כבר חודש ימים שנאור אורמיה לא יכול ללכת ברחוב מבלי שישאלו אותו אם הוא כבר יודע לבשל. בגיל 22, אחרי שני אלבומים עם כמה להיטי רדיו מצליחים, עשרות אלפי מעריצות בכל הארץ, מאות הופעות במועדונים ואירועים פרטיים, ושירות בלהקה צבאית, אורמיה היה זקוק ל"פוש" של "הצילו! אני לא יודע לבשל" (מוצאי שבת ב-21:00 ערוץ 2-"קשת"), כדי להפוך לשם ופרצוף שלא רק בנות ה-15 עד 22 מכירות ואוהבות, אלא גם הדודות שלהן, ואפילו הסבתות.
"התגובה הכי נפוצה כלפי ברחוב היא 'נו, למדת לבשל?', ואני מודה שלא", אומר אורמיה. "אני מנשנש משהו אחרי הופעה באיזה אבולעפיה וגם שם שואלים אותי אם למדתי לבשל. אני עונה שאם אני פה, אז התשובה בגוף השאלה. והכי חמודות הנשים המבוגרות שרוצות לצבוט לי בלחיים ולהכיר אותי לבת שלהן, או לאחיינית, או לנכדה. אני אומר תודה רבה, אבל יש לי חברה".
-כמה זמן אתם יחד?
"קוראים לה קורל. לפני חודש היינו שנה יחד, וחגגנו בהופעה של שלמה ארצי, שחשוב לציין שהוא שלמה ארצי. אני מעריץ אותו ואומר את זה בפה מלא. 'אהבתיהם' היה האלבום הראשון שקניתי בחיי. רציתי לעשות את זה המון זמן, ועשיתי".
-אתה מבשל לה?
"נראה לך? היא כן יודעת לבשל ואני נותן לה חיזוקים כשהיא מבשלת, עומד לידה לראות מה היא עושה, שומר לה שלא יישרף, וגם אז אני מפשל לפעמים וזה נשרף. כזה אני. פגשתי אותה דרך הפייסבוק לפני ארבע שנים וחצי. היינו ידידים, היינו יוצאים יחד לבלות בקבוצה של חבר'ה, ומשם זה התפתח. ברוך השם, שרק ימשיך ככה. בינתיים אנחנו לא גרים יחד, אני גר עם ההורים בראשון לציון ליד הים, שמעניק לי המון השראה, חולה על הים, זה מפלט בשבילי. ניסיתי את הלבד, לא הלך והחלטתי לחזור להורים. אבל בשנה הבאה זה ישתנה".
-מה אמרו ההורים על "הצילו! אני לא יודע לבשל"?
"זה יישמע מוזר לאנשים מבחוץ, אבל אף אחד במשפחה לא האמין בי שאצליח ללמוד לבשל. כי גדלתי במשפחה של מבשלות מכל הצדדים - אמא, סבתא, דודות. כשאמרתי שאלך ללמוד לבשל בטלוויזיה צחקו עלי. כי באמת אין על האוכל של הבית אצלנו, שאותו אני הכי אוהב לאכול, והלוואי והייתי יכול להכין אותו בעצמי. בשביל האוכל של אמא, של סבתא, של הדודות, אני מוותר על כל מסעדה בעולם".
-ניסית לבשל את האוכל של הבית?
"אני לא מעז, כי כבשלן אני ממש עוד לא שם, רחוק משם. אני יותר אוהב לטעום ולהציע רעיונות. ניסיתי לגשת לבישול כמו למוזיקה, כי בזה אני כן מוכשר. חיפשתי איך להתחבר לעניין מהכיוון של לחבר מצרכים אחד לשני, כמו שמחברים מילים, ללחן, לעיבוד ולהפקה ושירה, כדי שייצא אוכל טוב כמו שיוצא שיר טוב, אבל בינתיים עוד לא ממש הצלחתי".
שנה בלי שיר חדש
-איך אתה מסכם את חוויית הריאליטי?
"הציעו לי המון ריאליטי, מהתוכניות הכי חזקות ועד פחות חזקות. לא מצאתי את עצמי נמשך לאיזה פורמט. אמרתי שאני רוצה ללמוד לעשות משהו. רציתי את 'רוקדים עם כוכבים', אבל לא יצאה עוד עונה. כשהציעו לי את 'הצילו!' שמחתי שאלך ללמוד משהו חדש, כדי לשים לעצמי עוד אתגר. זה מקום שהמשפחה שלי טובה בו ולא רציתי לבייש את הפירמה. בתוכנית עצמה מאוד ניהנתי מהאווירה, מהאנשים, מהקטע של להיות נעול שלושה שבועות עם אותם אנשים, ללמוד משהו חדש שלא היתה לי נגיעה אליו. זה היה מבחן שלי, אם אני יודע להתאקלם בסביבה חדשה, ולדעתי עמדתי בו יפה".
-ועכשיו תמנף את זה למוזיקה? השיר האחרון שלך יצא לפני שנה.
"אחרי החג אני מוציא שיר חדש, עם מילים ולחן שלי והפקה של מאש ודרוב, שיר קצבי ושמח, שלמעשה יהיה הסינגל השלישי מהאלבום השלישי שלי. אני רק בן 22. הוצאתי אלבום בכורה בגיל 18 ואלבום בגיל 20. עכשיו אנחנו בפינישים לאלבום שלישי, וזה משהו ששווה להתרגש ממנו".
_g.jpg "נאור אורמיה פרומו (צילום: אילנית כהן)")
-שנה בלי סינגל בחוץ יכולה להיות קטלנית לקריירה של כוכב פופ צעיר.
"אני ידוע כאדם שאוהב להקפיד על השירים כדי להיות שלם. אני רוצה תוצאה סופית טובה, ולא להוציא שיר כי הזמן דוחק. לא להוציא כדי להגיד שהוצאתי. לקחנו זמן, בחרנו שירים טובים, עשינו עיבודים טובים והכל ייצא כמו שאני אוהב שהוא ייצא. אני מבסוט שהכל מגיע בזמן שלו, בעיתו. היום עושים אלבום בחתיכות שמתחברות. לא רציתי פער כזה גדול בין סינגלים, אבל ככה יצא. ואל תשכח שהוצאתי שירים עם ה'סופר-גרופ' שבה לקחתי חלק עם איזי, 'האולטראס' וענבל ביבי.
חוזר אחרי הפרסומות
-אבל "הסופר גרופ" זה קמפיין פרסומי נטו.
"נכו, אבל דרכו כתבנו שלושה שירים יחד עם הגולשים. יש עוד שיר אהבה שיוצא בקרוב, לפי סיפור שהגולשים שלחו. זה היה מדהים. פעילות פנים מול פנים דרך הרשת, מול אנשים שאוהבים ומעריכים אותך. הקמפיין גם זכה בפרס של קמפיין השנה, הצפיות ביו טיוב עלו, היה לנו קליפ עם מיליון צפיות בשבועיים. זה אומנם פרסומי, אבל מלמד וכיפי. והקשר עם הקהל ועם חבר'ה כמו 'האולטראס', שהכרתי עוד מלפני, היה שווה את הכל".
-בקיצור, לקחת שנה של הפסקה ממוזיקה בשביל פרסומות וריאליטי.
"לא בדיוק. אל תשכח שהיה לי צבא לגמור, השתחררתי רק לפני חצי שנה. שירתתי בהתחלה בבקו"ם כמדריך של חיל האוויר ואחרי עברתי ללהקה הצבאית של חיל האויר. מבחוץ אולי זה נראה כמו הפסקה, אבל בכל החודשים עד עכשיו עבדתי כמו שצריך - כתבתי, הלחנתי, לא הפסקתי ללכת לאולפן, כי רציתי להוציא אלבום טוב שיהנו ממנו. גם הריון לוקח תשעה חודשים ויש כאבים, ככה זה עם האלבום. וגם ה'סופר גרופ' היה קמפיין של מוזיקה. לא קל לכתוב יחד שירים לפי סטטוסים של גולשים בפייסבוק ולהגיע לתוצר שכולם אוהבים, זה גם משהו. נהיינו קבוצה מלוכדת, אנחנו מדברים בקבוצת וואטסאפ, מחליפים חוויות, זה כיף לשמוע מאנשים אחרים שיודעים מה ילך ומה פחות תופס".
_i.jpg "נאור אורמיה פרומו (צילום: אילנית כהן)")
-ומה הכיוון שלך עכשיו?
"אני אוהב מוזיקה ים תיכונית, היא יפה, עשירה, מרגשת ושמחה. אני כותב שירים ורואה איך הם מתחברים וזה מטורף. אני בז'אנר הים תיכוני, אבל פחות מתחבר לסגנון הכבד ושירי דיכאון. אני תמיד אשאר ים תיכוני, אבל באלבום הזה שילבנו רוק ים תיכוני, מוזיקה ספרדית, טקסטים מעורבים בערבית ועברית שכתבתי, הז'אנר רק מתפתח, זו תקופת דגירה שלו עכשיו מבחינתי".
"אללה מעכ"
-מה השתנה בכתיבה שלך מהאלבום הראשון?
"כל שיר שלי מעביר תקופה ונכתב על תקופה או אירוע שעברתי. הכתיבה היום יותר בוגרת. אני יותר מבין ויותר בוגר, חוויתי אהבה ואכזבה והייתי בשפל ובעליות, ובסוף הכל משתקף בכתיבה ובהלחנה. יש שיר שמאוד התחברתי אליו מהאלבום החדש, שנקרא 'אללה מעכ'. הוא חצי בעברית וחצי בערבית. אני משלב עוד שפה בפעם הראשונה בשירים שלי. השיר מדבר על בית, סבא וסבתא ובית כנסת, ומסתיים במשפט 'אללה מעכ..', משפט של סבתא שלי בערבית, שהיא אומרת תמיד כשאני יוצא מהדלת. הייתי חייב לכתוב על זה שיר. הרעיון עלה לי באמצע בילוי במועדון, ורצתי הביתה לכתוב".
-אתה מרוצה מהקריירה שלך עד היום?
"יש דברים שהייתי משנה ומשפר ויש דברים שלא. גם דברים שהיו רעים, כן הייתי משנה המון דברים, אפילו ברזולוציות קטנות. יש דברים קטנים ויש דברים גדולים, שאפשר היה לעשות אחרת. אבל מה שהיה היה, אני לא אנבור בעבר ואכה על חטא. אני יכול לשפר את צורת ההופעה, את איך להתייחס לשיר, לעבוד על השירה, להגיע למילים מתאימות עם מינונים נכונים בין כבד לקליל. אני משתדל ללמוד ולשפרף וכמובן שיש דברים שהייתי משפר. זה תהליך שאני עוד לא יודע איפה אהיה בסופו. עוד חודשייים אופיע בהאנגר 11, ב-20 בדצמבר, שזה באמת יעד מטורף שאני בעזרת השם מגשים, בזכות הקהל שיבוא".
_g.jpg "נאור אורמיה (צילום: אילנית כהן)")
-מי זה הקהל שלך היום?
"רוב הקהל גילאי 15 עד 29, אחלה גילאים. התוכנית פתחה אותי ליותר מבוגרים, ה'סופר גרופ' ליותר צעירים, זה כבר לא 18 עד 24. אני נוגע בקהל, מקבל אהבה והערכה ברחוב, ואומר כל יום תודה לאלוהים גם על זה".
-מה חסר לך כדי לפרוץ בגדול?
"אני עובד על זה עכשיו - למקד את עצמי במטרה, לעשות מוזיקה טובה ולקוות שיאהבו את מה שאני עושה. בכל דבר אני מקווה להגיע לעוד קהלים, שיותר יכירו אותי. יש לי בפייסבוק 73 אלף איש ואני עונה לכולם כמה שיותר, וגם באינסטגרם אני מנסה לתת יחס לכולם, כי זה באמת חשוב".
להיט מדינה, בשאיפה
-אולי חסר לך להיט אחד גדול שכל המדינה מכירה, בסגנון "תגידו לה", "ערב טוב לך", "בלבלי אותו", "הופה"?
"כל שיר שאני מוציא אני מקווה שיקבל הכרה ושיאהבו אותו. הנוסחה משתנה, ואין מרכיבים שרק הם נכונים. אתה לא יודע מה יצליח מתי. אני מקווה שהכל יקרה כמו שאני רוצה ויביא איתו הרבה טוב".
-כשהגעת לתוכנית מרבית הסלבס האחרים לא ידעו מי אתה.
"לגיטימי. יש לי את הקהל שלי, אני רואה אותו הולך וגדל, רואה את ההכרה שאני מקבל, בזכות המוזיקה והתוכנית והסופר גרופ, אני מקווה שזה יגדל עוד. זה דורש עבודה, השקעה. יש כאלה שזה בא להם בבום, יש כאלה שבחמש שנים ויש שיותר. אני רק בן 22 ועושה מה שאני יכול הכי טוב. זה לא קל, אין נוסחה, זה משתנה".
-כמה הופעות אתה סוגר בחודש?
"למדתי מטעויות העבר ואני לא מפרסם מספרים. לא אגיד כמה אני מופיע. טפו טפו טפו, אני עובד ומופיע, הולך לשמח אנשים ומקבל אהבה. זה הייעוד שלי בעולם הזה. אני לא פותח עין, תודה רבה, הכל בסדר, ברוך השם. אני זוקף את זה גם לזכות המנהל שלי רוברטו בן-שושן, שדוחף אותי והולך איתי מהתחלה יד ביד, ולזכות התוכנית והסופר גרופ, והמעבדים הכי טובים שאני עובד איתם, ולזכות בחירת השירים שלי - מעשרה שירים שמציעים לי אני לוקח רק אחד, פוסל או מעביר הכל חזרה. כי מגיעה לקהל שלי מוזיקה הכי טובה".
-איפה תהיה שנה מהיום?
"אני אשאר אותו נאור, עם כל החסרונות והמעלות. אני סבבה. תן לי לעבור את החודשיים האלה שאני באולפן 24/7, תן לי לעבור את ההופעה בהאנגר, אחרי זה נדבר על עוד שנה. בינתיים אני אחרי צבא ומאריך שיער, הוא אפילו יותר ארוך עכשיו ממה שהיה פעם".