לאחר מסיבת העיתונאים, בה הגיב משה פרץ לדברי של יהורם גאון והקדיש לו את השיר "אלף נשיקות" (של גאון) מחובר לשיר "ואולי" (שלו) עלה פרץ למופע השני שלו בהאנגר 11 עם במת ה-360 מעלות המסתובבת.
מופע משפחתי
אחרי שבמופע הראשון חגג פרץ על הבמה והרגיש קרוב לקהל מכל הכיוונים, הפעם היו במוקד החגיגות בני משפחתו - אביו ואמו מיגל ומרסל ואחותו. גם הנוכחות של אחיו ניר על הבמה לצדו כזמר מלווה הוסיפה לתחושת המשפחתיות של המופע.
בשיר "אין כמו בבית" הגיע פרץ לשולחן המשפחה, רקד עם אחותו (כלשון השיר "אחותי רוקדת וכולנו מסביבה) ונישק את אביו. את השיר "אמא" הקדיש פרץ כהרגלו לכל האמהות והמתין שהקהל יוציא מכשירים סלולריים ויחייג לאמהות כדי להשמיע להן את השיר בשידור חי.
משה מחקה את אמא
במהלך השיר ניגש לאמו שיושבה בקהל ושר לה את השיר. הוריו התרגשו מאוד ובזילו כמה דמעות. כדי להוריד קצת את מפלס ההתרגשות עושה פרץ חיקוי של אמו ומספר בחיקוי איך היא דואגת לו. בסוף השיר הוא מפסיק את הנגנים ונותן לקהל לשיר בקולי קולות.
וגם חברים של פרץ היו במופע הזה. בשיר "ארוץ עד אלייך" מזהה פרץ בקהל את דודו אהרון ואומר לו "זמר השנה, שלום לך חבר יקר, אתה ענק". בשיר "את כמו השקט" הוא מספר לקהל שזהו השיר הראשון אותו כתב יחד עם אהרון, ומודה על התמכרותו לחבר הטוב: "אני פשוט מכור אליך!".