המופע של מאור אדרי אמש בקיסריה היה ביי פאר רגע השיא בקריירה הקצרה שלו. אחרי הרידינג ופעמיים האנגר והופעות גדולות ברחבי הארץ הגיעה העת של הבחור הצעיר מרמלה ומעריציו להשתלט לערב אחד על האמפי הלאומי ולעשות ממנו שכונה שמחה ומתלהבת, שחוגגת את עצם ההגעה שלה לווניו מעורר היראה ואת פרץ הרגשות שמפגש כזה מעורר. הקהל של אדרי היה בטירוף אמש. קהל רעב, שבא לטרוף את קיסריה, לפרק אותה. לא רק לשיר ולרקוד ולחגוג בכיף, אלא גם לשחרר המון אנרגיות, לשתות, לעשן, להתנפל, להשתולל, להתחרע, להתפרע. מאז ההופעה הראשונה של עומר אדם לא היה בקיסריה קהל כזה, שכל רגע עלול להתפרץ כמו הר געש, לרמוס את המאבטחים ולהגיע לבמה. וזה מובן ולגיטימי. שנתיים הם מלווים את אדרי, גדלו יחד איתו, ולערב אחד באו לפרוע את הצ'ק.
צפו במופע של מאור אדרי בקיסריה בשלמותו ב-mako tv
הקהל זה גם מבין ויודע היטב שמאור אדרי הוא סיפור הצלחה גדול בקנה מידה ישראלי. הוא הזמר שהגיע הכי מהר לקיסריה. יותר מהר מדודו אהרון, יותר מהר מעומר אדם, שקיבל חשיפה גדולה כבר ב"כוכב נולד". לאדרי לא היתה תוכנית בטלוויזיה לפרוץ ממנה, אבל היתה לו את הרשת. מאור אדרי הוא כוכב היו טיוב הראשון האמיתי בישראל (לצד האפר איזי) והוא ראשון כוכבי היו טיוב שפורץ ממנו ל"שטח", חונק מועדונים, קורע כיכרות ערים, מעיף ימי עצמאות, ובסוף נוחת בקיסריה. במובן הזה הוא חלוץ. חלוץ מרכזי. קורע רשתות אמיתי. מלך השערים של נבחרת העתודה, ואחרי אמש - בהחלט יש לו מקום גם בסגל של הבוגרת, אם לא בהרכב הראשון.
מאור אדרי מיקסם אמש בקיסריה את כל התכונות שהפכו אותו לכוכב. הכריזמה שלו פרצה ממרכז הבמה של קיסריה והגיע עד לשורות האחרונות. הוא ידע להלהיב, להדליק, לטעון את הקהל באנרגיות. אין לו את הגודל של קובי פרץ או את האובר-דרייב של ליאור נרקיס, הוא גם לא זז המון, אבל בסך הכל יש לו נוכחות טובה מאוד על הבמה, שמספיקה כדי למגנט את המעריצים.
הקול של מאור אדרי היה אתמול בשיאו. הוא שר נהדר, נתן ביצועים טובים לכל השירים. אדרי הביא איתו צבע קול מיוחד, שאין לאחרים, ואיתו הוא מסוגל גם לחדור לב של הקהל וגם לשגע אותו בקרחנה. יש לאדרי טכניקת שירה מצוינת, הוא מצליח לדייק גם כשהוא שר מהר את הלהיטים הקצביים, וגם כשהוא מדלג בין עברית לערבית, למרוקאית, לטורקית, ובחזרה. הוא זורם בקלילות בין בלדה כבדה ל-upper מקפיץ, ובגלל היכולת הזו לעיתים זה נשמע כאילו הוא שר את הכל אותו דבר - אבל מי שמאזין לניואנסים שלו שם לב להבדלים, שבסופו של דבר מחלחלים למקומות הנכונים גם מבלי שמרגישים.
אבל מה שייחודי אצל מאור אדרי הוא השילוב בין אופן הפקת הצליל לבין הווקאל עצמו. אדרי גדל על מסורת של זמרי הז'אנר הטורקי, ושר בפה חצי סגור (כמו עופר לוי, כמו עומר אדם). אבל מהפה החצי סגור הזה הוא מוציא טונים גבוהים ומדויקים באיכות גבוהה, כמו כוכבי הפופ של הז'אנר (למשל משה פרץ ודודו אהרון). מדהים לראות איך הוא מגיע גבוה גבוה כמעט מבלי להתאמץ, ועוד יותר מדהים לדמיין מה יקרה כשהוא ילמד לפתוח את הפה ולהוציא שאגה. אז הוא כנראה יוכל להופיע בקיסריה בלי מיקרופון.
המופע עצמו סיפק את כל הלהיטים שהקהל חיכה להם. שירי הדיכאון המתוק והגעגוע הממכר שאדרי מתמחה בהם, כמו "רוחות רעות", "את עוד אוהבת", "כאן בלעדייך" ו"לב קבור", שירים רכים כמו צמר גפן בקצות האצבעות ודוקרים כמו פגיון בלב. לצדם להיטי הפופ-ים תיכוני והדאנס-מזרחית שגורמים לרגליים לזוז מעצמן כמו "ילדה גדולה", "יאללה יאללה" ו"קרחנה". וכמובן המחרוזות בסגנון ערבי כמו "אבביי" ו"דלאלה" שהן הקלף המנצח של אדרי.
הקאבר שלו ל"ירח" של שלמה ארצי היה מהלך אמיץ. לעשרות זמרים אחרים היו רועדות הביצים. הביצוע לא היה מושלם, אבל נחמד, ואדרי אפילו העז לשנות כמה מילים ("והם צרחו תורידו, ת'נמוך עם הדרבוקה") - כי אם כבר "שכונה", אז עד הסוף. היה נעים לראות שבלא מעט שירים הקהל מתחיל לשיר עוד לפני שאדרי מספיק להוציא משפט - משהו שכל זמר היה חולם שיקרה לו. היה גם נעים להסתובב אחורה ולראות אלפי אנשים עם הידיים באוויר, מזיזים אותן לפי הקצב, הופכים את אדרי לגיבור שלהם, לגבר שכבש עבורם את קיסריה.
אדרי והצוות שלו לא חסכו מהם הנאה, והשקיעו בתזמורת בת 17 נגנים ושתי זמרות ליווי. קשה לתאר את כל העושר הצלילי שהיה אמש על הבמה, אבל ניתן לומר שהסך הכל נשמע נהדר, והכי חשוב מאוזן. ההרכב הגדול נוצל בתבונה וברגישות כדי ליצור עבור אדרי את המצע האיכותי והרוויי כדי שהביצועים שלו יישמעו הכי טוב שאפשר. עם זאת לא היתה הגזמה מיותרת לאף כיוון, לא היו רגעים צורמים או חלשים מבחינה מוזיקלית, וגם הקיטש, שהוא בילט-אין במופעים מהסוג הזה, לא גלש מעבר לסביר.
הקהל נהנה גם מהפקת במה מושקעת יחסית ברמה הבידורית - עם רקדניות נוצצות, עמודי עשן עבים שדהרו מרצפת קדמת הבמה לתוך האוויר הקיצי של קיסריה וגשם של קונפטי שכיסה את הכל.
מעבר למופע, קרו על הבמה ולידה עוד כמה וכמה אירועים, שהזכירו עד כמה אדרי מתרגש ועד כמה הערב הזה מיוחד עבורו. הוא ירד לאמא ואבא שלו בשורה הראשונה, שר את השיר החדש "אמא", חזר לבמה עם דמעות בעיניים ובסוף גם העלה אותם לבמה. באמצע שיר אחר עלו לפתע אחיו ומשפחתו ואדרי המשיך לשיר תוך שהוא חובק את אחייניתו. עוד לפני כן הוא ירד באמצע המופע כדי לתת כבוד מיוחד לאליקו מרדיו "לב המדינה" ולהודות לו על התמיכה לכל אורך הדרך. אחר כך, כשחזר מההפסקה שבין שני החלקים, הוענק לאדרי "אלבום זהב סלולרי" על מאה אלף הורדות לשירים מהאלבום השני שטרם יצא.
חשבתם שנגמר? מה פתאום. בחורה בשם בת-אל עלתה בסיום השיר "האישה שלי" להציע נישואין לחבר שלה גבי. ובהזדמנות נוספת אדרי ירד כדי לשאול ילד נכה שישב בקהל האם הוא נהנה מההופעה ולשיר במיוחד בשבילו. בסיום הוא הודה לכל מי שעובד איתו, אבל גם לכל מי ששידר, ראיין, כתב, פרסם ותמך בו (גילוי נאות: גם לכותב שורות אלה).
התחושה היתה שמדובר עבור אדרי באירוע שהוא הרבה יותר אישי מאשר ההופעה עצמה. "אני מאור אדרי, הילד הקטן מרמלה, הגעתי לקיסריה", אמר, ואז הדגיש: "מרמלה - לקיסריה". והוא באמת התרגש. הוא באמת בכה. הוא באמת חש שהוא בשיא ושהוא חייב להחזיר תודה ולנסות לחבק את כולם חזרה. כיוון שכל זה היה מאוד אמיתי - אי אפשר היה שלא להתחבר אליו. זו לא היתה התרגשות תמימה של ילד בר-מצווה, אלא התרגשות של בחור צעיר שכאילו התחתן, אבל בחתונה הזו עם קיסריה ועם הקהל, ביום חגו - כל הפוקוס רק עליו, הכל קורה לו ובזכותו. כנראה שאין ברירה וכדי להוריד ממנו קצת מהנטל - עד הקיסריה הבאה מאור אדרי יצטרך למצוא כלה.
רשימת השירים במופע: פתיחה, את עוד אוהבת, לכתוב לך, הגבר שכבש, לא פשוט, גבר איטלקי, היא עוד תשוב, לב קבור, את שלי, ילדה גדולה, ירח, כאן בלעדייך, יאללה יאללה, האישה שלי, מחרוזת ערבית, אמא, קרחנה, רוחות רעות, מה קורה איתך, מחרוזת אבבאי, בורא עולם.
קטעים מתוך המופע
פתיחה ואת עוד אוהבת
לכתוב לך
הגבר שכבש
לא פשוט
גבר איטלקי
היא עוד תשוב
לב קבור, את שלי
מאור אדרי מפרגן לאליקו
ילדה גדולה
מאור אדרי מקבל אלבום זהב סלולרי
ירח (קאבר לשלמה ארצי)
כאן בלעדייך
יאללה יאללה
בת אל מציעה נישואין לגבי
מחרוזת ערבית
אמא
קרחנה
רוחות רעות
מה קורה איתך
בורא עולם