבמה באמפי-פארק ראשון לציון. הייתי שם, ישי, ראיתי כמה כבוד עושים לך. ראיתי איך אייל מוריד מהרשימה שלו שני שירים כדי שלך יהיו עוד שניים. וברור שהוא היה צריך אותך שם, לא רק אתה היית צריך אותו. אבל ככה לדבר על קולגה שמארח אותך? על מעריץ שלך? על בן טיפוחיך? למה? מה הרווחת מזה?
ישי יקירי, אני מקווה שהחזרה שלך לעניינים בשנתיים האחרונות היא רק תחילתה של דרך חדשה. אתה צעיר, בריא, מוכשר, מעורב, מחפש, רעב לכיבושים,ו יש לך עוד הרבה שנים טובות לתת לנו. רק דבר אחד - אם אתה מלך, אתה לא חייב לדרוך על אחרים בזמן שהכתר לראשך.
>> מעיין חג'בי - "זה מהלב"; מושיק עפיה - "מה איתך"; ג'ולייטה - "בוא בוא בוא"