דודו אהרון הופיע אמש בהאנגר 11 בנמל תל אביב, לעיני אלפיים איש, במופע מושקע עם מיטב הלהיטים שלו, באירוע שכל הכרטיסים אליו נמכרו מראש. דקות ספורות אחר כך הוא כבר דיבר על המופע, הקהל, המוזיקה, החתונה שבאופק עם חברתו, והמשבר של החבר הקרוב אייל גולן.
"יש לי הארה כזו באמצע ההופעה", אומר אהרון, "שאני שואל את עצמי מה אני עושה שאלוהים כל כך עושה לי טוב, מעניק לי טוב. אתה יודע, האהבה הזאת של הקהל, כל אלבום לפני שאני מוציא באות החרדות, יצליח או לא. והכל על הכתפיים שלי. אני חולה שליטה, לא רק נכנס להקליט ושר, אלא גם יוצר את המוזיקה, נכנס להפקה של השיר, והכל נופל על הכתפיים שלי. המבחן הגדול זה כשאני מגיע חודשיים אחרי שהאלבום יצא ושר שמונה-תשעה שירים ממנו, חצי אלבום, שירים שלא יצאו כסינגלים וכל פעם אני נדהם. אני מסתכל לתקרה של האולם, לקדוש ברוך הוא ואומר 'מה קורה פה?' (צוחק). אין, זה מדהים. זה לא שירים שמושמעים ברדיו, רק מצריכה של אלבומים, יו טיובים ופייסבוקים. זה מדהים".
במופע הזה בלט נושא השואו. למשל על הבמה שנכנסת לתוך הקהל.
"זו נקודה שחשובה לי. חשוב לי לגעת באנשים לא רק לשיר. לראות אותם, לשיר אליהם פנים אל פנים, לרגש אותם. להתסכל למישהי בעיניים ב'כשאלך' או ב'ביום שניפגש' ולראות אותה מתרגשת, זה שווה לי הכל. להיות מרוחק מהקהל זה דבר שלא נוגע בי".
-והשואו עצמו? רקדניות, תפאורה, דוגמנית בביקיני.
"באמריקה זה כל כך נהוג, אז למה לא להביא את זה לפה? אתה יודע. אני עשיתי כל כך הרבה דברים חריגים בים תיכוני, כמו ליידי גאגא בקיסריה, דברים משוגעים. השירים צריכים לרגש, אבל מעבר להופעה, נגיעות כאלה, זה מעניין".
-אם תוותר על השואו הזה, עם 15 נגנים ורקדניות, לא תעמוד בתחרות מול האחרים?
"לא. קודם כל ברוך השם שרק תהיה תחרות. זה רק דבר טוב. אצלי תחרות מביאה רק דברים טובים. אני רק 6 שנים בתחום, אבל כבר נחשב דור ישן. יש דור חדש שגדל, וצריך לשמר את המוזיקה של השנים האחרונות ואת זו של שנים עברו. כשבאים לראות אותך אלפיים איש אתה צריך להיענות בהתאם, להיערך. עם להקה שתכבד את השירים שלך. לגבי שואו - אני מושפע מהעולם, הכל מהכל. אני רואה ביונסה וליידי גאגא וסטינג ודאלארס. חשוב לי השואו, אז אני טועם קצת מכל אחד".
-ב"ימים טובים" עשית משהו עכשוי שמתאים את עצמו לצליל הרטרו, שילוב.
"כן זה חורג מהרטרו הרגיל. זה בהשפעת הסרטים ההודיים שהייתי רואה עם אמא שלי כשהייתי ילד והכל התנקז לשיר. אני גם לפעמים מדפדף באלבומי תמונות מהתקופה שהייתי ילד ורואה את התמימות שאבדה לי בעקבות ההצלחה. כתבתי את השיר הזה בימים שלא כל כך האירו לי. לכן אני שר 'מה שלא הורג פוצע, העיקר שיש שמחה בלב', שזה העיקר".
"מתי אנחנו מתחתנים? זו השאלה הגדולה"
-אני רואה פה את החברה שלך. מתי אתם מתחתנים?
"מתי אנחנו מתחתנים? זו השאלה הגדולה. אני חושב שאנחנו בתקופה טובה. עברנו לגור ביחד. האהבה פורחת, כמו שאומרים. היא עושה לי טוב, אני עושה לה טוב, אז מה צריך יותר מזה? הטבעת, אתה יודע, זה רק... זאת האישה שלי".
-אמא לא לוחצת?
"אמא תמיד לוחצת. במיוחד כשמדובר בה - היא לא רוצה שאני אפספס. אבל נראה לך שאני אפספס דבר כזה?".
-היית הרבה אצל אייל גולן בבית בימים הכי קשים של הפרשה.
"כן, הייתי אצלו, חיזקתי אותו. אני חייב לומר, שזו המדינה שלנו. הרבה שאלו איך החבר הכי טוב שלו לא יוצא באיזה פוסט. אני אף פעם לא באתי לרכב על איזה פרשה או סיפור הצלחה כזה או אחר. אני ואייל... אני בא ועושה את הדברים בשקט, חיזקתי אותו ותמכתי בו. והיתה תקופה לא קלה. אני יכול להגיד לך שאם זה היה קורה למישהו אחר, הוא כבר מזמן היה חושב מחשבות לא טובות. אבל אייל בן אדם כל כך חזק. כל פעם אני מופתע מחדש כמה הוא חזק. הוא בן אדם גדול, אישיות גדולה".
-הוא מתחרט על דברים שעשה?
"אני לא נכנס לזה. לא ישבנו ודיברנו על זה. ישבנו בתקופה לא הכי קלה. אתה יודע, המדינה שלנו זה בית משפט אחד גדול והתקשורת היא השופטת, רק אין מי שיעניש אותה. וזה יצא מעבר לכל פרופרוציה".
-והמשטרה?
"המשטרה, אתה יודע, עושה את עבודתה ואני לא נכנס לעניינים ולפינות האלו. אבל אתה יודע, זה היה כל כך מאסיבי, האנטי הזה של התקשורת. וחבל, אתה יודע. אמרתי, מה, זה המדינה שלנו? זה המדינה? מה אנחנו ארץ אוכלת יושביה? אנחנו יהודים, זה לב רחום וחנון. אז זה צרם באותה תקופה. אני מאמין שאייל ייצא מחוזק מהסיפור הזה. הוא כבר יוצא מחוזק".
_c.jpg "אייל גולן באשדוד (צילום: שרון רביבו)")
-תאר לי את הרגע שבו שמעת על הפרשה.
"שמע זה לא דבר פשוט. ברור שהייתי בהלם, מה זאת אומרת? משום מקום פתאום זה צץ".
-לא שמעת כלום? לא ידעת?
"לא. אתה יודע, אייל בן אדם כל כך גדול. במשברים הכי גדולים שלי הוא תמך בי".
"לא הכל נוצץ, לא הכל זוהר, אני עובר משברים"
-איזה משברים? מתחילת הקריירה אתה רק בעלייה.
"לא הכל נוצץ, לא הכל זוהר, לא הכל נוצץ. אנשים רואים אלפיים איש בהופעות, ברוך השם הכל עובד, אבל לא הכל נוצץ. אני בן אדם פשוט שעובר משברים, עובר חוויות לא נעימות. תמיד הוא היה שם כדי לחזק אותי ואני הייתי חייב להחזיר לו. אני מאמין שהוא ייצא מחוזק. אנשים רואים אותי, אתה יודע, ואני מזוהה איתו, ואומרים לי 'תמסור לאייל שאנחנו אוהבים איתו ונלך איתו באש ובמים'. כל כך יפה לראות את זה מהצד השני".
-יש דברים שקרו עם אייל שאתה ראית ואנחנו לא יודעים? שלא התפרסמו?
"רק דברים טובים אני יכול לספר לך, אבל זה ייקח עוד שעתיים".
-לאן אתה הולך מפה הלאה?
"מחר אני מופיע בחתונה. אחר כך טס להופעות באמריקה, מחכים לי שם כבר שלוש שנים ורק עכשיו יכולתי להגיע לשם. אני מתרגש לנסוע ולשמח יהודים וישראלים שחיים שם ואוהבים את המוזיקה".
-זה יהיה תיקון ל"לה לה לנד"?
"למה תיקון? 'לה לה לנד' היה בית ספר אחד גדול. איך אמר לי אבא שלי? עוד ארוכה הדרך, תתחשל".